מה בספרייה > בלוג הספרייה > הטרגדיה של מעריץ הקומוניזם שנרצח בהוראת סטלין
10
2.2016
הטרגדיה של מעריץ הקומוניזם שנרצח בהוראת סטלין
נערך על ידי: Nati Gabbay
קטגוריות: היסטוריה יהודית
10.02.2016 10:30

גֶּבֶר בֶּן אַרְבָּעִים! תְּבֹרַךְ בְּיִסּוּרִים!

לֹא יִפְגֹּש בְּךָ אִישׁ, לְיָדְךָ אֵין עוֹבְרִים.


שָׁם בְּהַר כְּאֵבְךָ, בַּשִּׂמְחָה הָרָמָה

לוּ יַשְׁכִּים צַעֲדִי, לוּ דְּבָרִי יִשָׁמַע.


אַחֲרֵי הַזְּלִילָה הַשְּׂבִיעָה, הַמְּנוּחָה,

לֹא מֻטָּל עַל כְּתֵפִי, לֹא הַדְּלִי, לֹא הַסָּל.

(מתוך: קובץ "שירים ופואמות" מאת פרץ מרקיש, בתרגום נתן יונתן)

פרץ מרקיש

 

פרץ מרקיש היה אחד מגדולי היוצרים ביידיש במאה ה-20, וממנהיגיה של תנועת המודרניזם היהודי שפרחה בין שתי מלחמות העולם. מי שהיה "ילד הפלא" של הספרות היהודית, אוונגרד בועט ומבריק, נע כל חייו בין קינה על העבר ותחושת השואה ההולכת ומתקרבת, לבין אמונה כמעט עיוורת בכוחו של הקומוניזם בברית המועצות לתקן את מצבו של העם היהודי. לאחר תקופה קצרה במערב אירופה, עם תחנות ביניים בברלין ובפריז, הבין מרקיש כי עתידו כיוצר יידיש הוא רק בקרב הקהל הגדול של דוברי השפה, ברוסיה הסובייטית. חוסר יכולתו לנטוש את שפת-אמו ולעבור לכתיבה בעברית, כפי שעשה ידיד-נפשו אורי צבי גרינברג, הניע אותו לעזוב את ארץ ישראל בתום שהייה קצרה, ולנתק בתוך זמן קצר את קשריו עם העולם שמעבר למסך הברזל.


ממעמדו הבכיר כאחד ממנהיגי האינטליגנציה היהודית בברית המועצות וחבר הוועד האנטי-פאשיסטי בימי מלחמת העולם השנייה, הוטל מרקיש בבת אחת אל מעצר ועינויים אכזריים שהסתיימו במשפט פומבי, ובגזר דין מוות. מרקיש הוצא להורג ב-12 באוגוסט 1952 עם אנשי רוח יהודיים נוספים ומקום קבורתם לא נודע עד היום.

באופן רשמי, הואשם מרקיש בריגול לטובת ארצות הברית, אשמה חסרת שחר. מטרתו של סטלין היתה, למעשה, לחסל את כל שכבת האינטיליגנציה היהודית. סטלין ובכירי המשטר הקומוניסטי האמינו, שהם יוכלו להחליש את כח עמידתם של היהודים באמצעות הרג של כל האישים הבולטים שנחשבו "גיבורי תרבות" יהודים.


לחצו להגדלה באירוע שהתקיים בספרייה לכבוד 120 שנים להולדתו של מרקיש, הוצגו פריטים נדירים המאירים את דמותו הייחודית, הרב-גונית, של מרקיש המהפכן, "הצעיר הנצחי" של תרבות היידיש, שהרגיש את עצמו כבר מנעוריו כשבוי בגורל היהודי, וכאילו חזה את גורלו כ"קדוש מעונה". בין היתר, הוצגו מכתבים מקוריים שכתב מרקיש בשנות ה-20 אל בני חבורתו, ה"כנופייה" שהוציאה לאור כתב עת מהפכני בוורשה ואחר כך בפריז. כן הוצגו עותקים נדירים ויקרי-ערך של ספריו, בהם מהדורה יפהפיה של ספר ילדים שאייר יוסף צ'ייקוב, הנחשבת כיום לפריט אספני ייחודי, בשל האיורים שבה. תצלומים ייחודיים מהפקות של מחזותיו שהוצגו בתיאטרון היידיש בברית המועצות, הוצגו לקהל הרחב כאן לראשונה.


מהדורה נדירה ויקרת-ערך נוספת מספריו, היא של הפואמה הידועה ביותר שלו, "הערימה" – שבימים אלה ממש ראה אור תרגום חדש שלה לעברית מאת ד"ר עידו בסוק, בהוצאת "קשב לשירה". אמני "האקספרסיוניזם היהודי" ששיתפו פעולה עם מרקיש, והשלימו בצורה גראפית את הביטוי המילולי הנועז שלו, הפכו את ספריו לפריטים אספניים מבוקשים ביותר, והם מעוררים עניין רב מאוד עד היום.

 

מרקיש הוא אישיות מרתקת, וכך גם גורל משפחתו - בנו, דוד מרקיש (שישא דברים באירוע) היה עתונאי ב"מעריב" שנים רבות. הנכד, הקרוי על שם סבו – פרץ מרקיש, הוא קולנוען. נכד אחר של פרץ מרקיש, המיר את דתו לנצרות, וכיום הוא אחד מראשי הכנסייה הפרבוסלבית ברוסיה.

 

הציטוט בראש הדף: פתיחת הפואמה "גבר בן ארבעים", שפורסמה רק לאחר מותו של מרקיש. ה"גבר" הוא, כמובן, לא אדם של ממש אלא המהפכה עצמה, או מעין פרסוניפיקציה שלה, שהולכת ומתבררת כדמות שאיבדה את דרכה, בבתים הבאים. מרקיש ציווה על רעייתו אסתר להטמין את כתב היד של יצירה זו, כאשר הרגיש שהוא תחת מעקב.



[כתב: ד"ר גיל וייסבלאי, מחלקת הארכיונים, הספרייה הלאומית]

 

 

 

תגובות למאמר (1)
You've captured this
You've captured this perecftly. Thanks for taking the time!
1
Lilly
10.02.2016 02:20
הוספת תגובה