אתר ארגוב > על ארגוב > אלכסנדר סשה ארגוב - ביוגרפיה (המשך)

אלכסנדר סשה ארגוב - ביוגרפיה (המשך)

​בשני העשורים הבאים הלחין ארגוב שירים עבור להקת הנח"ל (הוא לא ידע את שמה, 12 טון, דינה ברזילי, חופשה באדום, עד מאה ועשרים); להקת "בצל ירוק" (כשאנחנו נצא ביחד ידוע בשם המאוחר יותר השמלה הסגולה, אדוני השופט, בראשית) ו"להקת התרנגולים", לתכניתה הראשונה ב-1961 (זמר אהבה לים - שהולחן למעשה כבר ב-1953 להצגה "ים ובית",  האם אמרו לך פעם, רחוב במסחה) ולתכנית השנייה של הלהקה ב-1963, אשר הורכבה כולה מלחניו (הכל זהב, שיר השכונה, יוסי ילד שלי מוצלח, כשאת אומרת לא, שיר אהבה חיילי, אם תרצי, ככה סתם). שתי התכניות זכו להצלחה אדירה. בהמשך הלחין ארגוב גם עבור להקת "גשר הירקון" (כשאור דולק בחלונך, החופש תם), להקת "החמציצים" (את מה שרציתי, שיר פרידה לקיץ, מרפסות, דוד שמש ואנטנה גם), "שלישיית הגשש החיוור" (שביצועם לשיר פנס בודד, שבוצע במקור על-ידי "התרנגולים", זכה להצלחה גדולה) ולהקות צבאיות רבות: להקות הפיקודים – צפון, מרכז ודרום, להקת גייסות השריון (אליפלט), להקת חיל הים וצוותי הווי של הנח"ל, גייסות השריון, גולני וחיל תותחנים. השירים שהלחין ארגוב קיבלו מעמד קנוני בזמר העברי.  

 

שותפה להצלחת המופעים הייתה נעמי פולני, במאית להקות הנח"ל, התרנגולים והחמציצים, כוראוגרפית ומעבדת מוסיקלית, שארגוב עבד איתה בשיתוף פעולה הדוק.

  
 
מרכיב עמוק ומרכזי בפעילותו המוסיקלית של ארגוב היה החיבור לבימת התאטרון. "אני אוהב במה", סיפר ארגוב.   "אני יכול להגיד על עצמי שאני חיית תאטרון. אומרים שבשירים שלי יש תאטרליות. אני מרגיש לא רק את הטקסט אלא גם את התנועה על הבמה וזה ישנו בתוך המוסיקה...". את השירים הבימתיים הראשונים ארגוב חיבר, כאמור, להצגות שהעלה גרשון פלוטקין בקיבוצים בשנות השלושים. משנות החמישים החל ארגוב להלחין להצגות של התאטרון הקאמרי: "מלכת שבא", "ים ובית","תק על תק", "בגלל החגורה", מלאך האבן", "גיבור היום", "אסתר המלכה" (שיר ערש),"הנסיכה טורנדוט", "נוכלים ואוהבים", "כתר בראש", "חגיגת קיץ" (שיר משמר), "ספור גן עדן", "בית ספר לריקודים". כמו-כן, הלחין להצגות של תאטרון הבימה – "יתוש בראש" ו"בבתא", ולתאטרון חיפה – "הפישפש" ו"רגעים". ההצגה המצליחה ביותר שארגוב חיבר לה את לחניו היה המחזמר שלמה המלך ושלמי הסנדלר, על-פי מחזהו של סמי גרונמן, בתרגום נתן אלתרמן. המחזה הועלה לראשונה בתאטרון "האהל" ב-1943. עשרים ושתיים שנה מאוחר יותר חזר אל הבימה כמחזמר עם פזמונים שחיבר אלתרמן והלחין ארגוב. "אבי המחזמרים העבריים", כלשון עיתונאים ואנשי תאטרון, זכה, מיד עם הצגת הבכורה ב-8 באוגוסט 1964, להצלחה מסחררת והוא הועלה מאות פעמים כבר בשנה הראשונה להפקתו, ומאות פעמים נוספות, בהפקות שונות, בשלושים השנים הבאות. ההצגה זיכתה את התאטרון הקאמרי בפרס המועצה הציבורית לתרבות ואמנות ושירי המחזמר, אשר הוקלטו, זכו לפרסום רב גם מחוץ לכותלי התאטרון והושמעו רבות ברדיו ובתכניות טלוויזיה. זה היה אחד החיבורים המרתקים והמרגשים בתולדות הזמר העברי בין מלחין למשורר, חיבור אשר הוביל לשיתוף פעולה רב בהמשך. 
 
                               תוכניית המחזמר "שלמה המלך ושלמיי הסנדלר"
 
 
                                                  תעודת הפרס 

 

 
ארגוב כתב מוסיקה גם להצגות ילדים: "הרפתקאה בקרקס" (ההפקה הראשונה של התאטרון לילדים שליד התאטרון הקאמרי); "אנדרוקלס והאריה"; "ד"ר דוליטל באפריקה" ו"אני פשוש" (בולבול תגיד לי למה).
 
ארגוב תרם את לחניו גם לבימת התאטרון הסטירי ולבימה הקלה, בהם: בימת "מועדון התאטרון"; "יוסי חזקי יונה" (זגג זגג); "ילדות קשה" (יוסף ג'ון) – תכניתם של יוסי בנאי ורבקה מיכאלי; "אני רוצה רק להציץ" ו"שוק המציאות" (קונצרטינה וגיטרה ולו הייתי דג) – מחזמר מצליח נוסף, שארגוב נטל בו חלק לצד המלחינים משה וילנסקי ודובי זלצר, בכיכובם של אילי גורליצקי ויונה עטרי.
 

 

 

                                  "יוסי חזקי יונה" איור של שלמה בונים
 
​לבד מבימת התאטרון הלחין ארגוב גם לפסטיבלי זמר (אז למה שלא נחייך, בלדה על נערי שגדל – במיוחד עבור אילנה רובינא); לערבי שירי משוררים (אז היה לה עדיין ריח של ים למילים של לאה גולדברג, את חייכת למילים של נתן זך, אהבה שאינה תלוייה בדבר למילים של חיים חפר, אהובתי שלי לבנת צואר למילים של יעקב שבתאי); לתסכיתי רדיו של קול ישראל – "הפרפר" (1959), "האיים החומים" (1960), "מוטל בן פייסי החזן" (1967),"על הספסל בגן" (1970) - ולסרטים "חבורה שכזאת" (1963), "רק לא בשבת" (1964, מתוכו נעימת השיר דוד שמש ואנטנה גם, שמילותיו חוברו מאוחר יותר בידי ע. הלל), "הוא הלך בשדות" (1967, מתוכו נעימת השיר שיר לכרם, שמילותיו חוברו מאוחר יותר בידי יעקב שבתאי), "סיירים" (1967, מתוכו השיר עמיחי למילים של ירון לונדון), "הבן האובד" (1968, מתוכו נעימת השיר לפנות ערב שמילותיו חוברו מאוחר יותר בידי יעקב שבתאי) ו"הדודה קלרה" (1977).
 
                                          כרזת הסרט "הסיירים"
 
אירוע יוצא דופן, שארגוב הוזמן אליו, היה טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994, לכבודו הלחין את השיר אולי זה השלום למילים של נתן יונתן.