audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

סדר העבודה: אמיץ כח

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי מרדכי קרויזר
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר סדר העבודה: אמיץ כח
מעגל השנה יום כיפור
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • אַמִּיץ כּחַ כַּבִּיר וְרַב אונִים - בעל אומץ וכח רבים ואדירים, לפי ישעיהו מ, כו: " מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ"
    • אֲשֶׁר מִי יַעֲשֶׂה כְּמַעַש גְּבוּרותֶיךָ - אין מי שיכול לחקות את מעשיך. לפי דברים ג, כד: "מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ".
    • אמֶץ עֲלִיּות קֵרִיתָ עַל קָרִים - את השמים, המכונים עליות כלומר הנמצאים למעלה, קרית, מלשון תקרה, כלומר בנית באומץ, בחוזקה (או בנית את השמים החזקים) ממים קרים. ראו תהלים קד, ג.
    • יִסַּדְתָּ תֵבֵל עַל בְּלִימָה - את הארץ כוננת על כלום, על בלי-מה. אפשר לפרש - בראת יש מאין. לפי איוב כו, ז: "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה".
    • חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וְעֵיפָה - מלים נרדפות בלשון הפיוט לאפלה.
    • בְּמַעֲטֵה לְבוּשְׁךָ אור בֹּקֶר הִגַּהְתָּ - בלובשך אור הארת את הבוקר, כמו הבוקר. לפי תהלים קד, ב והמדרש בבראשית רבה (תיאודור-אלבק), פרשה ג: "מאיכן נברא האור? אמר נתעטף הקב"ה בה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו, [...], אמר לו מקרא מלא הוא: 'עוטה אור כשלמה' וגו' (תהלים קד, ב)".
    • בֵּין זֵידונִים חַצְתָּ כְּקֶרַח הַנּורָא / בְּצוּל הִקְוִיתָם לְבַל יְכַסּוּן חָלֶד - הבדלת בין מים למים וכינסת אותם בים כדי שלא יכסו את הארץ (ראו תהלים קכד, ה; קד, ט).
    • גִּלִּיתָ פְּנֵי נֶשִׁי וְהֵנֵצָה תְנוּבָה - חשפת את פני האדמה מבין התוהו ובהו, והמים הרבים וכך הנצה, גדלה, תבואה.
    • טַעְתָּ - נטעת.
    • מַאֲמִירֶיךָ - עם ישראל. ראו דברים כו, יז.
    • תַּתָּה - נתת.
    • בִּרְקִיעַ עֻזֶּךָ - לפי תהלים קנ, א. בשמים, בהם לפי האמונה המקראית שוכן האל, הנקרא בשמות שונים הקשורים לכח, לעוז.
    • צְבָא מַזָּרות - צבא השמים, הכוכבים.
    • שָׂחִים וְדָאִים - יצורים השוחים או דואים, עפים.
    • בָּרִיחַ לְכֵרַת יושְׁבֵי גַנִּים - הוא הלוויתן שיאכל בסעודתם של הצדיקים היושבים בגן העדן. ראו איוב מ, ל וכן תלמוד בבלי, בבא בתרא, עה ע"א.
    • דְּבוּקַת רְגָבִים - האדמה.
    • רומְשִׂים וְשׁואֲפִים - בעלי החיים השונים, הרומשים, הזוחלים על הארץ והעפים באוויר.
    • דָּר קָנֶה וּבִצָּה לַאֲרוּחַת קְרוּאֶיךָ - הוא שור הבר שיאכל בסעודתם של הצדיקים בגן העדן.
    • וְסועֵד אָיִן - כלומר עדיין לא נברא האדם שיאכל מסעודה זו. האדם נברא אחרון במהלך ששת ימי הבריאה.
    • הִקְרַצְתָּ גלֶם מֵחֹמֶר בְּתַבְנִית חוֹתָמֶךָ - יצרת את האדם מחומר בצלמך ובדמותך.
    • הִפַּחְתָּ בְּחֶלְדּו טהַר נֶשֶׁם מִזְּבוּלֶךָ - נפחת בגופו נשמה שמקורה בך, בקודש. בחלדו - בגופו, זהו שימוש ייחודי במילה שמשמעותה הרגילה היא 'עולם'. יתכן שכאן בא הפייטן להדגיש את זמניותו וארציותו של הגוף לעומת נצחיותה וקדושתה של הנשמה.
