מה בספרייה > בלוג הספרייה > ספריית העתיד: ללא ספרים, ללא ספרייה?
25
4.2013
ספריית העתיד: ללא ספרים, ללא ספרייה?
נערך על ידי: Ioram Melcer
25.04.2013 03:14

אנו בסופו של עידן הספר. רבים אומרים זאת, רבים כותבים על כך, אינספור בעלי דעה מכל שדרות החיים מתבטאים על כך, אך איש אינו יודע לאן פנינו מועדות. ימים של מהפכה מתאפיינים בכך שעם אי-הסדר באה גם מבוכה, ועם הוודאות שמה שהיה עומד לחלוף לבלי שוב מסתמנת ההכרה שהעתיד מעורפל. זה מה שקורה כעת: רבים משווים את השלב שאנו נמצאים בו למהפכת הדפוס של המאה ה-16. לדעתי, ההשוואה מוצדקת ועלינו לקחת אותה ברצינות.


אחת המשמעויות המרכזיות של השלב המהפכני שאנו חווים כעת היא שמדובר בשלב, כלומר בדינמיקה של התהוות ולא בשינוי נקודתי או כזה המתרחש בן-רגע. אנו עדים לעלייה בכמות הטקסטים הרואים אור בפורמטים שאינם ספרים מודפסים על נייר. אני מנסח את הדברים בקפידה, כי אחד מסימניו של עידן הביניים המהפכני שאנו חיים בו הוא שטקסטים מתפרסמים בשלל פורמטים, נקראים באמצעים טכניים שונים ומגוונים עד כי יש טעם לדבר לא רק על קריאה של טקסטים אלא על צריכה של חומרים היוצאים לחלל העולם. מחשבים ביתיים, מחשבים נישאים, מחשבי לוח (טבלטים), טלפונים חכמים, קוראי ספרים אלקטרוניים (ביטוי מעניין שכן גם הקורא הוא אלקטרוני וגם הספר), שלא לדבר על שלטי חוצות אלקטרוניים, מסכים מסוגים שונים ומשונים וצורות הקרנה של תכנים לצריכה ציבורית והרשימה עוד ארוכה.

 

ובצד כל אלו, ובד בבד, בכל רגע בעשור האחרון, שבו הסתמנה המהפכה ללא ספק, המשיכו להתקיים ולראות אור מיליוני ספרים בכל רחבי העולם. הופעתו של פורמט חדש אינה מדיחה מיד את הפורמט הישן. על אחת כמה וכמה כשהפורמט הישן מגלגל כספים רבים, נהנה מיוקרה עצומה והוא בן מאות שנים.
 
לכן אין כל פלא בכך שהפורמטים החדשים מבקשים ראשית לחקות את פורמט הספר. הקוראים האלקטרוניים והתוכנות לקריאה במחשבים בכל הגדלים מגישות לנו ספרים. דפים, עמודים, עימוד, כריכה. בין אם מדובר בהדמיה שנועדה לקרב אותנו למדיום החדש ובין אם מדובר בהעתקה פשוטה יחסית, הבחירה הראשונה של ספקי החומר ושל צרכניו היא הספר.

 

ולא נשכח שספריות העולם כולו עמוסות במאות מיליוני ספרים, במיליארדים של ספרים. ונאמר את האמת: עוד לא העברנו את כולם ואפילו לא את מקצתם לפורמט חדש ואוניברסלי. גם כיוון שסריקת ספרים אינה פעולה פשוטה, וגם כי אין עדיין פורמט אוניברסלי שיחליף בביטחון את הספר.
 
ממילא, הספר החליף את הקודקס ואת המגילה בתהליך שנמשך מאות שנים. אמנם אנו חיים בעולם מהיר יותר, אבל המהפכה ההדרגתית והמהוססת, המגששת והנבוכה שאנו נתונים בה אינה בהכרח יוצאת נשכרת מהמהירות של עידן הטכנולוגיה של ראשית המאה ה-21.

