משה וילנסקי > על אודות משה וילנסקי > עיבוד, תזמור וניצוח

עיבוד, תזמור וניצוח

"פסנתרן ומלווה נפלא, כישרון מלודי והרמוני נדיר, מנצח רב כשרון והשראה וידע עצום בתחום העיבוד והתזמור" כתב המלחין והמוזיקולוג מיכאל וולפה על משה וילנסקי. ואכן, וילנסקי זכה לחינוך מוזיקלי מפותח ומעודן ברמה האקדמית הגבוהה ביותר בקונסרבטוריון הגבוה למוזיקה בוורשה, שם התמחה בקומפוזיציה ובניצוח. "הרקע הזה" כתב חוקר התרבות אריאל הירשפלד "בצירוף כשרונו הבלתי רגיל ושכלו המזהיר הפכו אותו למוזיקאי המתוחכם ביותר".​

כבר בשנת עלייתו לארץ (1932) החלה פעילותו המוזיקלית של משה וילנסקי. הוא החל לחבר מוזיקה להופעות תיאטרון "המטאטא" ואף ללוות את הופעותיהם בפסנתר. ​שלוש שנים לאחר מכן כבר ביקש להשתלב בהפקות המוזיקליות בשידור חי ברדיו המקומי. "הריני מתכבד בזה", כתב וילנסקי למנהל הדואר האחראי על 'הרדיו הירושלמי', "להציע את עצמי בתור מועמד להופעות מוסיקליות ברדיו...הנני מנהל מוסיקלי בתיאטרון הסאטירי הא"י 'המטאטא'...מלבד זה הנני מומחה לאינסטרומנטציה ולנצח על תזמורות בפני המיקרופון. עבודתי המתמידה ב'המטאטא' כמו כן עבודה בביהח"ר לתקליטים בא"י 'אחוה' נתנה לי האפשרות להכיר לדעת את רוב השירה והמוסיקה הא"י, מה שנוגע לאופי המוסיקה, הרי אני מומחה למוסיקה עממית ארץ-ישראלית, למוסיקה קלה ומוסיקה דז'יזית [ג'אז]...".  וילנסקי הקים את רביעיית הגברים "גיללי", בחסות הרדיו הארץ-ישראלי בשנת 1937, ושימש בה מנהל מוזיקלי. כך החל הקשר של וילנסקי עם רשות השידור. הרביעייה הקליטה ושידרה מול קהל בליווי הפסנתרני של וילנסקי, כש"הרפרטואר המעולה שלה", כמאמר אחד העיתונים של התקופה, כלל עיבודים שלו, לפסנתר ולקולות, של שירים עבריים, זמר חסידי וסטנדרטים מרפרטואר הג'אז האמריקאי של אותם ימים. ​

 

​ב-1944 נוסד תיאטרון הרוויו (Review Theater) "לי-לה-לו", ובו שרה זמרת צעירה אשר פרצה באחת לתודעה של הקהל היישובי בארץ – שושנה דמארי. מאז נקשר שמה בשמו של משה וילנסקי, אשר כתב לה רבים מלהיטיה הגדולים. רבים מן השירים ששושנה דמארי שרה ואשר הוקלטו מפיה מזוהים איתה ועם פרשנותה כמבצעת יחידה שלהם במשך שנים רבות. הקשר המיוחד בין וילנסקי לדמארי וההשראה ההדדית שהתקיימה ביניהם הביאו לכך שרבים מן השירים שווילנסקי הלחין עובדו על-ידו במיוחד עבורה ולקולה.

 

​"וילנסקי, הספוג בתרבות האירופית," כתב עליו עמיתו וידידו גיל אלדמע, "הראה בשירים אלה את מלוא מיומנותו המקצועית: הלחנים, העיבודים והתזמורים השכילו לתפוס את הניחוח הארץ-ישראלי-תימני-מזרחי המיוחד. מתיאטרון הקברט בסגנון האירופי 'לי-לה-לו' צמח סגנון ארץ-ישראלי ששילב את אווירת המזרח עם התרבות האירופית. שיריו של וילנסקי היו קליטים ומתרוננים לא פחות – אך מעתה דבקה בהם התווית הארץ-ישראלית המובהקת". ​
כמעט 20 שנה לאחר מכן, בשנת 1961, התמנה משה וילנסקי למנהל תזמורת הבידור של "קול ישראל" שזה עתה הוקמה במטרה לטפח "ולהאדיר", כדברי המלחינה והמוזיקולוגית ציפי פליישר, את ז'אנר המוזיקה הקלה בישראל. היה זה תפקיד שווילנסקי ראה בו כלי למימוש מאווייו העמוקים ביותר בתחום הקומפוזיציה. ​​

משה וילנסקי מנצח על תזמורת "קול ישראל" באולם ימק"א בירושלים

​"תמיד הייתה לי חולשה לתזמורות", סיפר. "תמיד חשבתי בקטגוריות של כלים... ומהרגע שהתחלתי לעבוד ב"קול ישראל" הייתי מאושר שיכולתי לעבוד עם תזמורת כזו ולבצע את הרעיונות המוסיקליים שלי שבדרך-כלל אני שומע אבל אין לי כל אפשרות לבצע אותם...". ואכן, מינוי זה שינה והעמיק את פני המוזיקה הקלה בארץ. משה וילנסקי היה הראשון בארץ ליצור בתחום העיבודים והליוויים הסימפוניים לזמר העברי. הוא עיבד, ביצע והקליט רבים משיריהם של מיטב המלחינים שפעלו אז בארץ – מרדכי זעירא, מתתיהו שלם, דוד זהבי, סשה ארגוב, ואחרים –  וכן של מלחיני זמר עברי מוקדם יותר "באהבה ובכישרון בלתי מצויים" כדברי וולפה. מסגרת זו  אף אפשרה לווילנסקי לפתח את ז'אנר פסטיבלי הזמר השנתיים ופסטיבלי הזמר בסגנון עדות המזרח שאותם ניהל מוזיקלית בשנות ה-70. רמת העשייה הסימפונית של וילנסקי הייתה מן המעלה הראשונה ואף הוכרה ככזו בפסטיבל הזמר הבינלאומי שנערך בפולין בשנת 1962, אז זכה שירו סתיו במקום הראשון בתזמור (ובמקום השני כשיר). מיטב המלחינים שבאו אחריו ראו בו את מורם בעיבוד ובתזמור והוא הטביע את חותמו על כל הזמר העברי שחובר מאז. גם מפעל ההקלטות שווילנסקי הוביל ודחף תרם תרומה מכרעת לשימור שירי דורו ושירי קודמיו עבור הדורות הבאים.

 

משה וילנסקי על עבודתו בתזמורת הבידור של "קול ישראל", בראיון בביתו עם המלחינה ציפי פליישר ב-9.3.1995
משה וילנסקי מספר על ליווי, עיבוד לפסנתר ותזמור שירים של מלחינים אחרים, בראיון עם המלחינה ציפי פליישר ב-9.3.1995
 

 

NLI_ImageGallery
NliImageGallery