ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
המשחק בקוביא הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא מַכָּתוֹ טְרִיָּה וְאַחֲרִיתוֹ שְׁאִיָּה יְקֻלַּל בַּשְּׁעָרִים יְפַזֵּר מָמוֹנוֹ וְיוֹסִיף עֲוֹנוֹ גַּם מוֹרֵד בְּקוֹנוֹ בִּשְׁבוּעוֹת שְׁקָרִים יַחְשׁוֹב כִּי יַרְוִיחַ וּלְעוֹלָם לֹא יַצְלִיחַ וּבְיָמָיו לֹא יַפְרִיחַ כִּי אַחֲרִיתוֹ מְרוֹרִים יֹאכַל בְּחִפָּזוֹן בְּלִי בִּרְכַּת מָזוֹן גַּם יִמְצָא רָזוֹן כְּעִנּוּי כִּפּוּרִים יֵלֵךְ מֵעִיר לְעִיר מְקוֹמוֹ לֹא יָאִיר וְהוּא עָנִי וְצָעִיר מְדַלֵּג עַל הָרִים רֹאשׁוֹ פָּרוּעַ וּבִגְדּוֹ קָרוּעַ כִּי רוֹעַ יֵרוֹעַ לְעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים כָּל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ וּמְצַפִּים יוֹם מוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְהַשּׂוֹחֵק בַּזָּר מִבֵּיתוֹ נִגְזַר וּלְאֶחָיו מוּזָר וְחָבֵר לַנָּכְרִים הַשּׂוֹחֵק בִּשְׁתַּיִם יַפְסִיד פִּי שְׁנַיִם שׁוֹפֵךְ דָּם כַּמַּיִם לִבּוֹ לֵב אַכְזָרִים הַשּׂוֹחֵק בִּשְׁלֹשָׁה תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה וּמְאַבֵּד הַיְּרֻשָּׁה וְיוּבַל לִקְבָרִים וְהַשּׂוֹחֵק בְּפָאפַאת לָעַד לֹא יִשְׂבַּע פַּת לֹא יִזְכֶּה לְחֻפַּת בָּנָיו הַסּוֹרְרִים יָשׁוּב עַד דַּכָּא בְּשֶׁבֶר וּבְמַכָּה בְּפֶסַח וְסֻכָּה יְבַקֵּשׁ הַפּוּרִים בְּלִי קְרִיאַת שְׁמַע בְּהֶפְסֵד יִטָּמַע וְגַם אִשְׁתּוֹ תִּדְמַע תִּבְכֶּה בְּמִסְתָּרִים וּמַרְבֶּה אֵיבָה קְטָטָה וּמְרִיבָה וְעַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה יִמְאֲסוּ בּוֹ הָעִבְרִים וְיִגְזֹל עֲמִיתוֹ וּמְבַטֵּל עֵדוּתוֹ וּמְנַדֵּד שְׁנָתוֹ מֵעֶרֶב עַד שְׁחָרִים וְהַמּוֹאֵס בָּהֶם בַּל יֵשֵׁב עִמָּהֶם נוֹטֵל חֶלְקֵיהֶם בְּגַן עֵדֶן שְׁמוּרִים |
| פיוט זה נכתב כפיוט אזהרה למשחקים במשחקי הימור. מבחינה הלכתית ישנו איסור על משחקי הימור, והמשחקים פסולים לעדות. במסורת יהודי בבל נהוג לשיר פיוט בפורים זה מכיוון שבפורים נהגו לשחק משחקי הימור, ללא כסף, ובכך מזכירים למשחקים שביום זה הם אמנם משחקים, אך בשאר ימות השנה אסור לשחק ולהמר. הפיוט מצייר את מצבו של האדם השקוע בהימורים, ההולך מדחי אל דחי, בבחינת עברה גוררת עברה - הוא מאבד את הונו ואת בני משפחתו, מבחינה הלכתית הוא נחשב לגזלן ופסול לעדות, וסופו שאחריתו מרה. |
| • הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא - המהמר. • מַכָּתוֹ טְרִיָּה - מיד מקבל מכה, נענש מיד. ביטוי המופיע פעם אחת בתנ"ך, בישעיהו א, ו: פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה. • וְאַחֲרִיתוֹ שְׁאִיָּה - סופו שממה, כפי שהשיר הולך ומתאר שאף משפחתו מתרחקת ממנו והוא נותר ערירי. • יְפַזֵּר מָמוֹנוֹ - במשחקי ההימורים. • מוֹרֵד בְּקוֹנוֹ - עובר על רצון האל, שכן ע"פ ההלכה ההימורים אסורים. • בִּשְׁבוּעוֹת שְׁקָרִים - המהמר נחשב לגזלן, ועל כן חשוד גם כעובר על שבועת שקר. • יַחְשׁוֹב כִּי יַרְוִיחַ - במשחקי ההימורים. • לֹא יַפְרִיחַ - לא יצמיח דבר. ההקבלה בין הרשעים הקומלים לצדיקים הפורחים מופיע