אוסף הארכיונים
צילום: חנן כהן

אוסף הארכיונים

במחלקת הארכיונים שמורים יותר מאלף ארכיונים אישיים – רובם הגדול של אישים יהודיים שפעלו והשפיעו בתחומים שונים ומגוונים: סופרים ומשוררים, אנשי רוח, רבנים, מנהיגים ציוניים, מדענים, עיתונאים, מבקרים ואחרים. בנוסף לכך מטפלת המחלקה בארכיונים מוסדיים כגון ארכיון "ידע עם", ארכיונים של קהילות שונות ועוד. במחלקת הארכיונים מצויים גם אוספים מיוחדים כגון אוסף האוטוגרפים על שם אברהם שבדרון – ואוסף הפורטרטים של אברהם שבדרון, אוסף פריטים וויזואליים (כמיליון תצלומים, גלויות ועוד) בנושא תולדות ארץ ישראל במאה ה-19 וקהילות ישראל בתפוצה, וכן אוספים של כרוזים, כרזות וכתובות. חומרי הארכיונים כתובים בשפות רבות, וביניהן עברית, יידיש, גרמנית, אנגלית, רוסית וצרפתית.

על האוסף

מראשית ימיה של הספרייה הלאומית, נקלטו בספרייה הלאומית גם ארכיונים של מוסדות ואישים. במשך שנים רבות הייתה הספרייה הלאומית המוסד היחיד בארץ שקלט ארכיונים, ועם השנים צברה אוסף מרשים בעל ערך היסטורי ותרבותי משמעותי ביותר.

באוסף הארכיונים ישנם מאות ארכיונים שונים. הארכיונים בהיקפים מגוונים: מצרור לא גדול של מסמכים ומכתבים ועד עשרות מטרים של חומר המאוחסן במיכלי ארכיון. במקצת מן הארכיונים אנו ממשיכים לאסוף חומר מקורי ומשני וישנם ארכיונים (כמו של מרטין בובר, ש"י עגנון או אלזה לסקר-שילר) שמצורפים אליהם אפילו אוספים של ספרים.

לרוב הארכיונים יש רשימות תוכן, אך מכיוון שהארכיונים הגיעו וסודרו בתקופות שונות, אין אחידות באופן הכנת הרשימות. המחלקה עוסקת בהכנת רשימות הנדרשות להשלמת התיעוד, לנוחות הציבור המבקש לעיין בהם. מחלקת הארכיונים מטפלת בהסבת הרשימות המודפסות והכתובות לתוכנת "אלף", שהותאמה לצרכי רישום ותיאור של ארכיונים. ההסבה לתוכנת "אלף" מסייעת רבות לכל המבקשים לגשת לתכנים המצויים בארכיונים.

קליטת ארכיונים חדשים מתבצעת בהתאם למדיניות הספרייה הלאומית.

הספרייה מודה לקרן ליר על תרומתה הנדיבה למפעל הרישום והדיגיטציה של ארכיונים היסטוריים מאוספי הספרייה. מיסודם של הנרי ג' ליר (1998-1900) וארנה ד. ליר (1996-1902)

אולם קריאה לאוספים מיוחדים

בנוסף לעיון בחומרים ארכיוניים ובתצלומי כתבי יד, ניתן לעיין באולם גם בכתבי יד מקוריים השמורים בספרייה, וכן בספרי דפוס נדירים. למידע נוסף על האולם

שאלות נפוצות

מהו חומר ארכיוני?

לפי חוק הארכיונים (1955) חומר ארכיוני הוא "כל כתב על גבי נייר או על גבי חומר אחר וכל תרשים, דיאגרמה, מפה, ציור, תו, תיק, תצלום, סרט, תקליט וכיוצא באלה - (1) המצויים ברשותו של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית, להוציא חומר שאין לו ערך של מקור; (2) המצויים בכל מקום שהוא ושיש בהם ענין לחקר העבר, העם, המדינה או החברה, או שהם קשורים לזכרם או לפעולתם של אנשי שם".

מהו ארכיון?
ארכיון הוא מכלול החומר הארכיוני שנוצר כתוצאה מפעילותו של אדם או של ארגון. ארכיון הוא גם שם המקום שבו מאוחסן חומר ארכיוני, לדוגמה, ארכיון המדינה.

מהו ארכיון אישי?

ארכיון אישי (עיזבון) כולל את כל החומר הארכיוני שנוצר כתוצאה מפעילותו של בעל הארכיון במהלך חייו, לדוגמה: תעודות אישיות, מסמכים, התכתבות, כתבי יד, תצלומים וחומר דיגיטלי. לעתים נמצאים בארכיון האישי אוספים שונים שבעל הארכיון אסף במשך חייו.

מהו אוסף ארכיוני?

אוסף הנו קבוצה של תעודות ארכיוניות, תצלומים, גזרי עיתונות או כל חומר ארכיוני אחר, שנוצר באופן מלאכותי על ידי מוסד או אישיות. הקשר בין הפריטים באוסף, להבדיל מן הארכיון, הוא על בסיס הנושא המשותף להם. לעתים האוסף הנו חלק מארכיון אישי או ארכיון מוסדי, כאשר הוא נוצר במסגרת פעילותה של אותה אישיות או פעילותו של המוסד.

חלקים קטנים של ארכיונים אישיים או מוסדיים, שאינם שלמים, ושחלק הארי שלהם נמצא ברשות מוסדות אחרים, מכונים גם הם בשם "אוסף".

מה ההבדל בין ארכיון לאוסף?

בניגוד לארכיון אישי או עזבון, אוסף נוצר על ידי גורם אחר. בדרך כלל, אוספים מוקדשים לנושא מסוים, שיכול להיות הפעילות של אישיות מסוימת.

היבטים אופייניים לאוספים המוקדשים לאישים הם מכתביהם, מאמרים של אותה אישיות או על אודותיה, קטעי עיתונות, תצלומים ועוד. אוספים אחרים עשויים להתמקד בנושאים אחרים, כמו כתובות, תצלומים, אוטוגרפים ועוד.