מה בספרייה > הפורום הבינלאומי > סיכום הכינוס הפותח

סיכום הכינוס הפותח

 הספר, הספרייה ועם הספר

​הספרייה הלאומית בירושלים הקימה את "הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית" כחלק מתכנית ההתחדשות של הספרייה. הפורום התכנס למפגשו הראשון בירושלים ב-20-21 באוקטובר 2014 , במפגש שהתמקד בנושא "ספר, ספרייה ועם הספר". בדיוני הפורום השתתפו 80 הוגים, מלומדים ומנהיגים מישראל ומעבר לים; היה זה ריכוז בלתי רגיל של תבונה, עומק אינטלקטואלי, ידע היסטורי ורגישות תרבותית, ואהבה לספר ולספרים. 
 

תהליך התחדשותה של הספרייה הלאומית נועד לבטא ביתר תוקף את העובדה, שמוסד זה מהווה משכן לארון הספרים של ישראל והעם היהודי. האוצר המצוי בו כולל שלושת אלפים ויותר שנות יצירה, הגות ופולמוס והוא נוצר בחובו את פרי התבונה ואת ערכי הרוח של העם היהודי, שלאורם התחנכו דורות רבים. נשיא המדינה מר ראובן ריבלין אירח את משתתפי הפורום במשכנו לאירוע מרגש בו עמד על תפקידו החיוני של הפורום בהצלחת שליחותה של הספרייה הלאומית.


הספרייה הלאומית מבקשת להעצים את הקשר של עם הספר לספריו ולהפוך למוקד אינטלקטואלי תוסס ומשפיע בחיי התרבות, החברה והרוח של ישראל והעם היהודי. הספרייה שואפת להפוך לבית ועד לחכמים, להוגים ולמלומדים, מקום מפגש למחקר משותף, להחלפת דעות, השקפות ורעיונות. יהיה זה הולם לאופיו של העם היהודי כ"עם הספר", ולכך ש"הספר", במשמעותו העמוקה, הנו המייחד יותר מכול את הזהות היהודית.

 

-----

"כאשר אנו חושבים על עתידה של הספרייה הלאומית והמורכבות שאיתה היא תתמודד בעתיד, היא בוודאי זקוקה ללווי, להדרכה ולעצה של חברי הפורום החשוב הזה, כפורום שיתווה מדיניות של שימור, זכרון ושכחה בעידן דיגיטלי."

- נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין


מושב פתיחת הפורום הבינלאומי, אולם ארדון הספרייה הלאומית.
צילום: כרון סטהיל, הספרייה הלאומית
 
מושב א'
גלגוליו של הספר - המדיה והמסר

אוצרות נבחרים מאוספיה של הספרייה הלאומית ממחישים הקשר היסטורי לשיח בן זמננו.
צילום: חנן כהן, הספרייה הלאומית

המשתתפים התחקו אחר התהליך הדיאלקטי בגלגוליו של הספר ובביטויי התהליך המרתק שעבר הספר בעולמנו בכלל ובעם היהודי בפרט. הדוברים עמדו על הדחף לתת ביטוי כתוב לידע ולמחשבה האנושית המלווה את גלגוליו של הספר, למן חריטת האותיות על אבן ועץ ועד להקלדתן אל "ענן" וירטואלי. בדיון מעמיק עסקו המשתתפים בדיאלוג המתנהל בין האדם לספר, דיאלוג הפושט צורה ולובש צורה עם השינוי בנסיבות הזמן וההתפתחויות הטכנולוגיות, ובתהליך המופלא של הכתיבה: האדם מבטא את הגיגיו בספר - והספר בתורו משתתף בעיצובה של התרבות ומשפיע על חייהם של בני האדם.
-----
"הספרות היא המגינה הראשונה במעלה על רוח האדם, לכן יש חשיבות עצומה לחדש את הספרייה הלאומית."
- פרופ' רחל אליאור   

 

"עיבדו עם מחנכים, מעצבי תכניות חינוך כדי להכניס את הספר היהודי לחינוך היהודי, החל מחטיבת הביניים ועד לרמת ההשכלה הגבוהה וחינוך למבוגרים. הספר היהודי הוא המשאב הבלתי מנוצל ביותר בחינוך היהודי."

