מה בספרייה > בלוג הספרייה > איך לרכוש כתב יד בארבעה צעדים (לא כל כך) פשוטים
2
5.2016
איך לרכוש כתב יד בארבעה צעדים (לא כל כך) פשוטים
נערך על ידי: Nati Gabbay
02.05.2016 02:33

סיפור קנייתו של כתב יד קבלי בספרדית, הוא גם, במידה רבה, סיפור עבודתה של הספרייה הלאומית. ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף יהדות, חושף את ארבעת הצעדים שבסיומם מתווסף (או לא מתווסף) פריט נוסף לאוצרות הספרייה.


לפני מספר חודשים, אדם פנה לעובד הספרייה הלאומית במהלך יריד ספרים עברי והציע לו לרכוש כתב יד יהודי. היום כתב היד כבר שוכן בין אוצרות הספרייה לטובת החוקרים והדורות הבאים. כתבי יד רלוונטיים שמוצעים למכירה הם דבר שבשגרה, ואמנם ברור כי הינו מעוניינים לרכוש את כולם, אבל התקציב מוגבל וההחלטה לרכוש כתב יד דורשת מחשבה רבה. מה גרם לנו הפעם לסגור את העסקה?


המוכר סיפר לנו כי כתב היד נכתב בספרדית בסוף המאה ה-16 או בתחילת המאה ה-17 וכי הוא עוסק בנושאים קבליים, עם התמקדות ספציפית בגלגול נשמות. זה הספיק כדי לעורר את ההתעניינות שלנו. ניתן היה להסיק מהשפה שקהל היעד של כותב חיבור זה לא היה בקי מספיק בעברית או ארמית (השפות בהן רוב הטקסטים הקבליים כתובים). ניתן היה גם לחשוד כי הטקסט כוון לקהילה של מגורשי ספרד או יהודים אנוסים, ייתכן שבאיטליה או באמסטרדם. אך בכך הסתכם המידע שיכול היה לספק המוכר. לשמחתנו, הוא התיר לנו להחזיק את כתב היד אצלנו, כדי שנוכל לבחון אותו מקרוב.


שלב ראשון: קביעת מצבו של כתב היד


כתב היד היה במצב די גרוע. הכריכה הייתה קרועה, לפחות דף אחד היה חסר בשלמותו, עמודים נוספים היו קרועים, ופה ושם הופיעו כתמים וחורי תולעת. מצב הספר דרש טיפול מקיף במעבדת השיקום של הספרייה, שם צוות מומחים בחן את כתב היד בדקדקנות. אכן, כריכת כתב היד ולא מעט עמודים היו זקוקים לתיקון, אבל החשש האמיתי היה מהתפשטות פטרייתית על מספר עמודים הסמוכים לכריכה. לא היה ספק, שבשלב מסוים כתב היד נחשף ללחות מזיקה או אוחסן בחלל טחוב, ולא ניתן לחסל פטרייה על ספרים וכתבי יד; ניתן היה, לכל היותר, לנקות את כתב היד ולשמור אותו בחלל שלא יאפשר את התפשטות הפטרייה וימנע הינגעות של ספרים נוספים. הצוות קבע כי מצב כתב היד לא טוב, אבל אם מדובר בכתב יד חשוב מספיק, ניתן בהחלט להתמודד עם זה.


שלב שני: הכרת כתב היד


הזדקקנו לחוות דעת של מומחה. אדם בעל הכרות מעמיקה של הקהילות היהודיות דוברות הספרדית שאחרי גירוש ספרד, שהוא גם בעל מומחיות בקבלה ובזיהוי כתבי יד. חוקר מוביל ששהה זמן מה בספרד, באוקספורד וגם אצלנו בספרייה הציע לעזור. האם מחברו של כתב היד היה יהודי אנוס שחי תחת שלטון ספרדי ועבד בחשאי? או שמא היה זה כותב מצאצאי מגורשי ספרד שפעל מאמסטרדם, מאיטליה או אפילו מדרום אמריקה?


