audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אשרי עין ראתה אוהלינו

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
playerSongImg
כותר אשרי עין ראתה אוהלינו
מעגל השנה יום כיפור
מועד התפילה מוסף
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אשרי עין ראתה כל אלה / הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו – המשורר מקנא במי שזכה לראות "כל אלה" ומביע את הצער העמוק שנגרם לשומעים את תיאור סדר העבודה בזמן שהמקדש חרב.
    • אהלנו – בית המקדש, אולי נקרא כך על שם תחילתו כאוהל מועד. לדוגמא, תהלים טו, א: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי-יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ". ואולי זהו כינוי לנחלת ישראל שנמלאה שמחה (למשל ישעיהו נד, ב)
    • קהלנו – כינוי לישראל.
    • גילנו, ודיצת נפשנו – גילה, דיצה – שמחה.
    • המשוררים, וכל מיני שירים – הלוויים שהיו שרים בבית המקדש.
    • זבול המתכן – בית המקדש בבניינו (ראו מלכים א' ח, יג).
    • חי בו שכן – בו שכן, גר, האל. למשל בתהלים פד, ג: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי". שכן – תיאור נוכחות האל, (ראו למשל שמות כה, ח; מ, לה ועוד) המשורר בחר בלשון עבר כדי להדגיש את ההעדר בהווה.
    • טירות כגלף – הארמנות והבניינים היפים, אולי של הר הבית. בפיוט הקדום 'טירה' היא כינוי לבית המקדש. כגלף – אולי מקביל לזבול המתכן, כלומר הטירות בבניינן, כמו בשעה שגלפו, בנו, אותן.
    • יונקי כהנים עשרים וארבעה אלף – היו עשרים וארבע משמרות כהונה, ואולי המספר מסמל אותן. (ייתכן שזהו מספר טיפולוגי, כמו במחלוקת פנחס בה 24,000 איש. זהו גם מספר תלמידיו של רבי עקיבא לפי האגדה).
    • לאחד עשרה מכונות – כנראה שזהו שיבוש, ובמקור צריך להיות "כיורות" שהם מכלי המקדש, שהוצבו על "מכונות". למעשה היו רק עשרה, אולי הניסוח אחד עשרה (או "אחד ועשרה" לפי כתבי היד) רומז על עשרה הכיורים והמכונות שבבית ראשון מהם נשתייר רק כיור אחד בבית שני.
    • מזבח מקטר קטורת – לפי שמות ל, א.
    • נזר עליו כעטרת – לפי שמות ל, ג.
    • עם שואבת רוח הקדש רוח נדיבה – לפי המדרש שבירושלמי סוכה פרק ה' הלכה א'. ייתכן שהמשורר חרג מתיאורים הקשורים דווקא ליום כיפור או באופן כללי לעבודת בית המקדש בגלל הרושם העז של שמחת בית השואבה ובשל קביעת המשנה (שם) "אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" ההולמת את רוח הפיוט.
    • פרישת כהן ברשם – אולי לפי משנה יומא (א, ה) המתארת את השבעת הכהן הגדול לעבודת יום הכיפורים: "ואמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין".
    • צועק אנא השם – כך מתחיל ווידויו של הכהן הגדול על קרבנות החטאת ביום הכיפורים (ראו משנה יומא ג, ח; ד, ב; ו, ב).
    • קהל קדושים – כינוי לישראל.
    • רוגשים – ממלאים, גודשים. תיאור של קהל רב.
    • שני המלבן, משעיר הקרבן – לשון הזהורית האדומה שנקשרה בראש השעיר לעזאזל שהלבינה כסמל למחילת החטאים (לפי משנה יומא ז, ח).
    • בשער בת רבים – לפי שיר השירים ז, ה.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?