ופתאום געגוע

​המלים נכתבו על-ידי חיים חפר לאחר הלווייתו של יגאל אלון בשנת 1980.

 

קיימות שתי גרסאות של סשה ארגוב ללחן של השיר (הבית) ואילו הפזמון זהה בשתיהן. השיר הוקלט על-ידי רונית אופיר.

​מילים: חיים חפר
לחן: סשה ארגוב 

 

 
ופתאום געגוע 
כמו צמא אל הנחל 
והבאר כמו נשאבת 
עד הסוף, עד החול - 
לא אבין עוד מדוע 
רֵעוּתְךֳ לא נשכחת 
וכמו חיה האבן 
המכסה על הכל 

ואלף מטריות שחורות 
הולכות עדיין בגשם 
את לב הסערה שוברות 
בזעם וסליחה 
ואלף מטריות שחורות 
רוצות אליך לגשם 
ואהבה אליך קוראות 
והיא כולה שלך... 

וחוזר שוב היופי 
של היד המְפַסֶלת 
את חלום נעורינו 
עַלֵי ארץ רַבָּה- 
ורושמת בנוף היא 
בין חולות ובזלת 
גם את שמות נערינו 
בצִבעֵי דם ליבָּה 
 
ואלף מטריות... 

וצומח העצב 
ונפתח כמו פרח 
ואינני יודע 
אם אביב הוא או סתיו 
אך ירוק הוא העשב 
בסופה של הדרך 
המחבק אותך רֵעַ 
כמו שירנו עכשיו... 

ואלף מטריות...