- פרופ' דוד שטרן

 
 
מושב ב'
סמכותו של הספר - קנוניזציה, צנזורה ופרשנות

דיון במליאה, יושבי ראש הפורום הבינלאומי פרופ' משה הלברטל ומר ליאון ויזלטיר.
צילום: אדריאן דאודה

הדיון עסק בתופעה בה בתוך שלל היצירות הכתובות בולטים אותם ספרים שזכו למעמד רם ונישא מעל כל האחרים – משום הקדושה המיוחסת להם, או בשל חשיבותם והשפעתם על עיצוב התרבות.
 

המשתתפים בחנו כיצד נבחרים ספרים אלה, מי מעניק להם את סמכותם, מי מופקד על פרשנותם מהן  שלכותיה של התופעה, אילו כשלים כרוכים בה והאם היא תוסיף להתקיים בעידן של מדיה חדשה. בהקשר היהודי נדרשו הדוברים לשאלה כיצד משפיעים תהליך החילון והקמת מדינה יהודית ריבונית על מעמדם של הטקסטים והאם כרסום במעמדם של טקסטים אלה עלול למוסס את הדבק המחבר אנשים לתרבות משותפת.

 

יו"ר המושב: פרופ' מרגלית פינקלברג
הרצאת פתיחה: פרופ' משה הלברטל

מגיבים: פרופ' רוברט אלתר, פרופ' אוה אילוז, פרופ' דניאל כהנמן, פרופ' ג'ונתן ליר.

-----

"הרמב"ם מזהיר מן התופעה בה אדם נוטה להאמין כי כל מה שכתוב הוא גם נכון. לספר יש מעמד בעייתי אם הוא לא מלווה בשיחה. ולכן, ספרייה צריכה גם בית מדרש לצדה, מקום בו מתקיים דיון ביקורתי על הספרים, על התכנים ועל הספרייה עצמה."

- פרופ' משה הלברטל

 
    

מושב ג'
ספריות האתמול וספריות המחר: בין ספר לענן

רשמים, הפורום הבינלאומי.
צילום: חנן כהן, הספרייה הלאומית

המשתתפים עסקו בסיבות שהובילו להקמתן של הספריות העתיקות הראשונות: הרצון לשמור על כתבי היד הקדושים, הדחף להעמקת הידע האנושי וכמובן גם רצונם של שליטים להאדיר את יוקרתם. הדיון נסב על תופעת השתמרותם של הספרים והספריות כנתונה להעדפות דתיות, למחלוקות אידאולוגיות ולעתים אף לאש שכילתה אותם, אש ששילחה בהם יד מכוונת או יד המקרה. הדוברים דנו בדרכים שהתנהלו בספריות במהלך הדורות ובהשפעתן על עיצובו של הידע האנושי.


במושב זה אובחנו הדרכים שנקטו הספריות כדי לאפשר או להגביל את הנגישות לספרים שאגרו. נבחנו ההשפעות האפשריות של הדיגיטציה והמדיה החדשה על תפקודן של הספריות המודרניות: האם אנו מתקרבים לעידן שבו יהפכו עקרונות הגישה החופשית למכלול הידע האנושי לנגיש לכול, או שמא יבלמו מגבלות של זכויות יוצרים וזכויות דיגיטליות את תהליך הדמוקרטיזציה של הידע? הדוברים נדרשו כמובן גם לשאלה כיצד על הספרייה הלאומית להתנהל ואילו צעדים ממשיים עליה לנקוט בהקשרים אלו, לשם הגשמת שליחותה.

 

יו"ר המושב: גב' אנט הוכשטיין
דוברים: פרופ' פיטר בלדווין, פרופ' יוחאי בנקלר, פרופ' פיטר נ' מילר, מר אורן וינברג.

