מה בספרייה > בלוג הספרייה > דיווחים דיפלומטיים ושערוריות מביכות
16
6.2013
דיווחים דיפלומטיים ושערוריות מביכות
נערך על ידי: Ioram Melcer
קטגוריות: הנגשה, בארץ ישראל
16.06.2013 01:37
כחלק ממדיניות פיתוח האוספים של הספרייה הלאומית ובמאמץ מתמיד לשפר את השירות לקוראים ולמשתמשים, מרחיבה הספרייה את מבחר מאגרי המידע שהיא מעמידה לרשות הציבור. הספרייה בוחרת מאגרי מידע שיש בהם עניין מובהק לקוראים – חוקרים, לומדים ומתעניינים. לאחרונה אכן הוסף מאגר מידע הנוגע למנדט הבריטי, ליחסי יהודים ערבים ולפעילות הדיפלומטית האמריקנית במזרח התיכון בימי המנדט. המאגר שנוסף, במסגרת אוסף Archives Unbound של חברת GALE, מוצג לקהל בפסקה מקדימה מאת החברה המספקת אותו. בהקדמה מוסבר כי המאגר כולל התכתבות ומברקים שנשלחו על ידי הדואר הקונסולרי האמריקני בירושלים. הנושאים העיקריים הם הטיפול באינטרסים של אזרחים אמריקניים, סחר חוץ, סחר ימי והגירה. החומר, אומרים לנו העורכים, מאפשר מבט ייחודי על המנדט הבריטי בפלשתינה ועל כל מה שהתרחש בשנות השלטון האנגלי כאן: הגירה יהודית, המרד הערבי, התנועה הציונית, המדיניות הבריטית, השאיפות הלאומיות של הערבים, המתחים בין בני הדתות והעמים השונים, שאלות הנוגעות למקומות הקדושים, חלוקת הארץ ויחסי יהודים-ערבים.

כל הדברים האמורים נכונים והם בוודאי מייצגים נאמנה את המאגר הנושא את הכותרת המקיפה: The British Mandate in Palestine, Arab-Jewish Relations, and the U.S. Consulate at Jerusalem, 1920-1944, אלא שלא תמיד מדובר בחומר הנוגע לכל השאלות הגדולות שפורטו בהקדמה. ​​​לצד שאלות של פוליטיקה ויחסים בין עדות ועמים, עניינים של טרור ומרידות ותמורות היסטוריות גדולות, מתגלות במאגר גם פרשיות אישיות עסיסיות, שערוריות של ממש, שהובלעו בדיווחים הדיפלומטיים.

כזה הוא המקרה הנוגע לג'וזף נתן אולדנבורג, שהתרחש במהלך לילה דרמטי אחד, בין ה-6 ל-7 במאי 1935, בפורט סעיד שבמצרים.

בערב ה-6 במאי 1935, קיבל הקונסול האמריקני בפורט סעיד שיחת טלפון דחופה מהקונסול האיטלקי שדיווח לעמיתו האמריקני על "תקרית מבישה" שאירעה ושמעורב בה אזרח אמריקני.

למקום נשלח מיד מר ברני, סגן הקונסול האמריקני. סגן הקונסול כותב בדיווח שלאחר המקרה שהוא נלקח על ידי מר קונטי, הקונסול האיטלקי, למשכנם של הנזירים הסלזיאניים האיטלקים, מול הקונסוליה. מסתבר שכומר אמריקני שהגיע לפורט סעיד כתייר התאכסן אצל הסלזיאנים, בקומה השלישית של הבניין. האיטלקים אמרו לברני שכשהוא יעלה לקומה השלישית, הוא כבר יראה במה מדובר. 

ואכן, סגן הקונסול האמריקני עלה במדרגות וניגש לחדר שבו התאכסן הכומר האמריקני. "כשהגעתי לחדר הדלת הייתה פתוחה, הכומר היה עירום לחלוטין וישב על כיסא, בעוד ראשו נחבש על-ידי איש עזרה ראשונה שהוזעק למקום. פיו היה חתוך באורח קשה. הרצפה והקירות היו מכוסים בדם ובמים ומיטתו הייתה מטונפת מאוד". מר ברני ניסה להבין מה קרה, ושאל את הכומר האמריקני. אלא שהלה "השמיע מספר קולות לא ברורים ונראה שהוא שתוי, או מעמיד פנים שהוא שתוי".

בדיקה במשטרה העלתה כי מדובר באדם בשם ג'וזף נתן אולדנבורג, נושא דרכון אמריקני, יליד העיירה גלנה (Galena) במדינת אילינוי.

סגן הקונסול ממשיך בדיווחו: 

"במסדרון היה איש צעיר בשם רמונד ווסינוביץ', כבן 22, אזרח יוגוסלבי, שנראה כמי שמשתוקק להתנגש עם אולדנבורג עד כי שני שוטרים נאלצו לרסן אותו. הוא היה לבוש חולצה פתוחה שהייתה קרועה לגזרים וכן זוג מכנסיים לבנים, שהיו מכוסים בדם כתוצאה מהקטטה שככל הנראה אירעה. הצעיר נראה מעט שתוי."

מסתבר שווסינוביץ' הצעיר עובד כמדריך תיירים בתחנת הרכבת. הוא סיפר לברני שהוא פגש את הכומר אולדנבורג יום קודם לכן, כשהוא הגיע לפורט סעיד ברכבת. ווסינוביץ' הוליך את אולדנבורג למעון של הסלזיאנים, ואולדנבורג הודה לו והזמין אותו לבקר אצלו למחרת היום, בשעות אחר הצהריים המוקדמות. לדברי הצעיר, אולדנבורג הציע לו אלכוהול בכמות נכבדה, בעוד הכומר עצמו שתה מעט מאוד. ואז, ברגע מסוים, אולדנבורג עלב בווסינוביץ', "שנאלץ להתגונן מפני מעשה מיני לא טבעי".

סגן הקונסול ברני מדווח כי לפני שהוא עמד לעזוב, הגיע למקום נציג המשטרה המקומית. ברני אומר שלדעתו הלה לא חקר את המקרה, אבל שהוא מתקשה לדווח על הנאמר כיוון שהוא שולט שליטה מועטה בלבד בשפה הצרפתית.

הקונסול האיטלקי והנזירים הסלזיאנים סירבו לאפשר לאולדנבורג להישאר במקום באותו לילה, וסגן הקונסול ברני נאלץ לקחת אותו לבית החולים המקומי לצורך קבלת טיפול. ברני אף מספר שהנזירים האיטלקים "נראו מוכי אימה נוכח התקרית ואחדים מהם אף הזילו דמעות".

מן הדיווחים עולה שבירור האמת לא היה בראש מעייניהם של הקונסולים. למעשה, אין לדעת מה קרה בין אולדנבורג וווסינוביץ' ומה הייתה מהותה של הקטטה. גם הקונסוליה האיטלקית וגם הקונסוליה האמריקנית, ובסופו של דבר גם המשטרה המקומית, היו מודעים להשלכות הקשות שעלול להיות לפרסום התקרית המביכה. הם נחושים להיפטר מהפרשה. באותו ערב, הקונסולים נפגשים באירוע רשמי, והאיטלקי מוסר לאמריקני שהוא מעוניין שכל הפרשייה תושתק. הקונסול האיטלקי חרד לפגיעה במעמדם של אנשי המנזר הסלזיאני. לכן שני הקונסולים משוחחים עם מפקד משטרת פורט סעיד, שנכח בקבלת הפנים הרשמית והלה הבטיח לסגן הקונסול ברני להימנע מלשלוח דיווח רשמי עד שברני ייפגש איתו למחרת בבוקר, בתקווה שהמקרה לא יגיע לעיתונות קודם לכן.

לקונסול האמריקני ברור שחובה להעלים את התקרית ולהורידה מסדר היום. הוא חושש שאם ייוודע המעשה המיוחס לכומר האמריקני אולדנבורג, יתעוררו רגשות קשים בקרב הציבור המצרי כלפי הקהילה האמריקנית במדינה וכלפי אינטרסים אמריקניים במצרים. "דעתי היא שיש גורמים מקומיים מסוימים שלא יהססו לעשות שימוש במקרה מזוהם שכזה כדי לתקוף מוסדות מיסיונריים זרים ולהכליל מהמקרה המבודד הזה ביחס למציאות הכללית".

