ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
ויכלו השמים והארץ / בראשית ב' א-ג וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות |
|
חטיבת פסוקים זו, המתארת את השלמת מעשה הבריאה ויצירת יום השבת, נאמרת שלוש פעמים במהלך ליל שבת. בפעם הראשונה היא נאמרת בתפילת העמידה של ליל שבת כחלק מברכת "קדושת היום", בפעם השנייה היא נאמרת מיד לאחר תום תפילת העמידה ולפני אמירת תפילת "מעין שבע" - ואז היא נאמרת ע"י כל הקהל ובעמידה - ובפעם השלישית היא פותחת את הקידוש של ליל שבת. חמשת הפסוקים הללו מופיעים בספר בראשית בסיום תיאור מעשה הבריאה ולכן יש להם חשיבות מיוחדת בתוך הנרטיב המקראי. הקטע בנוי בצורה של סיפור בפני עצמו עם פרולוג ואפילוג, כשגוף הסיפור הולך ומתעצם על ידי החזרה על המלים "אלוהים – יום השביעי" לאחר הפועל. בפסוק הראשון - הפרולוג - יש סיכום כללי של מלאכת הבריאה. בגוף הסיפור מתואר המעמד הנשגב של הבאת הבריאה לידי שלמות - אלוהים מכלה את המלאכה, שובת ממלאכה ומברך את היום השביעי. בפסוק החותם – האפילוג - יש סיכום הכולל את כל המתואר בקטע ונתינת הסבר למעמדו של יום השבת. כנראה שעורכי התפלה והברכות בחרו בקטע זה לקידוש היום, הן בתפילה והן בקידוש, בשל היופי הפואטי שבו. בפסוק האחרון יש גם תחושה של תנועה שנעצרת אך רוצה להמשיך בכח האינרציה. אלוהים שובת ממלאכה, כלומר מרוצת היומיום נפסקת והעולם נכנס לרגיעה ולמנוחה, אך לעומת זאת בסיום הפסוק נאמר "ברא אלוהים לעשות", כלומר הבריאה אינה יכולה לשבת בחוסר מעש, ובמוצאי השבת היא תשוב לתנועה המתמדת שלה. קטע זה נאמר על ידי החזנים במסורות השונות בדקלום חגיגי תוך שהקהל אומר אותו בלחש. במנהג אשכנז יש לקטע מנגינה קבועה ובמנהג הספרדי החזן מאלתר על פי מקאם התפילה ומאפשר לקהל לענות את שתי המלים האחרונות לפניו. יש הסוברים שמאחר שקטע זה הוא הכרזה חגיגית הוא חייב להיאמר בציבור, ולכן אם אדם סיים את תפילתו לאחר שהציבור כבר אמר "ויכולו" עליו לבקש מאדם נוסף שיאמר את הקטע אתו. גם מנהג זה מעיד על החשיבות המרובה שיוחסה לקטע. |
| • ויכולו – הגיעו לידי השלמה גמורה. • השמים והארץ וכל צבאם – כל העולמות כולם וכל הברואים והנבראים המצויים בהם. • ויכל – הפסיק. |
| כותר |
ויכולו השמים והארץ |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת;שבת |
| מועד התפילה |
ערבית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
