בארכיון המקורי אשר שכן בביתו של מאיר נוי בתל אביב, נקרא החלק העברי של האוסף "אוסף הזמר העברי" – אז"ע, והחלק היידי "אוסף הזמר היידי" – אז"י. במעונו החדש, במחלקת המוסיקה בספרייה הלאומית, האוספים שוכנים בארונות שונים, לפי הסדר שקבע מאיר נוי. כל חלק מצוין בקוד של ארכיון בקטלוג הממוחשב:
ZZ 160 Noy.H
ZZ 160 Noy.Y
מאיר נוי, אשר עלה ארצה מקולומיאה לאחר השואה, החל לאסוף ב-1946 שירים אשר הופיעו בשירונים, בדפים בודדים, במחקרים ובמאמרים. הוא היה מוסיקאי ומורה למוסיקה וכתיבת שירים; תווים ומילים הייתה מלאכה קלה בידיו. הוא רשם שירים מפי אנשים, מבית הוריו, מילדותו וכן מתחנות רדיו שלהן האזין בארץ. מאוחר יותר נעזר במכשיר הקלטה אשר בו הקליט שירים מן הרדיו, ואחר כך רשם אותם ומחק את ההקלטה.
בנוסף לרישום ולסידור החומר, נוי יצר קטלוג על גבי כרטיסים אשר שימש אותו בביתו, ועד היום הוא עובר קטלוג ממוחשב בספרייה. הכרטיסים של נוי משמשים ככלי עזר להתמצאות באוסף ולמחקר של הזמר העברי והיידי, ועל כן "כרטסת היסוד" נסרקה ומונגשת.
מאיר רשם לכל שיר שמצא או ליקט 4 או 5 כרטיסים, ויצר כרטיסיות – קטלוגים – לזמר העברי.
כרטסת יסוד:
הכרטסת מסודרת לפי השורה הראשונה של השיר (אתחלתא) לפי סדר אלף-ביתי מלא, אשר אינו מתחשב במספר המילים, אלא רק באותיות.
בכל כרטיס נמצאים השדות הבאים:
התחלה: (אתחלתא)
שם: (כותר השיר)
משורר: (שם מחבר המילים)
אתחלתא בתווים: (העתקת התווים מן השירון, כ-3 או 4 תיבות)
מלחין: (שם מחבר הלחן)
מעבד: (שם המעבד המוסיקלי)
מקור: (באיזו אסופה מופיע השיר, קיצור שם האסופה, מספר עמוד ומספר השיר)
פסנתר: (סימן פלוס (+) אם מופיע ליווי לפסנתר)
קנון: (סימן פלוס (+) אם העיבוד הוא לקנון וציון הקולות (בקיצורים המקובלים ס.א.ט.ב))
מקהלה: (אם מופיע עיבוד למקהלה וציון הקולות)
הערות: (הפניה לגלגולי הניגון, לטקסטים אחרים של הלחן וכד')
בנוסף, גזרי עיתונות מודבקים או משולבים בין הכרטיסים.
בפינה הימנית של הכרטיס מצויים סימנים שונים המציינים את ההשוואה בין המופעים השונים של השיר. באם הם זהים גם בסולם וגם בעיבוד או שונים במקצת, הסימנים הם (=) (= עם לוכסן).
כרטסת יוצרים מסודרת לפי שמות (שם משפחה), ובה מופיע כרטיס למשורר ולמלחין של כל שיר.
בכרטיס היוצר מופיע:
שם היוצר:
התחלה: אתחלתא של כל שיר – מילים
שם: שם השיר
משורר:
מתרגם:
מלחין:
מעבד:
השם בראש הכרטיס חוזר לפי תפקיד היוצר ביצירה.
כרטסת נושאים:
מאיר נוי קבע נושאים בני מילה אחת, אותם רשם בכרטסת אשר בה התאחדו שירים של יוצרים שונים (בעברית) בלבד. לשיר היידי לא ערך כרטסת נושאים.
הנושא גם נרשם לעיתים בכרטסת היסוד בצד.
דוגמא מס' 3: כרטיס נושא
רוב השדות המתוארים לעיל קיימים בכל קטלוג ממוחשב, ובעיקר בקטלוג הממוחשב של מחלקת המוסיקה, שפותח במיוחד כדי לקטלג שירים בודדים מתוך אסופות בעברית וביידיש.
השדה של האתחלתא בתווים אינו מופיע בקטלוג הממוחשב של הספרייה.
רובה הגדול של עיקר האינפורמציה אינה ניתנת להעברה לקטלוג ממוחשב, אולם יקרת ערך לחוקרי הזמר, והיא אותה האינפורמציה שנמצאת בהערות הכרטיסים או בכרטיסים חלקיים. בכרטיסים החלקיים מספר נוי כיצד התגלגל השיר ומפי מי למד זאת.
וכך למשל, לשיר שכרטיס היסוד שלו בעברית וביידיש מופיע להלן, צמודים כרטיסים לא מלאים של טקסט בלבד, שנרשמו על נייר דק יותר. על כרטיסים אלה מצויים פרטים אשר מאיר שמע ולמד במשך השנים, וכך הכרטסת מלמדת את גלגולי השיר:
על הכרטיס שצמוד לכרטיס "אהל שח" כותב מאיר נוי: "מרדכי (מוט) ברוורמן, איש העלייה השנייה שהיה עם טרומפלדור בתל-חי, בן-דוד של שלונסקי, הוא שהשמיע לשלונסקי את השיר ביידיש, שבעקבותיו כתב שלונסקי את "אהל שח" בעין חרוד 1921.
(מפי מ' ברוורמן ע"י דן אלמגור) 30.10.74".
בכרטיס נוסף כותב מאיר נוי: שלונסקי א. – המילים הודפסו ב"כתובים" 22.9.26.
ובכרטיס נוסף כותב מאיר נוי תחת האתחלתא המלאה:
אוהל שח וסתיו ודלף, מי זה יבך שם, או-הו-הוי, "באהל"
שלונסקי, א. – שלונסקי, ורדינה (עפ"י פ. הירשביין)
גפן .2–134 וכן מו"ז 55 1864
מו"ז 128 4657
וכן כתבה מתוך "גיתית מס' 56 1972, חודשים 9.10":
הסיפור מאחורי השי מאת צפירה יונתן על "אהל שח"
המגינה פרץ הירשביין
מלים אברהם שלונסקי
כך בעצם מספרים הכרטיסים באוסף מאיר נוי את גלגולי השיר הנ"ל, וגלגולים ופרטים מעניינים אחרים. מכיוון שמאיר נוי התמקד בשיר כיחידה עצמאית, הוא קטלג אותו וחקר אותו בצורה יסודית.
מהשיר "אוהל שח", מפנה מאיר נוי למקור השיר ביידיש "אויפן בוידעם שלאפט דער דאך", ובכרטסת השירים ביידיש ניתן להמשיך את המחקר.
כתבה: גילה פלם, מנהלת מחלקת המוסיקה וארכיון הצליל
