גיל אלדמע

גיל אלדמע קנה לו מעמד ייחודי בארץ בתחום העיבוד הקולי של שירי זמר עבריים... במיוחד מתבלט כשרונו לעצב יריעה מוזיקלית המרחיבה את קווי המתאר של הלחן המקורי ומעניקה לשיר ממד חדש של גיוון צלילי. המלחינים, מעצבי הזמר העברי, שאת מנגינותיהם עיבד, ביניהם מרדכי זעירא, דוד זהבי, דניאל סמבורסקי, עמנואל עמירן, משה וילנסקי, סשה ארגוב ונעמי שמר ורבים אחרים, ראו בו פרשן נאמן ומועדף של שיריהם. לא זו בלבד שהעשיר את המרקם המוזיקלי בהרמוניות אלא טווה חוטי שתי וערב למארג צלילי שופע ושובה לב... גיל חונן גם בכשרון מיוחד למעשי מרכבה של מחרוזות זמר לפי נושאים או יוצרים שנתקבלו בהתלהבות על ידי מבצעים ומאזינים כאחד..."
(אליהו הכהן על גיל אלדמע, מתוך "מניפה קולית : עיבודים למקהלה מאת גיל אלדמע" [תל אביב: מודן, 2000]).
​המלחין, המעבד והמוזיקאי גיל אלדמע נולד בג' תשרי תרפ"ט, ה-17.9.1928 בשכונת בורוכוב בגבעתיים, בן לאברהם וזהבה אלדמע (איזנשטין). בית משפחת אלדמע שימש בין השאר כאולם לערבי שירה וריקודים ובחצר הבית הועלו מיטב ההצגות של התיאטראות התל אביבים "הבימה", "האוהל", "המטאטא" ועוד. שמותיהם של שלושת ילדי המשפחה שיקפו את האווירה בבית: רן, גיל ודיצה.  כבר מילדות למד אלדמע נגינה בפסנתר וכינור והשתלם בהרמוניה אצל המלחין פאול-בן חיים. את שירו הראשון הלחין בשנת 1947 ביותו בפלמ"ח למילותיו של חיים חפר ("שיא-הכיף").  בהמשך השלים את לימודיו באקדמיה למוזיקה בירושלים בניצוח ובקומפוזיציה, ולאחר מכן השתלם בקולג' למוזיקה "מאנס" בניו-יורק. בשנות החמישים שימש מורה ומדריך למוזיקה בכפר הנוער "הדסים". במסגרת זו הלחין מוזיקה ושירים לחגי הכפר ושיריו נפוצו בארץ. בשנת 1960 התקבל לעבודה ברשות השידור, תחילה ברדיו ואחר כך בטלוויזיה ועסק בעריכה והפקה, בעיבוד מוזיקה, בניצוח ובניהול מוזיקלי של תוכניות והקלטות רבות בתחום הזמר העברי. בשנים אלו החל אלדמע לשיר במקהלת "רינת" בניצוח גרי ברתיני ובעצתו של חנוך רון הקים חבורת זמר מאנשי "רינת" שהיו כולם קוראי תווים וקרא לה "חבורת רננים".
 
בשנת 2011 תרם אלדמע את ארכיונו למחלקת המוזיקה בספריה הלאומית.
בערב "'כי תנעם' : קונצרט משיריו ועיבודיו של גיל אלדמע" שנערך לרגל העברת אוסף אלדמע לספרייה הלאומית הקריאה מנהלת מחלקת המוזיקה וארכיון הצליל ד"ר גילה פלם מכתב שנשלח לרגל הערב מאת המוזיקולוג והמבקר חנוך רון אודות השיר "כי תנעם":
 
"אנוכי הילד סיימתי את חוק לימודי במדרשה למוזיקה בתל אביב, גויסתי לצה"ל שובצתי כקצין חינוך ראשי ומוניתי כאחראי לכל נושאי השירה והמוזיקה בצה"ל. בתפקידי הייתי מפקדם של כל צוותות ההווי וכל משקי התרבות... סשה ארגוב, משה וילנסקי, יוסי ספיבק ואלה רק דוגמאות אחדות. מסרו לי דפי שירים שהדיו עוד לא הספיקה להתייבש עליהם. ואז יום אחד קיבלתי מכתב ממישהו שלא הכרתי, בזו הלשון: 'שמי גיל אלדמע, אני מלחין ישראלי צעיר, למחייתי אני משמש מורה למוזיקה במקום שאתה לבטח לא מכיר שקוראים לו כפר הנוער 'הדסים' לא כל כך רחוק מתל אביב. במקום הזה אני אחראי על עריכת טקס חג הקציר בשבועות. אני כותב לטקסטים של שירים למילות של חברים בכפר שהוא גם המורה לספרות מיכאל קשטן. הנה אחד השירים שכתבתי והצליח מאוד בטקס. עוד לא מכירים אותו, קוראים לו בשם 'כי תנעם' והייתי שמח אם תוכל ללמד אותו ולהפיץ אותו'... 
 

"ועכשיו הוא כותב לי", מסיימת ד"ר פלם, "את עושה ערב שקוראים לו 'כי תנעם' והנה נסגר המעגל של השיר 'כי תנעם'"...

NLI_ImageGallery
NliImageGallery
השיר היומי
השיר היומי
השירים המובאים כאן הם מבחר קטן מתוך אלפי שירים, פיוטים, תפילות ויצירות מוזיקה אחרות שניתן להאזין להן באתר מרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית. שימור השירים והנגשתם נעשו בסיוע קרן לגסי הריטג'.