ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה, וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל-תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל-מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל-מַכּוֹתֵינוּ. כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. |
|
ברכת הרפואה, או "רופא חולים", היא הברכה השמינית בתפילת העמידה של חול, והחמישית בחטיבת הבקשות. היא מופיעה לאחר ברכת "גואל ישראל", כפי שמסביר התלמוד הירושלמי, "גאלתנו – רפא חליינו" (ברכות ב, ד). אחרי הבקשה על גאולה מן הצרות הפרטיות והחיצוניות לנו, אנו מבקשים על הרפואה, על בריאות הגוף והנפש שאף היא מן הצרכים היסודיים ביותר. בתלמוד הבבלי (מגילה יז, ע"ב) ניתן הסבר למיקומה של הברכה ביחס למספר הברכות הכולל: "ומה ראו לומר רפואה בשמינית? אמר רבי אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית, שצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית." לפי הסבר זה, מקומה של בקשת הרפואה הוא מעין תיקון ומרפא לברית המילה שנערכת ביום השמיני. הנוסחים המקובלים כיום פותחים בעיבוד של פסוק מירמיהו (יז, יד) ללשון רבים, המתאימה לתפילה: "רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה". נדמה כי הם ממקדים את התפילה ברפואה למחלות ולמכאובי הגוף; בניגוד אליהם, נוסח ארץ ישראל – שאינו מסתמך על הפסוק – פותח דווקא בבקשה לרפואה למכאובי הלב, לעצבות וליגון: "רפאנו ה' אלהינו ממכאוב לבנו, ויגון ואנחה העבר ממנו, והעלה רפואה למכותינו. ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל." לשון הנימוק, "כי אל [מלך] רופא נאמן ורחמן/רחמן ונאמן אתה", מופיעה כבר בתלמוד הבבלי בתוך רצף של תפילות בקשה הנאמרות בהזדמנויות שונות: "דאמר רב אחא: הנכנס להקיז דם אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני, כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת [...]" (ברכות ס, ע"א). הנכנס להקיז דם פה אינו הרופא, אלא החולה שדמו יוקז, אשר מתפלל על רפואתו שלו. אמנם זוהי תפילה שנאמרה לפני טיפול רפואי קונקרטי/מסוים וממשי, אולם היא מתאימה לשמש גם כבסיס לנוסח בקשת הרפואה הכללית. בתוך ברכה זו מקובל להוסיף תפילה אישית ולהזכיר בשם את החולים והחולות שמתפללים לרפואתם. ישנו נוסח מאוחר של "יהי רצון" אותו ניתן לומר לפני הנימוק והחתימה, אך, כפי שכתב הרמב"ם, אפשר לומר את התפילה הפרטית בלשון אישית: "היה לו חולה – מבקש עליו רחמים בברכת חולים כפי צחות לשונו" (הלכות תפילה ונשיאת כפיים, פרק ו הלכה ג). |
|
• רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה - על פי ירמיהו: "רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה" (יז, יד). בהקשר המידי והפשוט של הפסוק לא ברור האם מדובר ברפואה גופנית או ברפואה מטאפורית המקבילה לישועה, אולי בדומה לפסוק מהושע (יד, ה) "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ". • וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה - רפואה, ראו ירמיהו (ח, כב), נחמיה (ד, א) ודברי הימים ב (כד, יג). הפרשן ר' אברהם אבן עזרא מציע שכנגד החולי, אשר מקצר את חיי האדם, הרפואה נקראת ארוכה, שכן היא מאריכה את ימיו (פירוש אבן עזרא על דברי הימים, שם). • לְכָל-תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל-מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל-מַכּוֹתֵינוּ - חזרה והדגשה, אולי כחלק מבקשת הרפואה השלמה, הכללית. אין הבדל מהותי בין המילים "מחלה", "מכאוב" ו"מכה", הן מציינות כולן פגעים בגוף (ואולי אף בנפש). • כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה - על פי ברכות ס, ע"א (בדפוסים של הגמרא לא מופיעה המילה "רחמן" שנמצאת בכמה מכתבי היד). • אל רופא - כלומר אל שנוהג לרפא, שזו דרכו. ראו למשל דברים (לב, לט) "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא [...]". • נאמן - שנאמן לדרכו לרפא, להבטחתו לעשות כן (אולי לפי דברים לב, לט או הושע יד, ה). • [נוסח א"י: ממכאוב לבנו - מכאוב הלב הוא כאב רגשי, בניגוד לכאב הגוף המוחשי. ראו לדוגמה משלי יד, יג: "גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב". זהו ביטוי סינקדוכי, בו הלב שמסמל את חיי הרגש המופשטים בניגוד לחיי הגוף המוחשיים, מסמל את האדם כולו. • נוסח א"י: ויגון ואנחה העבר ממנו - יגון ואנחה הם העצב וביטויו הגופני. אולי לפי ישעיהו (לה, י) "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".] |
| כותר |
ברכת הרפואה (מתוך תפילת העמידה) |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה - על פי ירמיהו: "רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה" (יז, יד). בהקשר המידי והפשוט של הפסוק לא ברור האם מדובר ברפואה גופנית או ברפואה מטאפורית המקבילה לישועה, אולי בדומה לפסוק מהושע (יד, ה) "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ".
• וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה - רפואה, ראו ירמיהו (ח, כב), נחמיה (ד, א) ודברי הימים ב (כד, יג). הפרשן ר' אברהם אבן עזרא מציע שכנגד החולי, אשר מקצר את חיי האדם, הרפואה נקראת ארוכה, שכן היא מאריכה את ימיו (פירוש אבן עזרא על דברי הימים, שם).
• לְכָל-תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל-מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל-מַכּוֹתֵינוּ - חזרה והדגשה, אולי כחלק מבקשת הרפואה השלמה, הכללית. אין הבדל מהותי בין המילים "מחלה", "מכאוב" ו"מכה", הן מציינות כולן פגעים בגוף (ואולי אף בנפש).
• כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה - על פי ברכות ס, ע"א (בדפוסים של הגמרא לא מופיעה המילה "רחמן" שנמצאת בכמה מכתבי היד).
• אל רופא - כלומר אל שנוהג לרפא, שזו דרכו. ראו למשל דברים (לב, לט) "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא [...]".
• נאמן - שנאמן לדרכו לרפא, להבטחתו לעשות כן (אולי לפי דברים לב, לט או הושע יד, ה).
• [נוסח א"י: ממכאוב לבנו - מכאוב הלב הוא כאב רגשי, בניגוד לכאב הגוף המוחשי. ראו לדוגמה משלי יד, יג: "גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב". זהו ביטוי סינקדוכי, בו הלב שמסמל את חיי הרגש המופשטים בניגוד לחיי הגוף המוחשיים, מסמל את האדם כולו.
• נוסח א"י: ויגון ואנחה העבר ממנו - יגון ואנחה הם העצב וביטויו הגופני. אולי לפי ישעיהו (לה, י) "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
