ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה' לְבַדְּךָ, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִּשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בעשרת ימי תשובה: הַמֶּלֶך הַמִּשְׁפָּט). |
|
ברכת המשפט היא הברכה האחת עשרה בתפילת עמידה של חול, והשמינית בחטיבת הבקשות האישיות. בתוך חטיבה זו היא משתייכת לחלק העוסק בצרכי הכלל והיא באה לאחר בקשת קיבוץ הגלויות. התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי מבינים את השבת המשפט על כנו ועשיית הדין כשלב הגאולה שבא לאחר קיבוץ הגלויות, וכך הם מסבירים את סדר הברכות: "קיבצתנו – שופטינו בצדק" (תלמוד ירושלמי ברכות ב, ד), "וכיון שנתקבצו גליות – נעשה דין [...]" (תלמוד בבלי מגילה יז, ע"ב) כלומר, תחילת הגאולה הכללית, לאחר ההתכנסות מן התפוצות, היא בהשבת מערכת המשפט, האוטונומיה והסדר החברתי הרצוי. ברכה זו היא אחת מברכות תפילת העמידה שבהן נוסח מיוחד לעשרת ימי התשובה שבין ראש השנה ליום כיפור. בימים אלו לשון החתימה משתנה, ובמקום "מלך אוהב צדקה ומשפט" חותמים את הברכה "המלך המשפט". לשון זו נועדה להעצים את תחושת אימת הדין שבימים אלו (בדומה להחלפת החתימה "האל הקדוש" ל"מלך הקדוש"). ככל הנראה, בנוסח הקדום של חתימת הברכה לא הופיעה המילה "מלך", וכך השינוי היה משמעותי יותר. ייתכן שנוסח ארץ ישראל משקף נוסח קדום שכזה: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה, ומלוך עלינו אתה לבדך. ברוך אתה ה' אוהב המשפט." הברכה, בכל הנוסחים, פותחת בבקשה המיוסדות על לשון פסוק מנבואת נחמה של ישעיהו: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיהו א, כו). על כך נוספה בכמה מן הנוסחים בקשה להסרת היגון והאנחה (בדומה לבקשה המופיעה בברכת הרפואה) וכמעט בכל הנוסחים שבידינו גם בקשה על השבת מלכותו של האל – אולי בעקבות לשון החתימה "המלך המשפט" או משום שעשיית המשפט היא ביטוי בולט למלכות האל. |
|
• כְּבָרִאשׁוֹנָה - כבתחילה, בלשון חז"ל משמשת מילה זו לציון מצב שהיה והשתנה. • יוֹעֲצֵינוּ - מקביל ל"שופטינו". ראו איוב יב, יז: "מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל". • וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה - יגון ואנחה הם העצב וביטויו הגופני. אולי לפי ישעיהו (לה, י) "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". • בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט - הושע ב, כא. בנוסח אשכנז וספרד שוּנה נוסח הפסוק ל"צדקנו במשפט", כנראה כדי להתאימו עוד יותר אל נושא הברכה. • מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט - על פי תהלים לג, ה: "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ". • [אי"י: אוהב המשפט - על פי תהלים לז, כח: "כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט".] • הַמֶּלֶך הַמִּשְׁפָּט - נוסח החתימה של עשרת ימי תשובה, נזכר כבר בתלמוד הבבלי (ברכות יב, ע"ב): "[...] כל השנה כולה אדם מתפלל [...] מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים שמתפלל [...] והמלך המשפט [...].". בביטוי זה צורפה ה' הסמיכות לשני האברים (ולא "מלך המשפט", שהיא דרך הסמיכות הרגילה). יש הטוענים שזו צורת סמיכות מוקדמת שהלכה ויצאה משימוש, יש הטוענים שמדובר בניסיון להתאים את נוסח החתימה הזו לנוסח החתימה "המלך הקדוש", על אף ששם "קדוש" היא מילת תואר, ואילו "משפט" הוא ככל הנראה שם פעולה, ויש המסבירים כי המילה "המשפט" כאן מתפקדת למעשה כתואר, כלומר המלך שעושה משפט או המלך שהוא מקור המשפט. |
| כותר |
ברכת המשפט (מתוך תפילת העמידה) |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• כְּבָרִאשׁוֹנָה - כבתחילה, בלשון חז"ל משמשת מילה זו לציון מצב שהיה והשתנה.
• יוֹעֲצֵינוּ - מקביל ל"שופטינו". ראו איוב יב, יז: "מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל וְשֹׁפְטִים יְהוֹלֵל".
• וְהָסֵר מִמֶּנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה - יגון ואנחה הם העצב וביטויו הגופני. אולי לפי ישעיהו (לה, י) "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".
• בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט - הושע ב, כא. בנוסח אשכנז וספרד שוּנה נוסח הפסוק ל"צדקנו במשפט", כנראה כדי להתאימו עוד יותר אל נושא הברכה.
• מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט - על פי תהלים לג, ה: "אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד ה' מָלְאָה הָאָרֶץ".
• [אי"י: אוהב המשפט - על פי תהלים לז, כח: "כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט".]
• הַמֶּלֶך הַמִּשְׁפָּט - נוסח החתימה של עשרת ימי תשובה, נזכר כבר בתלמוד הבבלי (ברכות יב, ע"ב): "[...] כל השנה כולה אדם מתפלל [...] מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים שמתפלל [...] והמלך המשפט [...].". בביטוי זה צורפה ה' הסמיכות לשני האברים (ולא "מלך המשפט", שהיא דרך הסמיכות הרגילה). יש הטוענים שזו צורת סמיכות מוקדמת שהלכה ויצאה משימוש, יש הטוענים שמדובר בניסיון להתאים את נוסח החתימה הזו לנוסח החתימה "המלך הקדוש", על אף ששם "קדוש" היא מילת תואר, ואילו "משפט" הוא ככל הנראה שם פעולה, ויש המסבירים כי המילה "המשפט" כאן מתפקדת למעשה כתואר, כלומר המלך שעושה משפט או המלך שהוא מקור המשפט.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