    • וּמִצַּלְעוֹ עֵזֶר לוֹ יִעַדְתָּ - מצלעו של אדם יצר האל את האישה, העזר כנגדו.
    • בְּלִי לְעט - שלא לאכול.
    • בְּהַשָּׁאַת זוֹחֵל - בגלל דבריו של הנחש, לפי בראשית ג, יב: "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל".
    • בְּזֵעַת אַף לִטְרף חֻקּו - "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט).
    • וְאִוֶּלֶת בְּצִירִים - האישה שהתנהגה באיוולות, בטיפשות, נענשה בצירי הלידה.
    • וְעָרוּם עָפָר לַחְמו - והנחש הערום מכל חיית השדה נענש בכך שיזחל על גחונו וילחך עפר (ולכן העפר נקרא לחמו).
    • זֵרוּי רִבְעו - את זרעו של האדם, ראו תהלים קלט, ג.
    • הִקְפֵּיתָ בְּבֶטֶן חומֶדֶת - הקשית, גיבשת לצורה בבטנה של האישה החומדת את הגבר, שאל אישה תשוקתה לפי פסוקי הקללה בבראשית.
    • אִכָּר וְרוֹעֶה צֹאן - אלו קין והבל.
    • וְשַׁעְתָּ תְּשׁוּרַת צָעִיר - וקיבלת את מתנתו של האח הצעיר, מלשון שעייה - הקשבה וקבלה (ראו למשל שמות ה, ט: "וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר").
    • חָלוּ שָׁלִישִׁים קְרא בְשִׁמְךָ לַסָּמֶל - הדור השלישי של האנושות התחיל לקרוא לסמל, לפסלים, בשמו של אלוהים - תחילת העבודה הזרה. לפי המדרש (ספרי דברים, פרשת עקב פיסקא מג; מכילתא דברי ישמעאל, מסכתא דבחדש פרשה ו).
    • חֵיל נוֹזְלִים קָרָאתָ וּשְׁטָפוּם וְאָבָדוּ - צבא המים, המבול שהאביד את אותו דור.
    • וּפָצוּ סוּר לְנֶגְדֶּךָ - ואמרו לך 'סור', כלומר פסקו מלעבוד את אלוהים. (לפי מדרש תנחומא בראשית, יב).
    • טֹרְפוּ בְחֹם הומִים - נטרפו, טבעו, במים החמים. לפי המדרש האומר שהמבול היה במים רותחים (תלמוד בבלי, סנהדרין קח ע"ב).
    • וְזרְבוּ נִצְמָתוּ - נשרפו.
    • טָעוּן גּפֶר - נח שניצל בזכות התיבה מצופת הגפר בה היה "טעון" (ניתן לפרש שנח היה טעון, כלומר מחויב, בבניית תיבת הגפר).
    • טְפוּלָיו הִפְרֵיתָ וּמָלְאוּ פְנֵי צִיָּה - ברכת את בניו, טפוליו, בפריון והם מילאו את פני האדמה לאחר המבול.
    • יָעֲצוּ נֶאֱחָדִים לָרוּם עַד לַשַּׁחַק - הדור שהיו כאיש אחד תכננו יחד לבנות את מגדל בבל שראשו בשמים, לפי בראשית יא, א והלאה: "וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים".
    • יֻקָּשׁוּ נֻפָּצוּ - מעשיהם היו להם למוקש, למכשול, והם נפוצו לכל עבר.
    • יָדִיד אֲתוּי עֵבֶר יִדַּעֲךָ בָעוֹלָם - אברהם הקרוי ידיד (ראו למשל ספרי דברים, וזאת הברכה פיסקא שנב) שבא מעבר לנהר הפרת (אתא בארמית - בא), הודיע את שמך בעולם.
    • יִחוּם זְקוּנָיו הֶעֱלָה לְךָ לְכָלִיל - יצחק, בן הזקונים של אברהם, אותו היה אמור להעלות לקרבן.
    • כְּשֶׂה תָמִים בֻּחַר אִישׁ תָּם - יעקב, הקרוי איש תם, נבחר להיות ממשיך הדרך. אולי הפייטן מתייחס כאן לסצנת גניבת הברכה בה התחפש יעקב באמצעות פרוות צאן (הוא ממש נבחר כשהוא מחופש לשה תמים).