 

אפשר להניח שאנשים אינטליגנטים רבים בעידן של גוטנברג התקשו להעריך את ההשפעה שהייתה עתידה להיות להמצאתו של היזם הגרמני. הטכנולוגיה לא התפתחה בבת אחת ולא כל הבעיות שהתגלו נפתרו מיד. השינוי שהתחולל בעקבות מהפכת הדפוס חרג באורח חריף מן התחום שהוגדר כתחום הספר, ייצורו, הפצתו וצריכתו עד גוטנברג.

 

לכן, מעבר למודעות לכך שאנו נמצאים בעין הסערה המהפכנית, בעוד איננו יכולים אפילו לדעת שאנו בשיאה, נמקד את המבט בעתידה של הספרייה.

 

בסופו של דבר, לא תהיה זו השערה פרועה לצייר עולם שבו כל הספרים נסרקו וכל ספר חדש רואה אור בפורמט החדש, ולא על נייר.
 
בין אם נתהלך כולנו עם "ספר ריק" זעיר בכיס, שימולא בתכנים שיפורמטו ברגע ההטענה, ובין אם לא יהיה התקן כזה אלא ש"הספר" יופיע מולנו באוויר, מול העיניים, ברגע הצורך, עולם ללא ספרים מסתמן כעולם אפשרי מאוד ואפילו סביר. יתכן שכמו במהפכות הקודמות, תחושת הספר תשומר. הרי מה שחסר באביזרי הקריאה האלקטרוניים העכשוויים מבחינת רבים מאיתנו, אוהבי הספר והחיים בספרים, הוא אותו "דבר מה נוסף" אינטימי, רגשי, חווייתי, שאנו מפיקים מהספר וגם מטביעים בו, בעותק שבידינו.
 
אם תשומר תחושת הספר, לא יהיה לנו צורך בספר המודפס על נייר וכרוך בקרטון התופס נפח על המדף ושוקל ביד ובתיק.
 
 
עולם ללא ספרים ובו ספריות ללא ספרים

 

מי שמחשיבים עצמם אנשים מעשיים, אנשי ראשית המאה ה-21, שואלים שאלות רבות ונכונות. מה יהיה על המחבר? מי יגן על זכויותיו? מי ירוויח כלכלית מן המהפכה? מה יהיה על הספרים המודפסים מזה 500 שנה? כיצד ייראה מעגל הצריכה, התגמול וניהול משאבי הזמן, המקום והכסף בעולם שלאחר המהפכה? כל אלה שאלות טובות ונכונות. הטכנולוגיה מסוגלת לפתור את כולן. יתכן שנשוב לעולם של ביצוע הטקסט, כפי שקורה בתחום המוזיקה, שבו קונצרטים שבו להיות מקור ההכנסה העיקרי של אמנים יוצרים, שאינם מצפים לרווחים גדולים ממכירת תקליטורים, אלא מתבססים על הופעות והשמעות, שתי צורות של הפקת רווח מביצוע.

 

ובינתיים, הספריות תתרוקנה מספרים. ומה יהיה עליהן? ראשית, יתכן שהספרייה הפיזית תיעלם יחד עם הספר. מרכזי ידע, שאינם תלויים במיקום פיזי, עשויים לתפוס את מקומה. בעולם החדש, המיומנות העיקרית בתחום ה"ספר" היא היכולת להגיע למידע הרצוי, לאמוד ולשפוט מידע, לברור מוץ מתבן. כבר היום הופך הספרן למידען, ליועץ לצריכת טקסטים ופרסומים בפורמטים שונים, ובהקשר זה אין חשיבות לפורמט. בעולם החדש, אדם ירצה יעוץ, שירות של מעקב חי ומושכל אחר תחומי ההתעניינות שלו. חלק מהצרכים הללו ממולא כבר היום בכלים אוטומטיים, אך חלקו ידרוש שכל אנושי נוכח גם בעתיד.

 

והעיקר לא לפחד כלל. האם אנו זקוקים לספרים? כל עוד אין משהו אחר הממלא את כל הצורך הנוכחי ואת כל הצרכים העתידיים, בוודאי. אבל בסופו של דבר, העניין הוא בצורך המהותי. אנו זקוקים למידע, לתוכן, לעונג אסתטי, לסיפור, לסיפור, לעולם הנבנה על ידי שאיבת הסיפור לראש וללב.
 