 

-----
"הספרייה, מרכז של למידה, ידע ואנושיות, תעודד ותטפח את המרכיבים הטובים ביותר בחברה הדמוקרטית הישראלית. היא תשמש מנבטה פורה לגידול דורות רבים של הוגים דגולים."
- לורד רוטשילד  

 

"דמיינו לכם מציאות שבה הספרייה הלאומית של ישראל הופכת למשאב הדיגיטלי החשוב ביותר במזרח התיכון, לא רק לישראל ולאזרחיה המגוונים ולא רק ליהודים ברחבי העולם אלא לאיזור כולו."

- פרופ' פיטר בולדווין


"אנו בונים מבנים ענקיים ויקרים למדעי הטבע והפיזיקה. הספרייה היא המעבדה המקבילה לאנשי הרוח."

- פרופ' פיטר נ. מילר 

  

 
מושב ד'
עם הספר: בין ערכים לכוח

 נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין נושא דברים בפני חברי הפורום הבינלאומי ואורחים מוזמנים במעונו.
צילום: אדריאן דאודה

מושב זה עסק בהקשרים ההיסטוריים להקמתה של המדינה היהודית, דהיינו בתופעת התקומה המופלאה של העם במדינתו לאחר היסטוריה ששזורים בה עבדות, חורבן, גלות ושואה. הדוברים העלו את הדילמות הצומחות מן התופעה של הקמת המדינה, שהשיבה את העם היהודי אל משפחת המדינות בעולם ואל זירת היחסים הבין-לאומיים. הדוברים נדרשו לשאלת התמשכותו של הסכסוך הישראלי-ערבי והשפעתו על הפער בין ערכיו הרוחניים של עם הספר לבין המציאות הפוליטית, המונעת על ידי אינטרסים ואינטרסנטיים. בקשר לכך נבחנה הקושיה, מהו המצפן הערכי שינחה את מדינת ישראל ביחסיה עם בני עמים אחרים, כלומר האם המדינה מחויבת למדיניות חוץ וביטחון מוסרית-ערכית וכיצד מיישבים בין ערכיו של עם הספר לבין הכורח להפעיל כוח.

 

יו"ר המושב: פרופ' רות ארנון
דוברים: מר אליוט אברמס, פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' רות גביזון, פרופ' דניאל סי. קרצר.

-----
"מהם הערכים שצריכים להנחות מנהיג בהתייצבו מול דילמה של הפעלת כוח? אחד הפסוקים האהובים עליי בתהילים הוא: "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוםֹ נָשָׁקוּ" (תהילים פה:יא). המחבר אינו מצביע על ארבעה ערכים אתיים, אלא ככל הנראה הוא מגיב לבעיה פוליטית מעשית."

- פרופ' דניאל סי. קרצר

 

הספרייה הלאומית כמו הפרלמנט צריכה להיות עם מרחב משותף המעניק תחושה לאזרחים שיש אכן סולידריות ושיתוף."

- עו"ד עלי חיידר

 

מושב ה'
עד כמה הספר משמעותי בחייו של עם הספר

רב שיח בהשתתפות (מימין לשמאל): מר מאיר שלו, פרופ' פניה עוז–זלצברגר, מר ליאון ויזלטיר, פרופ' מאיר בוזגלו ופרופ' אניטה שפירא.
צילום: אדריאן דאודה
ברקע לדיון עמדה אבחנתו הנוקבת של גרשם שלום בדבר הזיקה בין הספר לעם ישראל: "העם היהודי, שמצד הווייתו הביולוגית כמעט שלא היה ראוי לתשומת לב יותר מאיזשהו עם אחר מעמי המזרח הקדום, שכבר מזמן נכחדו ועברו מן העולם, הופיע בזירת ההיסטוריה ביחד עם הספר שלו. העם והספר כרוכים היו בתודעה העצמית של היהודים ובתודעת העולם." לאור היותו של הספר, במשמעותו העמוקה, המכונן המרכזי של הזהות היהודית, בחנו המשתתפים את השאלה, האם המגמות בתקופתנו מלמדות שאפיון זה עדיין תקף, והאם התבונה והערכים הגלומים בספרים משפיעים – וכיצד – על התנהלותו של עם הספר כיום.
-----
"לא ניתן להבטיח את הישרדותה של התרבות היהודית באמצעים חומריים בלבד. ישות ממשית חשופה לכוח פיזי... אפשר לשרוף ספר, אבל לא ניתן לשרוף מילה. גם תפיסה רעיונית אי-אפשר לשרוף."
- מר ליאון ויזלטיר

