ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
נודה ונהלל לצור / ר' יעקב אבן צור נוֹדֶה וּנְהַלֵּל לְצוּר עֻזֵּנוּ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ יָמִים שְׁנַיִם בְּאוֹתוֹ זְמָן אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָרָשָׁע הָמָן נִלְכַּד בְּרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לִי טָמַן וְלֹא נָתַן צוּר לַמּוֹט רַגְלֵינוּ עַל כֵּן בַּלַּיְלָה נִקְרָא מְגִלָּה גַּם בַּיּוֹם נִשְׁנֶה אוֹתָהּ בְּגִילָה לְפַרְסֵם נִסֵּי נוֹרָא עֲלִילָה רָב אֶת רִיבֵנוּ, דָּן אֶת דִּינֵנוּ קְבָעוּם מֵאָז מוֹרֵי תְּעוּדוֹת לְתַקֵּן בָּהֶם רֻבֵּי סְעֻדוֹת בָּשָׂר שָׁמֵן עִם לֶחֶם חֲמוּדוֹת וּשְׁתוֹת בְּלֵב טוֹב מִיַּיִן רִקְחֵנוּ וּלְדַלִּים רַבִּים נַרְבֶּה מַתָּנוֹת גַּם לְאִישׁ רֵעַ נִשְׁלְחָה מָנוֹת וּנְקַיֵּם מִצְוָה לִקְרֹא זִכְרוֹנוֹת עִנְיַן עֲמָלֵק הוּא רֹאשׁ צָרֵינוּ בְּחַסְדְּךָ חֹן עֵדָה נְדוּדָה וְתִרְדֹּף בְּאַף כָּל צַר בָּהּ רָדָה נִפְלְאֹותֶיךָ אֲזַי נַגִּידָה יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ |
| פיוט לחג הפורים במסורת יהודי מרוקו, שמחברו הוא ר' יעקב אבן צור (היעב"ץ), בן המאה ה-18, מגדולי חכמי ופייטני מרוקו. הפיוט פותח בשבח והודאה לאל על נס הפורים, הולך ומונה את כל המצוות הנהוגות בחג הפורים, וחוזר וחותם בתקווה ובתפילה לגאולה וישועה שאז שוב ישיר עם ישראל שירות ותשבחות לאל. |
| • נוֹדֶה וּנְהַלֵּל - על נס חג הפורים, שעליו מוסב הפיוט. • צוּר עֻזֵּנוּ - כינוי לאל, המבטא חוזק וחוסן. • שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ - ע"פ הברכה שאנו אומרים לפני הדלקת נרות בחנוכה: בָּרוּךְ אַתָּה... שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. חנוכה ופורים הם שני חגים שבהם מוסיפים את לתפילת העמידה ולברכת המזון את ברכת "על הנסים": עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה. • יָמִים שְׁנַיִם - שני הימים, י"ד וט"ו באדר, בהם ניצלו היהודים וניתנה רשות בידם לקום על אויביהם ואשר זכרם נחוג מאז. • בְּאוֹתוֹ זְמָן - באותם ימים,ימי חג הפורים בהם נגאלו היהודים. • אִישׁ צַר וְאוֹיֵב - כך כינתה אסתר המלכה את המן: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה (אסתר ז, ו). • נִלְכַּד בְּרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לִי טָמַן - המן ניתלה על אותו העץ אשר הכין למרדכי. הביטוי מצוי במספר מקומות במקרא ומתאר מצב בו האויבים זוממים רעה על ישראל ורעה זו באה לבסוף על ראשם הם, למשל בתהלים ט, טז: טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם. • וְלֹא נָתַן צוּר לַמּוֹט רַגְלֵינוּ - האל שמר עלינו ולא נתננו להתמוטט, ליפול בידיו של המן הרשע. ע"פ תהילים סו, ט: הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. • עַל כֵּן בַּלַּיְלָה נִקְרָא מְגִלָּה - מצוות קריאת מגילה היא בליל חג הפורים. • גַּם בַּיּוֹם נִשְׁנֶה אוֹתָהּ בְּגִילָה - וגם בבוקר שלמחרת. • נוֹרָא עֲלִילָה - האל, שמעשיו נוראים ומופלאים ואת נסיו אנו מפרסמים על ידי קריאת המגילה. הביטוי לקוח מתהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹקִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. • רָב אֶת רִיבֵנוּ, דָּן אֶת דִּינֵנוּ - כינויים לקב"ה הלקוחים מהברכות הנאמרות לאחר קריאת המגילה: בָּרוּךְ אַתָּה... הָרָב אֶת רִיבֵנוּ וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ. • מוֹרֵי תְּעוּדוֹת - פוסקי ההלכה. • בָּהֶם - בימי הפורים. • רֻבֵּי סְעֻדֹות - ההלכה שנתקנה בדבר מצוות סעודת הפורים ביום חג הפורים. • חֲמוּדוֹת- משובח. • מִיַּיִן רִקְחֵנוּ - יין שנתנו בו מרקחת בשמים על מנת לשבחו. ע"פ שיר השירים ח, ב: אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי. • וּלְדַלִּים רַבִּים נַרְבֶּה מַתָּנוֹת - מצוות מתנות לאביונים הנהוגה בפורים, ככתוב במגלת אסתר ט, כב: וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. • גַּם לְאִישׁ רֵעַ, נִשְׁלְחָה מָנוֹת - מצוות משלוח מנות, ככתוב במגלת אסתר ט, כב: וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. • לִקְרֹא זִכְרוֹנוֹת עִנְיַן עֲמָלֵק - מצוות זכירת מעשה עמלק, הנהוגה בשבת שלפני פורים (שבת "זכור"), אז קוראים בתורה את הציווי לזכור את מעשה עמלק ולהילחם בו: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח: (דברים כה, יז-יט). • רֹאשׁ צָרֵינוּ - עמלק מסמל את כוחות הרע בעולם ונחשב לראש אויביו של עם ישראל. כאשר יצא עם ישראל ממצרים, לא חשש מהם עמלק כשאר האומות אלא התגרה בהם מלחמה. • חֹן - מלשון חנינה. • עֵדָה נְדוּדָה - עם ישראל הנודד וגולה מארצו. • וְתִרְדֹּף בְּאַף - תלחם. • כָּל צַר בָּהּ רָדָה - כל אויב שמצר לעם ישראל. • יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ - מתוך ברכת יוצר המאורות, לפני קריאת שמע: יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים... |
| כותר |
נודה ונהלל לצור |
|---|---|
| מעגל השנה |
פורים |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