    • כְּחָשַׁק יְשִׁיבַת אֹהָלִים - לפי המדרש על בראשית כה, כז: "ויעקב איש תם יושב אהלים - שני אהלים, בית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר". (בראשית רבה פרשת תולדות, י).
    • וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ - בהמשך לתחילת המשפט והמדרש, עשו נמשך אחרי עבודה זרה ואילו יעקב אחר האל.
    • כֹּשֶׁר חֲנִיטֵי יוֹף הוֹצֵאתָ מֵחֲלָצָיו - צאצאיו של יעקב היו כשרים ויפים.
    • כֻּלּוֹ זֶרַע אֱמֶת וְאֵין דֹּפִי - כל ילדיו של יעקב היו "זרע אמת" ללא דופי, אולי בניגוד לאבותיו, אברהם ויצחק שהולידו גם את ישמעאל ואת עשו.
    • לְשָׁרֶתְךָ אִוִּיתָ לֵוִי אִישׁ חֲסִידֶךָ - האל בחר בשבט לוי לשרתו. איש חסידך - לפי דברים לג, ח, ככל הנראה מתייחס לכך ששבט לוי לא השתתף בחטא העגל.
    • לִקְשֹׁר נֶזֶר קֹדֶשׁ וְלַעֲטוֹת אוּרִים - הציץ והחושן בו נמצאו האורים והתומים.
    • לֵישֵׁב כִּכְבֻדָּה פְּנִימָה יָמִים שִׁבְעָה - הכהן הגדול ישב (כמו בת-מלך) שבעה ימים לפני יום הכיפורים ולמד את הלכות סדר העבודה. לפי משנה יומא א, א: "שבעת ימים קודם ליום הכיפורים, מפרישין כוהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין"
    • מַחֲזִיקֵי אֲמָנָה - לפי המשנה אלו הם זקני בית הדין (יומא א, ג).
    • שָׁבוּעַ קֹדֶם לֶעָשוֹר - שבוע לפני יום הכיפורים, שנקרא עשור (משום שהוא מצוין בי' בתשרי).
    • מַפְרִישִׁים - מפרידים. לפי המשנה הכהן הגדול פרש שבוע לפני יום הכיפורים כדי להתמקד בהכנות לעבודת המשכן המיוחדת (יומא א, א).
    • כֹּהֵן הָרֹאשׁ כְּדַת הַמִּלּוּאִים - הכהן הגדול שהוקדש לעבודה כמתואר בשבעת ימי המילואים של המשכן (ויקרא פרק ח).
    • זוֹרֵק מַקְטִיר וּמֵטִיב לְהִתְרַגֵּל בָּעֲבוֹדָה - בשבוע שלפני יום הכיפורים הכהן הגדול משתתף בעבודת המקדש הרגילה כדי להתאמן ולהיות רגיל בעבודה לקראת סדר העבודה ביום עצמו (לפי משנה יומא א, ב).
    • כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ - ויקרא ח, לד. בחלק מן הנוסחים לא אומרים את הפסוק, כפי שניתן לראות - הוא אינו חלק מסדר הא"ב של הפיוט.
    • יְשִׁישֵׁי שָׁעַר - הזקנים היושבים בשער, שהוא מקום הדין והמשפט.
    • נוֹאֲמִים לוֹ קְרָא נָא בְפִיךָ - זקני בית הדין אומרים לכהן הגדול שיקרא את הפסוקים המתארים את עבודתו בפיו, לפי המשנה (יומא א, ג).
    • נֹגַהּ תְּשִׁיעִי יַעֲמִידוּהוּ בְּשַׁעַר קָדִים - בבוקר של ערב יום כיפור, ט' בתשרי, העמידו אותו בשער המזרח (לפי המשך המשנה).
    • נוֹי זִבְחֵי יוֹם לְפָנָיו יַעֲבִירוּ - העבירו לפני הכהן את הקרבנות כחלק מן הלימוד והאימון לקראת עבודת היום.
    • סֶמֶךְ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ צֵידוֹ יַמְעִיטוּ - סמוך לערב המעיטו באכילה ובשתיה של הכהן (לפי המשנה א, ד).
    • סַאַב לבֶן פֶּן בְּרֶדֶם יִקְרֵהוּ - המיעוט באכילה ובשתיה היה כדי שהכהן הגדול לא ירדם בליל יום הכיפורים, במטרה למנוע את האפשרות שיטמא בטומאת קרי (היא הלבן המסואב בלשון הפיוט) ולא יוכל לקיים את עבודתו.
