מקום ההתבודדות של המאהב הנואש
NliParagraph1
התמליל החלקי מציג יאוש: אמי, ברצוני ללכת בשדות, את האבנים אוכל בתור לחם, את דמעותי אשתה במקום מים ובאמצע השדות אבנה לי ארמון. היאוש והכאב מודגשים בתוספת המילה התורכית "אמאן", כקריאת ביניים לקראת חזרת שתי המילים האחרונות בכל חרוז.
הרומנסה שימשה אצל יהודי ספרד כקינה לעת אבל ואולי בגלל הקשר זה היא אינה מושרת לעתים קרובות, ועל כן היא נדירה באוסף.
הרומנסה מושרת בקהילות הספרדיות של האזור העותמני אבל אינה מוכרת לא במרוקו ולא בספרד. אמנם הנוסח בפניה אל האם מזכיר את השירה העתיקה של ספרד והחריזה האחידה נשמרת היטב. בקטלוג שערך ארמיסטד מופיעים נוסחים רבים מארצות הבלקן אבל אף נוסח ממרוקו.