בעולם כזה, שלפי המסתמן נמצא ממש מעבר לפינה, גם אם ההגעה אליה תיארך עוד חמש או עשר שנים, הספריות תהיינה מרכזי מידע, ככל הנראה מרכזים וירטואליים. הספרנים יהיו מומחי ידע ואנשי יעץ, סוכני מעקב אחר טקסטים הרואים אור. הספרייה לא תהיה אז מקום, אלא שרות בסיסי, מוכלל, חיוני כמו חברות החשמל, תאגידי המים וחברות הדלק. ככל הנראה לא ניסע על אוטוסטרדת מידע אלא נתחבר לצינורות של מידע, ובתחנות הכוח יישבו המומחים, אנשי המקצוע שידאגו לאספקה שוטפת, ממוקדת, מתמחה וגזורה לפי הצרכים האישיים.

סוף עידן הספר כפי שהוא מוכר לנו מאז גוטנברג יכול בהחלט להיות סוף עידן הספרייה בצורה שירשנו מהקדמונים, מספריות אלכסנדריה, בבל ואֶבְּלָה. ובין אם נשוב אז לצריכה של טקסטים בעל פה, או אם נעבור ל"שתיית" מי-מידע בעזרת ספקים מומחים, לא נשכח שאת כל זאת אנו נעשה, כתמיד, מתוך התשוקה לדעת ובשל היותנו בעל חיים המספר סיפורים.

תגובות למאמר (9)
אני לא חושבת שהספר יעלם
שלום כמי שאוהבת מאוד ספרים בעיני עם כל הטכנולוגיה הנהדרת והמקלה מאוד את החיים דבר אחד אני כמעט משוכנת ואולי בטוחה שלא יוותרו על הספר תמיד יהיו עוד אנשים שאוהבים לדפדף להרגיש את ריח הדפוס דבק באותיות השזורות סיפור חיים שתפור בכריכה עבה אצלי בכל אופן למרות הטכנולוגיה המתקדמת לא מוותרת על הספר עובדה שיש לי שתי ספריות ענקיות בחדר העבודה שלי שכוללים בה יותר ממאות אם לא מעשרות ספרים ספר זה דבר של ערך בעיניי ספר הוא לא רק הדמיון שלוקח אותך אל מחוזות החיים ספר הוא דבר שנשאר איתך לעולמים .
1
עינת
26.04.2013 11:27
ספרים אלקטרוניים
בסופו של דבר המהפכה תגיע ונוותר על ספרים מנייר. לגבי הריח גם לזה יימצא פיתרון. ראו כאן http://smellofbooks.com/ הרבה יותר נוח לקרוא בספר אלקטרוני מאשר בספר עבה בכריכה קשה או רכה. החוויה של קריאת נוטות החסד של ג'ונתן ליטל זכורה לי כחוויה כבדה, בלי להתיייחס לתוכן הכבד של הספר. שלא לדבר על כריתת פחות עצים. גם המעבר ממגילות לקודקסים היה תהליך קשה למשתמשים בו. למגילות הייתה הילה של קדושה שנשארה עד היום ביהדות לגבי מגילת אסתר, שלא לדבר על ספרי תורה. למרות זאת עברו לסוג הקל יותר לשימוש וכך יהיה גם לגבי המעבר מספרים לקוראים אלקטרוניים לסוגיהם. ואני חייב להביאף כאן, את סרטון הוידאו הזה https://www.youtube.com/watch?v=pQHX-SjgQvQ
2
חיים
29.04.2013 01:22
שתיית מי מידע
לא כל כך אהבתי את הרעיון של "שתיית מי מידע", אבל אין ספק שהפורמטים משתנים. אני מקווה שגם בפורמטים החדשים נוכל להתענג על "הספר" וגם להעזר באפשרויות החדשות של החיפושים האלקטרוניים.אולי הספריות תהפוכנה למקומות מפגש אינטלקטואליים, ותמלאנה תפקידים אחרים/נוספים, בנוסף ל"קריאה מהבית" כמובן.
3
שושנה רובין
30.04.2013 09:41
ומה עם קריאה בלתי אמצעית
לצערי, יש לי הרגשה שבאמת יבוא יום ולא יודפסו עוד ספרים על נייר. אבל האם אף אחד לא חושב על זה שאנחנו נהיה תלויים בטכנולוגיה על מנת לקרוא ? אני אוהב את הספר המודפס, לכן אולי אני לא אובייקטיבי, אבל עד היום, אם היינו רוצים לקרוא, הרי שלא היינו תלויים בשום אמצעי ואני לא אוהב את הרעיון שזה עומד להשתנות... נ.ב. : אבל יש לציין שהמדיה הדיגיטלית היא לא שלילית, עובדה שאנחנו כן יוצרים וקוראים טקסטים דיגיטליים, כולל את האמר המעניין הזה שלעיל
4
הוד
07.05.2013 08:48
לדעתי הספר לא יעלם לגמרי
לדעתי - הספר לא יעלם לגמרי. יש מספיק אנשים שלא אוהבים במיוחד את הפורמט האלקטרוני. ותחשבו גם על דתיים (כמוני) שקוראים ספרים בשבת, ומנועים מלהשתמש בטכנולוגיה בשבת (וקוראים גם ספרי חול). קצת מוקדם לבכות את הספר. אגב, כבר כשלמדתי ספרנות לפני יותר משלושים שנה, דיברו על העלמות הספר. כנראה שכל הפורמטים יככבו זה לצד זה. אולי ידפיסו ספרים לאנשים רק לפי הזמנה, ובכך יחסכו את עלות ההדפסה? הכל תלוי בדרישה מהציבור.
5
שושנה רובין
07.05.2013 12:22
תגובה לשושנה
הייתי באמת פסימי מידי. ספרים יודפסו עוד זמן רב, אם לא תמיד, והעובדה הזאת נותנת הרגשה טובה. אולי רק בעתיד הרחוק ,כבר לא בדור שלנו, הפורמט של הספר המודפס יראה מיושן מדי. דרך אגב, אני כיום לומד מדעי המידע והידע, מה שמקביל לספרנות, כך שיש לנו משהו משותף מבחינה מקצועית.
6
הוד
09.05.2013 09:20
לכל מדיה יש תוחלת חיים ומוגבלות
