audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

אור צח ופשוט

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתוך מופע שירת הבקשות, ירושלים התשס"ו
  • 2.
    סוריה - חלב (ארם צובה) מתפללי בית כנסת אוהבי ציון
  • 3.
    סוריה - חלב (ארם צובה) פייטנים מקהילת ארם צובה, ניו יורק
  • 4.
    סוריה - חלב (ארם צובה) קבוצת חזנים
  • 5.
    סוריה - חלב (ארם צובה) שחרית
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אור צח ופשוט
מעגל השנה חנוכה;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • אוֹר - כינוי לבורא עולם - אור אין סוף. • אוֹר צַח וּפָשׁוּט - האלוהות הינה אור צח ופשוט - בהיר ומזוכך ולא מורכב ומעובה. • עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת - סיבת הסיבות- האל הוא הסיבה הראשונה לכל. • לְךָ דּוּמִיָּה יַחְדְּלוּן הַקּוֹלוֹת - מול האל, מפאת גדלותו ויראת רוממותו, הקולות חדלין. כאן שיבוץ המשולב משני פסוקים: לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן (תהלים סה, ב); הַקּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד (שמות כט, ט). • אֵין דּוֹרְשִׁים תְּחִלּוֹת - אין לנו הבנה בהתחלות- מה היה לפני הבריאה. בעולם הספירות- אין לנו הבנה בספירת כתר שהיא הספירה הראשונה וממנה משתלשלות שאר הספירות. הביטוי הוא מושג הלכתי המופיע במשנה ובגמרא. • מִי יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלּוֹת יְיָ - אין אדם המסוגל לומר את כל שבחיו של האל. על פי הפסוק בתהלים קו, ב: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. • אָדָם הַגָּדוֹל קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים - תחילת היצירה האלוהית היא אדם קדמון, שהוא לבוש לאור המחיה את הבריאה, ממנו מתהווים העולמות. הביטוי אָדָם הַגָּדוֹל לקוח מיהושע (יד, טו): וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא. • מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים - העולמות הנבראים, ביניהם עולם האצילות, הבריאה, היצירה והעשיה, התהוו מאורו של אדם קדמון. הלשון עפ"י משלי ד, כג: מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים. • עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת - עשר ספירות, שהן עשרה צדדים באלוהות, המבטאים עשרה צדדים בעולם. • אוּרִים וְתֻמִּים - עשר הספירות הם כאורים ותומים - מקור של אור, דרכם אפשר לקבל תשובות לשאלות. • צוּר - כינוי לאל, מלשון סלע, חוזק. • צוּר כָּל הָעוֹלָמִים יָהּ יְיָ - האלהים, המדומה לצור, הוא אלהי כל העולמות. על פי הפסוק בישעיהו כו, ד: בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים. • בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב הַנֶּעְלָם מִכֹּל - ספירת כתר, הספירה הראשונה, הינה ספירה גבוהה ובלתי מושגת, המכונה גם אַיִן. הביטוי בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב לקוח מהאמור במסכת אבות ד, יג: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן. • מָרוֹם וְקָדוֹשׁ לְעֵלָּא מִכֹּל - הספירה הגבוהה והקדושה מכולן. • לַחְקֹר וְלִדְרֹשׁ אִי אַתָּה יָכוֹל - אין לנו יכולת דרישה והבנה בספירת כתר הנעלמה. • עַיִן לֹא רָאֲתָה זוּלָתְךָ יְיָ - על פי הפסוק בישעיהו סד, ג: ...עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ.. • רֵעִים וְדוֹדִים - על פי הכינויים בשיר השירים לאהוב. כאן זהו תאור של זוג הספירות חכמה ובינה, המהווים גם פרצוף של אמא ואבא, כלומר זוג שיש ביניהם חיבור. • כֻּלָּם מַתְאִימוֹת - הספירות חכמה ובינה מתאימות. המשורר יוצר הקשר לשיר השירים דרך הביטוי היחודי המופיע בשיר השירים ד, ב וְ- ו, ו: שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת...שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם. כך נוצר קישור לרעיון הזיווג בין ספירות אלו, ובין הפרצופים הללו. • חָכְמָה וּבִינָה נִקְבוּ בְשֵׁמוֹת - ה"רֵעִים וְדוֹדִים" הם חכמה ובינה. חכמה היא ראשית ההתגלות; בינה - פיתוח והבנה של דבר מתוך דבר של הראשית, החכמה. • יַחַד מְאִירוֹת - כל ספירה מהווה נקודה של התנוצצות אור. וספירות אלו מאירות יחד - משלימות ומאזנות זו את זו. • רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ - שיבוץ מתהלים קיט, קנו: רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי. • הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת - הלומדים תורה ומתפללים בלילות, עפ"י תהלים קלד, א: הִנֵּה בָרֲכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת. • נִבְחַר מִזֶּבַח טוֹב וְעוֹלוֹת - התפילה והלימוד עדיפים מהקרבת זבח עולה, ע"פ שמואל א טו, כב: ...הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים. • חַסְדֵי הָאֵל כָּל יוֹם עֲלֵיהֶם עוֹלוֹת - ספירת חסד, המסמלת את כח הנתינה וההשפעה. האל משפיע חסד על העומדים בביתו בלילות. • מִזֶּבַח טוֹב וְעוֹלוֹת...