    • לְלַמֵּד חֵפֶן - ללמוד את מלאכת החפינה, ההקטרה.
    • סַמִּים לְתַמֵּר בִּפְנִים אוֹתוֹ יַשְׁבִּיעוּ - זקני הכהונה היו משביעים את הכהן הגדול שיקטיר את הקטורת בתוך קודש הקודשים ולא מחוצה לה (משום שזו הייתה מחלוקת הלכתית בין הפרושים לצדוקים), כמתואר במשנה יומא א, ה.
    • סָמַר בְּשָׂרוֹ וְהִדְמִיעַ כִּי נֶחֱשַׁד / סָרוּ גַם הֵם וּבֶכֶה הִגִּירוּ - לפי המשנה: "הוא פורש ובוכה, והן פורשין ובוכין" (א, ה). הגמרא מפרשת שהוא בוכה מפני שחשדו בו והם בוכים מפני שחשדו בכשרים.
    • שִׂיחַ מִדְרָשׁ בְּפֶה וּבִכְתַב הִגָּיוֹן / סְבִיבָיו יְשַׁנְּנוּ לְעוֹרְרוֹ עַד חֲצוֹת - כל הלילה היה הכהן עצמו, או בני חבורתו, לומד ומשנן כדי לא להירדם, כנזכר למעלה.
    כדאי לשים לב לכך שזו שורה באקרוסטיכון המסמלת את האות סמ"ך, ישנן כמה דוגמאות לכך שבראשית הפיוט שֹי"ן וסמ"ך התחלפו.
    • בְּפַיֵּס רִאשׁוֹן - בעבודת המקדש הרגילה היו ארבע מלאכות שנעשו לפי הגרלה, פיס. אמנם, ביום הכיפורים כולן נעשו על ידי הכהן הגדול בלבד, אך הם מכונות בלשון הפיוט "פיס" לפי דרך עשייתן בכל השנה.
    • חֲדָשִׁים יְשַׁלֵּשׁוּ - בפיס השלישי השתתפו רק כהנים שעדיין לא ביצעו את העבודה של ההקטרה, משום חביבותה והאמונה שהיא מבטיחה ברכה לעושיה.
    • כְּנָם הַצּוֹפֶה - לפי המשנה (יומא ג, א), מי שראה ראשון את השמש מאירה היה קורא (נם - אומר) שהגיע זמן הקרבת הקורבנות.
    • עָלָיו פֵּרְשְׁזוּ מָסָךְ בּוּץ לְהַצְנֵעַ - פרשו ("פרשזו") מסך העשוי בוץ להסתיר את הכהן שהחליף את בגדיו.
    • עֵרָה סוּתוֹ טָבַל וְעָט זְהָבִים - פשט הכהן את בגדיו, טבל ולבש את בגדי הזהב.
    • וְקֵרַץ תְּמִיד הַשַּׁחַר - והקריב את קרבן התמיד של שחר.
    • פָּרְשוּ סָדִין לָבָן עוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה - ושוב פרשו לפניו סדין והכהן החליף לבגדי הלבן, כבראשונה (יומא ג, ו).
    • פַּרְוָה בַּקֹּדֶשׁ שָׁם קִדַּשׁ וּפָשַׁט - כל הטבילות של יום הכיפורים היו בבית הפרוה (לפי המשנה יומא ג, ג).
    • פִּלּוּסִים עֶרְכָּם מָנִים שְׁמוֹנָה עָשָׂר - בגדי הלבן של הכהן הגדול היו עשויים "פלוסים" (אריגים יקרים, כנראה משי) בשווי שמונה עשר מנה (סכום גדול מאוד, לפי שיטת חכמים במשנה יומא ג, ז).
    • פְּאוּרִים לְשָׁרֵת בָּם לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד - הבגדים היו מפוארים משום שבהם שירת הכהן הגדול את מלך הכבוד, אלוהים (לפי תהלים כד).
    • פָּנָיו יָמָּה וְרֹאשׁוֹ נֶגְבָּה מְעֻקָּם - פר החטאת היה מוצב כלפי מערב, אך ראשו פנה הצידה, לדרום (לפי המשנה ג, ח).
    • פְּשָׁעָיו הוֹדָה וּבְחֻבּו לֹא טָמָן - הכהן התוודה על פר החטאת את כל עוונותיו, מבלי להסתיר דבר.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?