דודה קלרה

​מילים: עלי מוהר
לחן: אלכסנדר ארגוב

 
ערב צובע עיר ושמיה אדום,
ליל מסעיר כוכב וצמרת,
איך את חוצה, כיצד את עוברת את
שעות הבדידות עם רדת יום?

שעות הבדידות שאין בן דורש לכוחך,
לחיוכך העז, המרגיע,
לילה – ואיש איננו
שואב נחמה מביטחונך.

פזמון: שמא בין תקוותייך יש אולי
         שבר תקווה פרטי עבור חייך?
         או
         באפס-כוח את לבד הוזה
         איך ששנה רדפה שנה?

        ערב צובע עיר ושמיה אדום,
        ליל מסעיר כוכב וצמרת,
        איך את חוצה, כיצד את עוברת את
        שעות הבדידות עם רדת היום?
 
ביומיומך החד, הנפחד, הרעוד,
את השלווה ואת המנחמת,
שוב את עולה ושוב את פונה לקרב
קרב ממושך, עיקש, אבוד.

קרב שמותיר אותך לבדך, לבדך,
לא אהובה ולא מותרת;
מה את עושה ומה את אומרת אז,
כשאין אחר לנחמך?

פזמון: שמא בין תקוותייך יש אולי…

 ביצועים