עֲלֵיהֶם עוֹלוֹת - המשורר משחק עם המילה עולות- תפילה ותורה עדיפים מעולות- שם של קורבן שעולה מן הארץ למעלה, ועל כן זוכים ל"חַסְדֵי הָאֵל עֲלֵיהֶם עוֹלוֹת" - לחסדים שהאל מעלה לאדם מלמעלה למטה. • יוֹמָם יְצַוֶּה חַסְדּוֹ יְיָ - על פי תהלים מב, ט: יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי. • מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לָנוּ - על פי הפסוק בירמיהו לא, ב: מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. בית זה מדבר על ספירת גבורה, המסמלת את המרחק, שימת גבולות והדין. המשורר משתמש בפסוק המתאר מרחק אך עצם הראות האל היא חסד. יתכן שהמשורר רצה לקשור בין החסד לגבורה - ספירות המשלימות זו את זו. • הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ - הכוח של הדין, ההבטה של האל על חטאינו משויכת לספירת גבורה. השיבוץ מאיכה ה, א: זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ. • נֶאְזָר בִּגְבוּרָה - ספירת גבורה. השיבוץ מפסוק המתאר את כוחו וגבורתו של האל (תהלים סה, ז): מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָּר בִּגְבוּרָה. • הַךְ אֶת צָרֵינוּ - פניה לאל להשתמש בספירת גבורה כלפי הצרים לנו. • עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתְךָ יְיָ - על פי הפסוק בתהלים פ, נ: ...עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ. • תִפְאַרְתֶּךָ - ספירת תפארת, המשויכת למידת הרחמים, ממזגת בין חסד לגבורה ומהווה את האיזון ביניהם. הבקשה כאן היא בקשה לרחמים, לצמצום מידת גבורה ועשיית הדין. הלשון על פי הפסוק במשלי יט, יא: וְתִפְאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל פָּשַׁע; ובזוהר, במדבר קמא, א: "דספרא אקרי הוד והדר ותפארת, דהא תפארת הוא עובר על פשע שנאמר (משלי יט) ותפארתו עבור על פשע". • וְזֶה חַסְדְּךָ וַאֲמִתֶּךָ - המחילה והרחמים הם חסדו של האל עִם עַם ישראל. הצימוד של חסד ואמת מופיע פעמים רבות במקרא, לדוגמא בתהלים מ, יב: חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי. • לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם נַחֲלָתֶךָ - עם ישראל, צאצאיו של יעקב, המייצג את ספירת תפארת; ישראל הם חלקו ונחלתו של האל. • זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ - שיבוץ מישעיהו נד, יז: זאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְיָ וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְיָ. • נֶחֱזֶה בִּישִׁיבַת צִיּוֹן - בקשה לגאולה. בית זה עוסק בספירת נצח. לעתיד לבוא הגאולה תהיה מספירת נצח- גאולה נצחית. • נֶצַח יִשְׂרָאֵל - ביטוי יחידאי בתנ"ך, בשמואל א טו, כט: וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם. משמעות הביטוי, על פי מפרשים רבים, כינוי לאל שהוא נצחונם של ישראל. המשורר פונה לאל להחיש את הגאולה. • הָחֵשׁ פְּדֵנוּ - מהר את גאולתנו. • הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח יְיָ - על פי תהלים עז, ח: הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדנָי וְלֹא יסִיף לִרְצוֹת עוֹד - שאלה רטורית שמשמעותה - האל לעולם לא יזנח את עמו. • תְּנָה הוֹד - ספירת הוד. • וַעֲדִי עֲדָיִים - קישור לגאולת מצרים, על פי הפסוק המתאר את גאולת מצרים ביחזקאל טז, ז:. רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים... גאולת העבר משויכת לספירת הוד, על כן המשורר מקשר את גאולת מצרים לספירת הוד. • בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ - על פי הפסוק בתהלים קמז, ב: בֹּנֵה יְרוּשָׁלַם יְיָ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. • בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם - בית זה עוסק בספירת יסוד, המסמלת את כח ההתאפקות, את הצדיק. יוסף מייצג ספירה זו- הוא המכונה צדיק. • צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם - שיבוץ ממשלי י, כה: כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם • הֵיכָל וּדְבִיר וְאוּלָם - כינויים לבית המקדש. • יַסֵּד הֵיכָל... - בקשה לבנית בית המקדש. • יָאִירוּ כַּכּוֹכָבִים בְּהִלָּם - בית המקדש יאיר כאור הכוכבים. • נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ - בקשה להארת פנים וגאולה. שיבוץ מתהלים ד, ז: רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ יְיָ. • יָהּ הַחֲזֵר עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ - בקשה לגאולה. בבית זה ישנה בקשה לשיבה ברובד הלאומי - גאולת העם וחזרת מלכות דוד ואנשי כנסת הגדולה, עליהם נאמר במסכת יומא סט, ע"ב: "דאמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמן אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה"; וברובד הקבלי - חזרת הכוחות האלהיים לכוחם המתוקן, ולאיחוד הכוחות. • עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ - מרמז לעטרת, לספירת יסוד, שהיא ספירת מלכות. • מַלְכוּת - ספירת מלכות. אחרונת הספירות, כל הכוחות של הספירות מועברות אליה דרך ספירת יסוד. ספירה זו מיוחדת בכח ההוצאה לפועל והעשיה של כל הכוחות כולן. • מַלְכוּת בֵּית דָּוִד - דוד המלך מייצג את ספירת מלכות. • קַבֵּץ נִדָּחַי - בקשה לקיבוץ גלויות. על פי הפסוק בישעיהו נו, ח: נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו. • אָז אָשִׁיר הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְיָ - על פי שירת הים שנאמרה בגאולת מצרים (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְיָ. וכאן רמז לשירת הגאולה לעתיד לבא.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?