הרחבה חינוכית
תפילה קצרה ביותר
ספרי במדבר (פרשת בהעלותך פיסקא קה)
"אל נא רפא נא לה": מפני מה לא האריך משה בתפלה?
שלא יהיו ישראל אומרים: מפני שהיא אחותו הוא עומד ומרבה בתפלה.
דבר אחר: שלא יהו ישראל אומרין: אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה.
דבר אחר: לא זהו משה שמתפלל והמקום שומע תפילתו, כמה שנאמר: "ותגזר אומר ויקם לך" (איוב כב כח) ואומר: "אז תקרא וה' יענה" (ישעיה נח ט).
שאלו תלמידיו את ר' אליעזר עד כמה יאריך אדם בתפלה? אמר להם: אל יאריך יותר ממשה שנאמר "ואתנפל לפני ה' כראשונה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה" (דברים ט יח).
ועד כמה יקצר בתפלה? אמר להם: אל יקצר יותר ממשה שנאמר "אל נא רפא נא לה".
יש שעה לקצר ויש שעה להאריך .
משה הוא המאריך ביותר בתפילתו והוא גם המקצר ביותר.
ללמדנו, שאין מודל אחד נכון לתפילה ולאורכה, הכול תלוי בנסיבות.
ככל הנראה, התפילה הקצרה ביותר בתנ"ך מופיעה בספר נחמיה (פרק ב'):
ב וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה אֵין זֶה כִּי-אִם רֹעַ לֵב וָאִירָא הַרְבֵּה מְאֹד. ג וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה מַדּוּעַ לֹא-יֵרְעוּ פָנַי אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית-קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ. ד וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ עַל-מַה-זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ וָאֶתְפַּלֵּל אֶל-אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם. ה וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם-יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל-יְהוּדָה אֶל-עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה.
נחמיה, שר המשקים של מלך פרס, עומד בפני המלך, והמלך מביע חשש שמא נחמיה זומם רעה נגדו. נחמיה מגיב בדחיית חששו של המלך ומבהיר שהוא טרוד בגלל מצבה העגום של ירושלים. המלך מקבל את דברי נחמיה ושואל אותו: "עַל מַה זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?".
נחמיה מגיב לשאלת המלך בתפילה לה' ובבקשה מהמלך, אבללא כתוב מה תוכן תפילתו של נחמיה. מההקשר נראה שנחמיה היה חייב לענות למלך ולא היה לו זמן להתפלל במילים, תפילתו הייתה "עבודה שבלב", פנייה אילמת וקצרצרה לה', הרהור בלבד, שה' יסייע בידו.
היענות ה' לתפילותינו
כשמשה התפלל עבור מרים, נראה שהתוצאה מיידית – היא נרפאת מהצרעת. אבל מעניין שאצל הפרשנים עולות גם גישות אחרות.
ספורנו מבאר את בקשת משה:
"אל נא רפא נא לה". בבקשה אני שואל שתרפא עתה לה ולא נצטרך לביישה להוציאה חוץ למחנה.
לדעת ספורנו, תשובת ה', כואבת: "הלא תכלם" – ראויה היא לזאת הבושה!
משמע, שבקשת משה הייתה שתתרפא מיד ולא יהיה צורך להעניש את מרים בהסגר של שבוע מחוץ למחנה. והקב"ה אומר למשה: "לא!", מרים חטאה והיא ראויה לבושה של הסגר שבעת ימים.
אברבנאל מציע גישה דומה:
והשם השיבו שמעתי תפלתך ואני ארפא אותה, אך לא עתה כמו ששאלת [...] תסגר שבעת ימים כנזופה כדין כל מצורע מוסגר לכל הפחות ואחר תאסף מצרעתה אל המחנה.
לפי אברבנאל, ה' לא מקבל את תפילת משה במלואה, אבל דברי ה' מרוככים יותר. ה' קיבל את תפילת משה לרפא את מרים, אך ה' מבהיר שישנו פרק זמן מינימלי שבו מצורעת צריכה להיות בהסגר, ומרים תצטרך להמתין את פרק הזמן הזה.
אם כן, פשוטו של מקרא מבשר שתפילת משה על מרים נענתה. אברבנאל מציין שלא נענתה באופן מלא, ואילו ספורנו מבאר שההיענות החלקית מלווה באמירה תקיפה של ה' נגד מרים.
גם בדורנו אנו נתקלים בתפילות שיוצאות מלב מתחנן וזועק לשמיים, שנראה שלא הועילו להשגת מטרתן. כך היה בתפילות על גוש קטיף – שציפו שיתקיים "ונצעק אל ה' [...] ויושיענו".
בעניין זה, ראו כרזות מאתר הספרייה הלאומית:
כך היה בתפילת ההמונים על נחשון וקסמן, החייל שנחטף בתשנ"ה. למרות תפילת הרבים בהשתתפות דתיים וחילוניים כאחד, באחדות ישראל גדולה, ניסיון החילוץ נכשל, נחשון וקסמן נרצח וגם ניר פורז, שהיה קצין בכוח הפורץ, נהרג בחילופי אש עם המחבלים.
התייחסות מרגשת וכואבת לשתיקת ה' זו ניתנה על ידי יהודה וקסמן, ששכל את בנו נחשון. יהודה וקסמן אמר:
כל כך הרבה בקשות ביקשתי מהקב"ה.
ביקשתי בריאות בשעה שהייתי חולה – וקיבלתי.
ביקשתי משפחה כמו שלנו – וקיבלתי.
ביקשתי את כל מה שרציתי.
שאלו אותי: התפללו כל כך הרבה ולא קיבלו תשובה?!
ואני אומר: קיבלתי תשובה, התשובה הייתה לא! ולאבא – מותר לענות גם לא!
ה' שומע כל תפילה ותפילה
ה' עונה לכל תפילה ותפילה,
ה' לא שותק, אך לעיתים התשובה היא "לא"
לעיתים ה' נענה חלקית לתפילה
ולעיתים התפילה מתקבלת במלואה,
בכל מקרה, כל תפילה מחזקת את החיבור שבין המתפלל לקונו
שנזכה!