 

אירוע נעילה חגיגי: בשבחו של עם הספר
תא"ל (מיל') יאיר כהן (ימין) משוחח עם הנשיא לשעבר מר שמעון פרס על "עם הספר" ואהבתו לספרים.
צילום: אדריאן דאודה    
 
יוצרים ומנהיגים, הרואים בספר את גולת הכותרת של היצירה האנושית, שוחחו על אהבתם לספר ועל מקומם של ספרים בחייהם, הן ככותבים והן כקוראים.
יאיר כהן שוחח עם הנשיא לשעבר שמעון פרס על אהבתו לספרים ועל מחשבותיו אודות עם הספר.
משתתפים נוספים: גב' אגי משעול, פרופ' משה הלברטל, הרב יובל שרלו, מר יוני רכטר ואחרים.
 
-----
"אני תקווה כי כינוסו בירושלים של הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית יהפוך לאירוע של קבע בחיי עמנו. ההתעמקות המשותפת בספר ובספרים ובזיקתם לסוגיות השעה הנה חיונית לזהותנו ולמחר של כולנו."
- מר שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל

"אצלנו בבית כמעט לא שאלו זה את זה מה שלומך אלא מה אתה קורא עכשיו, ולא שאלו מה תעשה מחר אלא מה תקרא מחר? זיכרונות הילדות הכי מתוקים שלי קשורים בספרים."
- גב' צרויה שלו

"כתיבה היא המפותלת בדרכים לקבל אהבה."
- מתוך "לכתוב" מאת גב' אגי משעול
עיקרי ההמלצות שעלו בדיוני הפורום

משתתפי הכינוס הפותח של הפורום הבינלאומי בחצר הספרייה הלאומית.
צילום: אדריאן דאודה

על הספרייה לפעול כדי להיות מקום מפגש ומרכז פעילות חי, תוסס ורלוונטי לקבוצות רחבות ומגוונות של הציבור בארץ ובעולם:

  •  לציבור היהודי בארץ וליהודים בעולם.

  •  לכל אזרחי ישראל, יהודים וערבים, בני כל הדתות ודוברי כל השפות.

  •  לגברים, נשים, צעירים ומבוגרים.

     

על הספרייה להיות שותפה מרכזית ופעילה בכל הנוגע לעולם הספר, ובכך לתרום לגיבוש של זהות יהודית שבמרכזה הספר.

 

על הספרייה לשקול הקמת מרכזי לימוד ומחקר ולתמוך בהם באורח פעיל:

  •  מרכז לספר היהודי.

  •  מרכז לאומי למדעי הרוח.

  •  מסגרת לימוד שתאפשר לסטודנטים וליוצרים לא-אקדמאים ללמוד וליצור בספרייה להחיות את תכניה  להפכם לנגישים ורלוונטיים.

  •  מרכז תרבות למפגשים בין שוחרי ספר ותרבות.

  •  מסגרת לדיון בספרים חדשים.

 

על הספרייה לפעול לטיפוח הקריאה בקרב הציבור.

על הספרייה להיות גורם פעיל למען דמוקרטיזציה של הידע ולקידום השיח הציבורי.

על הספרייה להיות גורם מוביל בקידום ההמלצות הללו בעולם של מדיה חדשה, ספרים דיגיטליים ובמציאות של תכנים דיגיטליים.

 -----

"הספרייה, שאנו עמלים על התחדשותה, איננה מוזיאון. היא גשר חי, המחבר את תבונת הדורות עם עולמנו אנו. הספרייה תהפוך למוקד אינטלקטואלי תוסס הלוקח חלק משמעותי בחיי התרבות, החברה והרוח של ישראל והעם היהודי."

- מר דוד בלומברג, יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית