• (א) מזמור שמיועד לַמְנַצֵּחַ, לִבְנֵי קֹרַח המשוררים עַל עֲלָמוֹת, שם כלי נגינה, אולי של נשים, או: שם לחן השִׁיר. (ב) אֱלֹֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז, לעֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא, הוא מצוי מְאֹד. (ג) עַל כֵּן - הודות לחסותו של ה' לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ, כשהארץ מחליפה את פניה, בעת רעידת אדמה, או במובן מושאל: מהפכה מדינית, וּבְמוֹט, בהתמוטטות הָרִים בְּלֵב יַמִּים. (ד) ברעידה עצומה כזו יֶהֱמוּ, יסערו וירעשו, יֶחְמְרוּ, ייערמו, יגעשו, יעלו קצף מֵימָיו של הים, יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ, כשאלוקים מראה את גדולתו ביחס אליהם. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן. (ה) בצד כל הרעש והגעש מסביב הנָהָר, פְּלָגָיו, יובליו או זרמיו יְשַׂמְּחוּ את עִיר אֱלֹֹהִים, את קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן, המקום הקדוש למשכן ה'. הנהר הוא דימוי לשפיעה ולשטף החסד. (ו) אֱלֹֹהִים שוכן בְּקִרְבָּהּ של עיר האלוקים, ולכן בַּל תִּמּוֹט, היא לא תתמוטט. יַעְזְרֶהָ אֱלֹֹהִים לִפְנוֹת בֹּקֶר, עוד בטרם האיר האור בעולם. (ז) הָמוּ, רעשו גוֹיִם, מָטוּ, התמוטטו מַמְלָכוֹת, וכאשר ה' נָתַן בְּקוֹלוֹ, תָּמוּג, תימס האָרֶץ. (ח) ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב, מעוז ומפלט לָנוּ אֱלֹֹהֵי יַעֲקֹב. סֶלָה. (ט) לְכוּ חֲזוּ, ראו את מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת, שממה והרס באויבים שבָּאָרֶץ. הוא משמיד אותם לגמרי - (י) מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ, קֶשֶׁת האויבים יְשַׁבֵּר וְקִצֵּץ חֲנִית, עֲגָלוֹת, המשמשות את הצבאות כדי לשאת עליהן מזון או חיילים, יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ. הפסוק הבא נאמר, כביכול, מפי ה': (יא) הַרְפּוּ, עזבו את המאמץ להילחם ולפעול על מנת להשפיע, וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱלֹֹהִים, אָרוּם, אהיה גבוה בַּגּוֹיִם, אָרוּם בָּאָרֶץ. המזמור מסתיים במעין פזמון חוזר: (יב) ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹֹהֵי יַעֲקֹב. סֶלָה. פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
|