זמר עברי - המחקר של ציפי פליישר
הצלע השלישית בתחומי עיסוקיה המרכזיים של ציפי פליישר, צלע המבטאת מחויבות אישית עמוקה שלה (והקשורה, לא פחות, לאידיאולוגיה החינוכית שלה) היא חקר הזמר העברי כמשקף את הדמוגרפיה וההיסטוריה של ההתיישבות בארץ ובמדינת ישראל "ומטפח את זיכרון הישות הישראלית והיהודית" כהגדרתה של פליישר.
העיסוק בזמר העברי החל עוד בנעוריה של פליישר כתלמידה בביה"ס הריאלי בחיפה. עבודת הגמר שלה אז – התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי (שנמסרה בשנת 1964) – היה מחקר רב היקף, ראשון מסוגו אז בארץ, על תולדות הזמר העברי. המחקר קיבל ברבות הימים תוקף כמחקר אתנו-מוזיקולוגי והתפרסם כספר עב כרס. הספר סוקר את הסגנונות המוזיקליים בשילוב הרקע ההיסטורי של שירים מראשית ההתיישבות החלוצית בארץ, שירים מתקופת "המדינה שבדרך" ושירים משנותיה הראשונות של המדינה הצעירה, כל אלה בליווי דוגמאות תווים נדירות ואינדקס אתחלתות של לחנים. כמו-כן כולל הספר ניתוחים מוזיקליים של השירים וראיונות רבים עם יוצרים – משוררים ופזמונאים, מלחינים ומבצעים.
מאז הרחיבה פליישר את היריעה ופרסמה מחקרים נוספים על אודות הזמר העברי, כגון: ענקי הקיבוץ בזמר העברי: מתתיהו שלם, דוד זהבי, יהודה שרת ("מוסיקה", מס' 12); העמק הוא חלום – שירי עמק יזרעאל ("סידרת עידן", כרך 17); משנות ה-50 אל שנות ה-60: המהפך בזמר העברי 1964-1957 ("במכללה : עיתון פנימי / מכללת לוינסקי לחינוך", מרץ 1995) ועוד.