אחר הצהריים הקונסול מתקשר למפקד המשטרה והשניים מסכימים שלא ייכתב כל מסמך רשמי על הפרשה. בירור נוסף בקרב הרשויות מביא לכך שהקונסול מקבל אישור לכך שלא נערכה כל חקירה רשמית ושתיק המקרה ייגנז. 

כעת כל מה שנותר הוא לשלוח את סגן הקונסול ברני ובפיו הודעה לאולדנבורג: עליו לעזוב ללא תנאי, ברכבת של שש וחצי בערב, שאם לא כן עלולה להתקבל תלונה רשמית כתובה נגדו, שתוביל לפתיחת חקירה ולמשפט, שבו, אם יורשע, ייגז עליו עונש חמור. הקונסול מציין שהוא הקפיד, כמובן, לא לספר לכומר הפצוע שכבר הוחלט להימנע מתלונה כתובה. "הוא גילה סימני פניקה חריפים ועזב ברכבת האמורה. סגן הקונסול ברני היה בתחנה כדי לוודא שהוא אכן עוזב".

וכך תמה הפרשה המביכה, שהייתה עלולה להצית גל של שנאת זרים במצרים בשנת 1935. 
והכל מתועד בדיווחים של הקונסוליה האמריקנית בפורט סעיד, שנשמרו כחלק ממאגר החומרים שהועברו דרך הקונסוליה האמריקנית בירושלים. מסתבר שגם בעידן האינטרנטי הפתוח שאנו חיים בו, אין תחליף לחומרים ארכיוניים היסטוריים אמיתיים שנשמרו באורח שיטתי ואשר מועמדים לרשות הציבור באמצעות מאגרי מידע כמו המאגר שנוסף כעת לספרייה הלאומית.

לצורך בקרה, ניסיתי להתחקות אחר סימני הפרשה באמצעות האינטרנט. לאחר שחיפוש לפי פרטי הפרשה לא העלה דבר, החלטתי להתחיל בניסיון לגלות פרטים על אולדנבורג תוך הסתמכות על עיירת הולדתו, Galena שבאילינוי. והנה מסתבר שגלנה, עיירת מכרות שבמאה ה-19 קלטה הגירה גרמנית גדולה, היא היום עיירת קיט קטנטנה. ענף המכרות שמשך אליה מהגרים מגרמניה הגיע לסוף דרכו. אך יש בה רחוב עיקרי הנושא את השם אולדנבורג. חיפוש נוסף העלה מעין "עבודת שורשים" על משפחת אולדנבורג, שמישהי העלתה כקובץ לרשת. בני אולדנבורג שהגיעו לגלנה ממקלנבורג שבגרמניה, התבססו בעיירה, פרו ורבו. אחד המהגרים הללו, פרדריק אולדנבורג, נישא לרוז מק'קרתי. נולדו להם 6 ילדים. ברשימת הילדים מופיעים שני בנים שאפשר לחשוד בהם שאחד מהם הוא הכומר אולדנבורג מהפרשה: האחד הוא ג'ון והשני הוא נתן. ואילו אודנבורג מהפרשייה בפורט סעיד היה ג'ון נתן אולדנבורג. ליד שמו של ג'ון כתוב "לא נישא" וליד שמו של נתן כתוב "כומר קתולי", ואף מלה מעבר לכך. האם היו אכן שניים, או שמא מדובר בטעות? ובכל אופן, הכול מצביע על כך שנתן אולדנבורג הזה הוא אכן הכומר אולדנבורג "שלנו". שמה של אמו, רוז מק'קרתי הוא שם אירי קתולי אופייני, מה שיכול להיות רקע הגיוני לכך שנתן בנה היה לכומר קתולי על אף השורשים הלותרניים של המשפחה הגרמנית.

אבל מה שחיפוש בגוגל והתעמקות במה שיש באינטרנט נותנים לנו במקרה הזה הוא לכל היותר רמז, צל עמום של בושה משפחתית שהיו סיבות טובות להצניעה. לעומת זאת, מאגר המידע הקונסולרי חושף בפנינו את הפרשייה על כל פרטיה, כולל רצונם העז של כל המעורבים בה להעלימה כליל.
תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה