"גם כן ויכוח", בביצוע של בני אמדורסקי ואברהם פררה משנת 1958 הוא דו-שיח בין שני גברים. אחד רווק והשני נשוי. הרווק עייף מחיי הרווקות – לאכול רק במסעדות ולא ארוחה ביתית, לשלם תמורת עבודות הבית, לשבת לבד בהופעות. ואילו הנשוי גם הוא חושב שהדשא אצל השכן ירוק יותר, ומשתוקק להיות חופשי ממוסרות הנישואין, ומן החובות המתלוות אליהם. חילופי הדברים בשיר מתנהלים בהדדיות עד שהרווק מציע להחליף את הנשוי ולטפל באשתו ולו ללילה אחד. או-אז מתברר, כמובן, שהנשוי, על כל התלונות והקשיים, אינו מוכן לקבל את ההצעה: "אמנם נכון שעם אישה קשה לחיות, אך קשה לחיות כפליים בלעדיה..."
"גם כן ויכוח", מלים מאת דן אלמגור ומנגינה של נפתלי אהרוני, מוקדש לאומה האמריקנית שהחליטה שמוסד הנישואין יכלול גם נישואין בין בני אותו מין.
