ברכת "התשובה" היא הברכה החמישית בתפילת עמידה של חול, והשנייה בחטיבת הבקשות. היא מופיעה אחרי בקשת הדעת, כמאמר חז"ל: "חננתנו דיעה – רצה תשובתינו" (ירושלמי ברכות ב, ג). בברכת הדעת ביקשנו מהאל את יכולת ההבנה וההבחנה בין טוב לרע, בין הדבקות בדרכיו ובין החטא, ועל בסיס הבחנות אלו ניתן לבקש את סיועו של האל בתהליך התיקון ולהודות לו על שהוא רוצה בתשובתנו. חתימת הברכה מעידה אף היא על מוקד הברכה, "הרוצה בתשובה", השבח אינו עוסק בתשובה שהתקבלה, אלא בכך שהאל חפץ בתשובה. ברכה זו משלימה את התשתית שביסוד התפילה (דהיינו הדעת ורצונו של האל בקרבתנו אליו), ומסמנת את המעבר מברכות השבח אל שימת הלב אל צרכיהן של הבריות. כך נוסחה הברכה בנוסח א"י הקדום: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם, כי 'שובה שובה' אמרת לנו ועל התשובה מראש הבטחתנו." כפי שניתן לראות בנוסח זה, ייתכן שבמסורת זו הברכה התייחסה לשיבה מופשטת ופרטית אל האל, מריחוק אל קרבה, לאו דווקא בהקשר של קיום מצוות וחזרה אל התורה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מן הקשר הקרוב שבין ברכת התשובה לברכת הסליחה שבאה לאחריה, הן מצד הקרבה בסדר הברכות, הן מצד הקרבה הרעיונית והן מצד הקרבה הלשונית. שתי ברכות אלו הן היחידות שפונות אל האל בכינוי הקרוב והפרטי "אבינו" (אם כי בכמה נוסחים נכנסה מילה זו גם אל ברכות אחרות). בהמשך מופיע גם הכינוי "מלכנו", שמייצג מאפיין נוסף של היחסים שבין האדם לאל, כפי שאפשר לראות בתפילת "היום הרת עולם": "אם כבנים אם כעבדים". אולי ההשראה לדואליות זו התקבלה מהוויכוח שבין ר' עקיבא לטורנוסרופוס בתלמוד הבבלי שמציעים שני דגמים להנהגתו של האל את העולם, האחד לפי היחס מלך-עבד והשני לפי היחס אב-בן (בבא בתרא י, א): "אמר לו [טורנוסרופוס לרבי עקיבא]: [...] אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורים, וציווה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו? ואתם קרויים עבדים, שנאמר: "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה נה)! אמר לו רבי עקיבא: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שכעס על בנו וחבשו בבית האסורים, וציווה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו? ואנן [אנו] קרויים בנים, דכתיב: "בנים אתם לה' אלוהיכם" (דברים יד א)." נוסף על כך, ניתן לראות כי בנוסח ארץ ישראל לשון הברכה נשענת על ציטוט פסוקים (חלקה הראשון הוא פסוק, חלקה השני מזכיר פסוק בצורה מפויטת), ואילו הנוסחים הנהוגים כיום דומים ליתר הברכות האחרות, ללא ציטוט פסוקים. ככל הנראה, במקרה זה דווקא הנוסחים שלנו משקפים בצורה קרובה יותר את הברכה המקורית, ואילו נוסח ארץ ישראל קישר את הפסוקים לברכה בעקבות הפתיחה "השיבנו" והחתימה "הרוצה בתשובה". למבוא לתפילת העמידה
|