כמה פעמים בתנ"ך. לדוגמא במשלי יא, כח: בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ. • אַחֲרִיתוֹ מְרוֹרִים - סופו רע ומר. • יֹאכַל בְּחִפָּזוֹן - כי ממהר למשחקים. • בְּלִי בִּרְכַּת מָזוֹן - לא יברך ברכת המזון מכיוון שממהר להמר. • גַּם יִמְצָא רָזוֹן - ירעב ללחם כי הפסיד את כספו. • כְּעִנּוּי כִּפּוּרִים - כשם שצמים ורעבים ביום הכיפורים. • יֵלֵךְ מֵעִיר לְעִיר - בנדודיו. • מְקוֹמוֹ לֹא יָאִיר- לא תקויים בו האימרה: משנה מקום משנה מזל, על אף שינדוד ממקום למקום מזלו לא יאיר. • עָנִי וְצָעִיר - עני בכסף וצעיר בדעתו. • וְהַשּׁוֹחֵק בַּזָּר - המשחק בקוביה. זר=קוביה. • מִבֵּיתוֹ נִגְזַר - מביתו מגורש. • וּלְאֶחָיו מוּזָר - משפחתו מתרחקת ממנו. על פי תהילים סט, ט: מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנָכְרִי לִבְנֵי אִמִּי. • וְחָבֵר לַנָּכְרִים - מתחבר לזרים, או לגויים. • הַשּׂוֹחֵק בִּשְׁתַּיִם - מכפיל את סכום ההימור. • שׁוֹפֵךְ דָּם כַּמַּיִם - ע"י כך שמבזבז הדמים, דהיינו הממון, שופך כביכול את דמם של בני משפחתו. • לִבּוֹ לֵב אַכְזָרִים - על בני ביתו. • הַשּׂוֹחֵק בִּשְׁלֹשָׁה - משלש את סכום ההימור. • וְהַשּׂוֹחֵק בְּפָאפַאת - קלפים (על שום דמות המלך שנראה כזקן=פאפא). • פַּת - לחם. • יָשׁוּב עַד דַּכָּא - ע"פ תהילים צ, ג: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם. וכאן הכוונה לא שישוב בתשובה אלא שישוב לסורו וימשיך להמר גם אם מצבו ידרדר ויבואו עליו צרות ואסונות. • בְּפֶסַח וְסֻכָּה יְבַקֵּשׁ הַפּוּרִים - בכל החגים ירצה את חג הפורים, חג שבו נוהג להמר. • בְּלִי קְרִיאַת שְׁמַע - ללא קבלת עול מלכות שמים ורחוק מהאל. • בְּהֶפְסֵד יִטָּמַע - ישקע בהפסד. • תִּבְכֶּה בְּמִסְתָּרִים - על פי ירמיהו יג, יז: וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה. • וּמַרְבֶּה אֵיבָה - מרבה שינאה. • הָעִבְרִים - אחיו היהודים. • וְיִגְזֹל עֲמִיתוֹ - המשחק בקוביא מתחייב לתת כסף אם יפסיד במשחק (נקרא אסמכתא), אבל בעצם אינו חוב ומתכוון הלפסיד - לכן ההתחייבות הזו שלו אינה תופסת (אסמכתא לא קניא) ולקיחת כספו (של המפסיד ע"י המרוויח) נקראת גזל. • עֲמִיתוֹ - רעו, אחיו. המילה עמית מופיעה כמה פעמים במקרא בהקשר לעניני צדק וממון. כמו למשל בויקרא כה, יד: וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. • וְיִגְזֹל עֲמִיתוֹ וּמְבַטֵּל עֵדוּתוֹ - מכיוון שהמרוויח נקרא גוזל, הוא פסול לעדות. על פי מסכת סנהדרין כז, ע"ב: דתנן אלו הן הפסולים (לעדות) המשחק בקוביא... • וּמְנַדֵּד שְׁנָתוֹ - שנתו נודדת מדאגה האם ירויח או יפסיד. • וְהַמּוֹאֵס בָּהֶם - הצדיק המתרחק מן ההימורים והמהמרים. • נוֹטֵל חֶלְקֵיהֶם בְּגַן עֵדֶן שְׁמוּרִים - נאמר על הצדיק שזוכה לחלקו ולחלק הרשעים בגן עדן. על פי מסכת חגיגה טו, ע"א: ברא גן עדן ברא גיהנם כל אחד ואחד יש לו ב' חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן נתחייב רשע נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם. |
| כותר |
המשחק בקוביה |
|---|---|
| מעגל השנה |
פורים |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
