מוזיקה > נעמי שמר > השירים > ירושלים של זהב

ירושלים של זהב

ירושלים של זהבבחורף של שנת 1967 פנה ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל גיל אלדמע מ"קול ישראל" בבקשה לכתוב שיר על העיר ירושלים. אלדמע פנה אל נעמי שמר והציג את הבקשה.
 
במשך שנים רבות נהגו ב"קול ישראל" לערוך במוצאי יום העצמאות פסטיבל זמר תחרותי ששודר ברדיו. באותה השנה חרגו באופן חד פעמי מן הנוהג והזמינו מחוץ לתחרות גם חמישה שירים אצל מלחינים ידועים. שמר הייתה אחת מהם.
 
שמר, שהתקשתה בכתיבת השיר, נזכרה באגדה התלמודית על רבי עקיבא שהבטיח לרעייתו רחל ’עיר של זהב’ תכשיט של זהב בדמות ירושלים. לביצוע השיר בחרה בזמרת שולי נתן, מורה חיילת בת עשרים, שביצעה את השיר בליווי גיטרה. השיר כבש את הקהל כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי נתן הוזמנה לבמה בשנית שר איתה הקהל בבנייני-האומה את הבית החוזר. אותה שעה החלו לנשב רוחות מלחמה ושלושה שבועות לאחר מכן, כאשר שחררו הצנחנים את הכותל, כבר היה בפיהם השיר "ירושלים של זהב".
 
ביום 7.6.1967, יום שחרור ירושלים, הוסיפה שמר לשיר בית רביעי ומילותיו: "חזרנו אל בורות המים / לשוק ולכיכר / שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה / ובמערות אשר בסלע / אלפי שמשות זורחות / נשוב נרד אל ים המלח / בדרך יריחו".
 
 
 
  • ירושלים של זהב
    ירושלים של זהב
    האזינו לכל הביצועים של השיר "ירושלים של זהב"
    נגן
  • 1. תווי השיר "ירושלים של זהב" בכתב ידה של נעמי שמר משנת 1967 (מופיע פעמיים להוריד את אחד המופעים)
  • 2. תדפיס של השיר "ירושלים של זהב" עם הקדשה אישית של נעמי שמר לאמה רבקה ספיר
  • 3. תדפיס השיר "ירושלים של זהב" משנת 1967
  • 4. תדפיס השיר "ירושלים של זהב" משנת 1967
  • 5. תעתיק אנגלי מתוך תדפיס השיר "ירושלים של זהב" משנת 1967.
  • 6. טיוטת הבית הרביעי בשיר "ירושלים של זהב" שהוסיפה שמר בפנקסה

ירושלים של זהב​​

מילים ולחן: נעמי שמר
 
אויר-הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערבים
עם קול פעמונים
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובלבה חומה
 
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור
 
איכה יבשו בורות-המים
כיכר-השוק ריקה
ואין פוקד את הר-הבית
בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע
מיללות רוחות
ואין יורד את ים-המלח
בדרך יריחו
 
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור
 
 
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בניך
ומאחרון המשוררים
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת-שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב...
 
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור
 
חזרנו אך בורות-המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר-הבית
בעיר העתיקה
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות –
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו
 
ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שיריך אני כינור