בקשר להיעלמותו של הספר המודפס. ספר מודפס הוא מדיה יקרה יחסית, מאחר והיא עוברת שלבים רבים עד הוצאותה לאור. כלומר משלב ההקלדה, העימוד,ההכנה לדפוס ועצם תהליך ההדפסה, כולם כרוכים בעלויות רבות-למרות דפוס הרוטציה והדגיטאלי- יח עם זאות הוא ימשיך לככב לאניני טעם ובני ה45+ בדור הזה. הדור הבא מן הסתם יסגל לעצמו פורמט האופייני לאורח החיים שלו. הצעירים של היום, הם אמפולסיביים ואין להם דחיית ודיחוי צרכים, לכן יסגלו לעצמם פורמטים העונים על הצרכים שלהם. פורמטים אלה יכולים להיות טקסטואליים רבויי תמונות, ציורים ואף וידיו ומולטימדיה. אין כאן מדובר בפורמט פחות טוב ויותר טוב. פורמט ראוי ופורמט בלתי הולם. העניין הוא ביקוש והיצע ההולמים את טרנד העצלנות האנושית. לכל מדיה בכל תחום יש תוחלת חיים המתבטא בשינוי קוסמיטי או מהותי במדיה עצמה לשם התאמה להוואי ולאורח המציאות.. דוגמא קלאסית המוזכרת במושב זה, היא הדוגמא של הדואר הרגיל והדואר האלקטרוני. בתחילת דרקו של השני לא בישר בכלום, אך היום רוב ההתכתבויות הרשמיות ו עסקיות נעשות דרכו (בלי בושה). לכל מדיה יש תחליפיות מסויימת; חלק מהן בעליתחלפיות גבוהה וחלקן בעלי תחלפיות נמוכה. מדיות בעולת תחליפיות נמוכה, הן מדיות שהמשיכו לשרוד לצד דיה חדשה שבאה להחליף אותה, לעומת זאת בתחליפיות גבוהה, מדובר על מדיה המשתלטת על המדיההקיימת ומחליפה אותה.. עדיין לא ברור אם הספר הדגיטלי יחליף את המדיה המודפסת, ועדיין איננו ביטוחים אם מדיה זו תוכל לסגל לעצמה פנים ופונקציות ההולמים את הדור הצעיר. נכון לרגע זה הספר המודפס ממשיך לשרוד בחלק רב אצל צורכיו. השאלה הנשאלת. האם אנחנו-המיושנים- יכולים לתמודד עם דפוסי המדיות העתדיות? זה נושא המזמין מחקר איכותני -לא רק כמותי- ע"מ לעמוד על הניואנסים הקטנים שתמיד מזניחים אותם בטרמינולוגיות ושיטות החקר האובייקטיביות.
7
מוחמד עיסה
29.10.2015 07:54
אני בספק אם ישמרו האותיות על צורתן
אני היום בספק אם האות תשמור על המבנה הגרפי שלה. אות היא יחידה קטנה מופשטת המיצגת משמעות כשמתחברת ברצף מלים.. רצף זה יוצר צליל מורכב ומשמעות בצלילים( אונומוטופיה). אימפולסיביות הגור הזה עם צלילים, תוסיף לעצלנות הלשון. דבר המתבטא בקיצורי מילים המניב לצימצום משפטים.. ואולי הדבר לא יפסיק כאן. יש הרואים כי הדור -העצל- הזה, לא יתאפק לכתוב את האותיות בצורצתן השלמה, דהיינו; לא יציירו את האות בצורתו הגראפית השלמה ע"מ להעביר את המסר במינימום מאמץ. האות ח' ו- ת' יאבדו רגל אחת והאות ר, תשב על הגדר בלי רגל, זאת ועוד גורלה של ה-ג' לא יהיה טובר יותר.. ניבוי זה אינו מושתת על מחקרים אקדימיים, אך מעצב פונטים ישראלי -ע.עודד- הצביע על המגמה בהרצאתו(טיפוגאפייה בעידן הפורנוגרפייה) במכללת ספיר.. על כל אופן. איני מנסה כאן לבשר בעידן מהפכני לגמרי, אך המטרה היא להרטות עד כמה האמצעים הטכנולוגיים יקבעו לנו את סדר היום ואופן החשחבה והבניית המציאות.. חלקכם יגידו פלצן אגואסטי אין לו אלוהים, אך התצפיות לדור הזה מבשרת על שינוי בתפיסה ובאורח החיים של כל מי שמאריך חיים מאיתנו..
8
מוחמד עיסה
29.10.2015 08:59
על נבואות
תודה, מוחמד, על תגובה עשירה ומעוררת מחשבה (למעשה, שתי תגובות מלאות בכיוונים אפשריים). אני חושב שקשה להתנבא. האותיות, למשל, שרדו אלפי שנים. אני מסכים שפורמטים מתחלפים, ובוודאי בתחום הספר. ומצד שני, הספר מגלה שרידות מפתיעה, אבל גם אפשר לומר שקצב השינויים בדור האחרון נראה מסדר גודל אחר. מה יהיה? אולי העתיד של הספר האלקטרוני כולל עיצוב כזה של קוראי הספרים שידמה אותם מאוד לספר הישן, עם תוכן מתחלף, אלקטרוני? דבר נוסף הוא עניין הצעירים: כן, הם בולטים וכן, תכונותיהם נראות כפי שאמרת. אבל בעולם יש מספר (ואחוז!) עולה במהירות של מבוגרים, של בני 65 ו-80 וכו' - וגם הם קובעים את הטון בסופו של דבר. הם ימשיכו לאהוב את הספר, לפחות עוד שנות דור, ואולי מכאן תהיה דחיפה לשימור הצורה, אבל לשילוב המידע האלקטרוני בקורא מסוג חדש. מי יודע. לגבי השינויים בשפה - זהו לדעתי התחום שבו קשה ביותר להתנבא. בכל אופן, אני שמח שהטקסט פה בבלוג עורר בך תגובות מעניינות כל כך!
9
יורם מלצר
01.11.2015 07:59
הוספת תגובה