ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
הַלְלוּיָהּ עַם נִבְרָא בִּי דִּמְעָתִי רָאָה וְחִישׁ מִצָּרָה הוֹצִיא אוֹתִי תּוֹעֵי מִדְבָּר וַעֲרָבָה נַפְשָׁם צְמֵאָה וּרְעֵבָה הוֹרָם יָהּ עִיר נוֹשָׁבָה יוֹדוּ לְצוּר יְשׁוּעָתִי בְּצַלְמָוֶת אֲסִירִים כִּי הָיוּ עִם אֵל מַמְרִים שָׁבוּ וּמִמְּצָרִים הוֹצִיאָם צוּר יְשׁוּעָתִי אֱוִילִים בְּרֹב אָשָׁם לַמָּוֶת נָגְעָה נַפְשָׁם צָעֲקוּ לָאֵל בְּלַחְשָׁם מִלְּטָם צוּר יְשׁוּעָתִי יוֹרְדֵי בִּמְצוּלוֹת יַמִּים וּסְעָרָה גַּלִּים תְּרוֹמֵם בְּרַע נְמוֹגִים וְהוֹמִים הוֹשִׁיעָם צוּר יְשׁוּעָתִי |
|
נסיבות כתיבתו ושירתו של פיוט זה הן יוצאות דופן ומיוחדות במינן. זהו שיר שנכתב והושר עם יציאת היהודים ממחנות ההשמדה. יהודי לוב, ניצולי מחנה הריכוז 'ג'אדו', סיפרו שהם שרו פיוט זה בעת הצלתם מן ההשמדה וחזרתם לבתיהם עם תום המלחמה. |
|
• עַם נִבְרָא - תואר זה, משמעו היווצרות מאין ליש. המשורר מבטא פה את תחושת ניצולי מחנות ההשמדה שקמו מעפר כמי שנוצרו מן האין. הביטוי נלקח מתהלים קב, יט תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ. |
| כותר |
הללויה עם נברא |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום הזיכרון ויום העצמאות |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• עַם נִבְרָא - תואר זה, משמעו היווצרות מאין ליש. המשורר מבטא פה את תחושת ניצולי מחנות ההשמדה שקמו מעפר כמי שנוצרו מן האין. הביטוי נלקח מתהלים קב, יט תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ.
• בִּי דִּמְעָתִי רָאָה - ה' ראה את דמעתי ואת הכאב שבתוכי.
• וְחִישׁ - ומהר.
• תּוֹעֵי מִדְבָּר וַעֲרָבָה - מי שאיבדו את דרכם במקומות שוממים, לפי הפסוקים מתהלים קז, ד: תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ.
• נַפְשָׁם צְמֵאָה וּרְעֵבָה - הרעב והצמא הנוראיים מהם סבלו היהודים בתקופת השואה, עפ"י הלשון שם, ה: רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף.
• הוֹרָם - הראה להם.
• יָהּ - ה'.
• עִיר נוֹשָׁבָה - מקום ישוב, ובהקשר הזה הכוונה לארץ ישראל, כמו גם כוונת המזמור בתהלים, שם, ז: וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב.
• לְצוּר - לסלע, למבטח.
• לְצוּר יְשׁוּעָתִי - לה', שבו אבטח כי הוא יושיע אותי.
• בְּצַלְמָוֶת אֲסִירִים - שבויים ואסורים במחנות ההשמדה, בצל התמידי של המוות, בתוך גיא ההריגה, עפ"י הלשון שם, י: יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל.
• כִּי הָיוּ עִם אֵל מַמְרִים - כי לא צייתו לה', כפי שנאמר שם, יא: כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ.
• שָׁבוּ - כפי שנאמר שם, יג: וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם...
• וּמִמְּצָרִים הוֹצִיאָם - כפי שנאמר שם, יג-יד: ...מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.
• אֱוִילִים בְּרֹב אָשָׁם לַמָּוֶת נָגְעָה נַפְשָׁם - תועים בדרכם ובמעשיהם, הגיעו עד כדי מוות, עפ"י הלשון שם, יז-יח: אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.
• צָעֲקוּ לָאֵל בְּלַחְשָׁם - זעקו והתפללו לקב"ה, כפי שנאמר שם, יט: וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם...
• מִלְּטָם - הצילם, כפי שנאמר שם, כ: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם.
• יוֹרְדֵי בִּמְצוּלוֹת יַמִּים וּסְעָרָה גַּלִּים תְּרוֹמֵם - הניצולים מדומים כמי שהיו בים סוער והגיעו עד תהומות ים, עפ"י הלשון שם, כג; כה: יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים... וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.
• בְּרַע נְמוֹגִים וְהוֹמִים - הרעה שבתוכה הם מצויים מביאה אותם לידי רעד וחרדה, כמעט מתמוססים ונמוגים, והם בוכים וזועקים, עפ"י הלשון שם, כו: יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
