• (א) לַמְנַצֵּחַ, העומד בראש המנגנים, לְדָוִד. בַּה' ולא באחר חָסִיתִי, אני חוסה. אֵיךְ תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי, אלַי: "נוּדִי, ברחי אל הַרְכֶם, ההר, שם מקומך, צִפּוֹר"?! הסתלק מכאן אתה וחבורתך. (ב) כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן, מותחים קֶשֶׁת ומתכוננים לירייה, כּוֹנְנוּ, מייצבים, מכוונים במקום המתאים את חִצָּם עַל היֶתֶר, מיתַר הקשת כדי לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל, בחושך לְיִשְׁרֵי לֵב. (ג) כִּי, כאשר הַשָּׁתוֹת, היסודות המוסריים או החברתיים יֵהָרֵסוּן - צַדִּיק מַה פָּעָל?! מה משמעות יש לפעולות הצדיק במקום שיסודותיו הרוסים?! אכן יש מקום להתבוננות אחרת, מלאה תקווה וביטחון: (ד) הרי ה' שוכן בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ולא הסתלק ממקומו. ה', בַּשָּׁמַיִם ניצב כִּסְאוֹ. הוא מולך ושופט את עולמו. עֵינָיו יֶחֱזוּ, יראו את כל המתרחש, עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם. (ה) ה' צַדִּיק יִבְחָן, שם לב אליו, וגם: מביא אותו בניסיון כדי להוציא לאור את צדקו,[1] וְאת הרָשָׁע וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. (ו) יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים, פחמים, אֵשׁ וְגָפְרִית וְרוּחַ זִלְעָפוֹת, סערה משתוללת היא מְנָת כּוֹסָם, חלקם של הרשעים. (ז) כִּי צַדִּיק ה' ולכן צְדָקוֹת אָהֵב; יָשָׁר הוא, ואותו יֶחֱזוּ יראו פָנֵימוֹ - פניהם של ישרי הלב. או: את הישר יראו פני ה'. [1] ראו רש"י כאן; רמב"ן בראשית כב,א. פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
|