דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

מפת ירושלים העתיקה והמודרנית מאת ארמטה פיירוטי, 1888

​​

מפת ירושלים העתיקה והמודרניתארמטה פיירוטי היה מהנדס וארכיאולוג איטלקי ששימש בעברו כקצין הנדסה בממלכת סרדיניה. בשנת 1854 הוזמן פיירוטי על ידי הפאשה העות'מאני לייעץ בעבודות השיפוצים שנערכו בהר הבית ובשיקום מערכת המים של העיר, ועבד כמהנדס העיר ירושלים בין השנים 1861-1854. במסגרת תפקידו היה פיירוטי מעורב בעיר במיזמים שונים ובחפירות, וזכה להכירה היטב. בין היתר היה פיירוטי מעורב, לצד חוקרים צרפתים, בחפירות במנזר אחיות ציון וגילוי קשת אקה הומו, טיפל במערכת המים העירונית, וזכה להכיר לפני ולפנים את הר הבית. בשנת 1864 פרסם פיירוטי ספר בשם Jerusalem Explored, Being a Description of the Ancient and Modern City, שצורפו לו שלל מפות, איורים ותמונות של ירושלים. לאחר שיצא הספר הואשם פיירוטי על ידי חוקרים אחרים בגניבת חלק מן הלוחות בספר; אלו אף גילו כי ב-1849 הודח בבושת פנים ממשרתו כמהנדס בצבא של סרדיניה אחרי שנאשם במעילה בכספים. לאחר גילויים אלו נעלם פיירוטי מירושלים. המפה שלפנינו היא מפה שפיירוטי הכין במו ידיו ב-1888, עשרים ושלוש שנים לאחר שנעלם.


המפה מפורטת בהרבה מן המפות שפורסמו בספרו. היא כוללת מקרא מפורט וקפדני של מבנים ואתרים בירושלים, וגם קוד צבעים וקנה מידה מדויק. בניגוד למפות מן המאות הקודמות, לפנינו מפת מדידה מדויקת של העיר. עם זאת, פיירוטי אינו מסתפק בהצגת העיר ומבניה כפי שהיא נגלית לעיניו. למעשה, כפי שהיה מקובל במסורת המיפוי של ירושלים מאז ומעולם, גם מפה זו מציגה לא רק את פני העיר בימי המחבר אלא אף את העיר בימים עברו. לפיכך נחלק מקרא המפה לשניים: ירושלים העתיקה מימין, וירושלים החדשה משמאל. מבנים ואזורים במפה זוכים לצבעים שונים לפי תקופותיהם. המחבר אף טורח להציג בצבעים שונים את מיקום מחנות הצבא של האשורים, הבבלים, פומפיוס, טיטוס והצלבנים, ממש כפי שעשה אדריכום ארבע מאות שנה לפניו.


אם לא די בכך, הרי שבמקום בולט למעלה מציג פיירוטי את נבואות החורבן על ירושלים, במסגרות אחרות במפה נמנים שמותיה השונים של העיר בעבר, ורשימת אירועים משמעותיים בתולדות העיר. המחבר מצמיד לכל אתר או אירוע היסטורי מראה מקום למקורות (בעיקר לכתבי הקודש וליוספוס). לצד הנתונים ההיסטוריים ניתן למצוא מידע רב על ירושלים של ימיו, הכולל את פירוט הנכסים השייכים לאימפריה האוסטרו-הונגרית, פירוט המבנים והשערים של הר הבית, פירוט מספר התושבים לפי קבוצות אוכלוסייה:  ערבים מוסלמים, טורקים, יהודים אשכנזים, ספרדים וקראים, יוונים לטינים, יוונים אורתודוכסים, ארמנים, פרוטסטנטים, קופטים, אתיופים, סורים, מרונים ואף מצורעים; סך האוכלוסייה בירושלים בעת ההיא מגיע למספר מפתיע בגודלו המועט – 24,686.


לצד המפה הזו מצויה באוסף לאור גם מפה מפורטת ביותר של הר הבית, שהוכנה אף היא בידי פיירוטי.