אותו מומחה ישב כמה שעות במשרדי. הוא בחן את כתב היד, התעמק בנייר ובסימנים שעליו, שעשויים לגלות מידע על הזמן והמקום בהם נכתב הטקסט, וניסה להבין מה אומר תוכנו. סגנון כתב היד אכן הצביע על סוף המאה ה-16, ואחד הדפים שנעשה בהם שימוש לכריכה היה של תרגום מפורסם של התנ"ך לספרדית, שהיה נפוץ במאות ה-16 וה-17. התוכן אכן עסק בקבלה ובגלגול נשמות, אבל המומחה לא הצליח לקבוע בוודאות באיזה טקסט מדובר. האם היה הטקסט קשור למלומדים שסבבו את הרב אברהם כהן דה-הירירה, מקובל מאותה תקופה שכתב בספרדית לאנוסים מאיטליה ומאמסטרדם? אולי. אבל המומחה שלנו היה סקפטי על סמך הבנתו את הסגנון והתוכן. הוא רצה מעט זמן לחשוב על כך, והבטיח לחזור אלינו עם תשובה. 


שבועות ספורים אחר כך המומחה שלנו וחברו, חוקר נוסף העוסק בקבלה מודרנית מוקדמת, הגיעו למשרדי עם מחשביהם, נחושים להקדיש את זמנם לפתרון התעלומה. המומחה השני הסכים כי העדויות הפיזיות מחזקות את אותן ההשערות שהעלנו עד כה, אך עדיין נותרו שאלות רבות: מהו הטקסט שלפנינו, ואיך ניתן לגלות זאת? האם מדובר בטקסט מקורי או בתרגום? אם אכן מדובר בתרגום, אז תרגום של מה? ואם מדובר במקור, בידי מי נכתב? עם מי למד הכותב קבלה? מי היה קהל היעד של אותה יצירה? חיפוש מעמיק של שני החוקרים חשף מספר תאריכים שהופיעו לאורך הטקסט, שאכן אישרו כי הספר נכתב בטווח השנים בין המאה ה-16 וה-17. אך העובדה כי היתה חסרה לספר ההקדמה ולא היו בו ראשי פרקים ברורים הקשתה מאוד על העבודה. המומחים ניסו למצוא זהויות בטקסטים קבליים דומים, אך ללא הצלחה. לבסוף התרחשה פריצת דרך: נמצאו קטעים רבים בכתב היד בהם המחבר הכניס מילים בעברית, ואפילו ציטוט או שניים מהמקורות. המומחים הציעו לחפש את המילים הללו בעברית בטקסטים קבליים מאותה תקופה. לאחר חצי שעה של ניסיונות המשימה הושלמה. אותן מילים עבריות הופיעו ב"שער הגלגולים" של רבי חיים ויטל. התעלומה נפתרה: לפנינו תרגום לספרדית של עבודתו המקיפה של ויטל על גלגול נשמות.


שלב שלישי: קביעת חשיבותו של כתב היד


גילוי טיבו של כתב היד היה קריטי, אבל עד כמה חשוב התרגום? המומחים הסכימו כי התרגום הזה מעניין, אבל רק חקירה מעמיקה של כתב היד תוכל לקבוע את חשיבותו בהיסטוריה הקבלית. האם שווה לבצע מחקר שכזה? ללא ספק, קבעו המומחים, ועל כן כתב היד אכן יכול להוות תרומה חשובה ויפה לאוסף הספרייה הלאומית.


רק ליתר ביטחון, פנינו לעוד מומחה מוביל בתחום הקבלה וביקשנו את דעתו. הוא הסתכל על כעשרה דפים מצולמים מתוך כתב היד, ואחר כך נפגשנו כדי לדון בו. החוקר הסכים עם דעת המומחים הקודמים, אבל הוסיף עוד פרט משמעותי שהפך את הסיפור לעוד יותר מעניין מכפי שחשבנו: כתב היד לא קשור לרב הירירה, כך הוא טען בביטחון, מה שעשוי להעיד על קיומה של קבוצת תלמידי קבלה שלא הכרנו עד כה.


שלב רביעי: מקח על המחיר


האדם שהביא את כתב היד הציע מחיר. סברנו כי מדובר בסכום גבוה למדי בהתחשב במצב הפיזי הרע של כתב היד, הדורש בהכרח השקעת כספים נוספת כדי לשקמו. פנינו למתווך שיבדוק עבורנו מול בעל כתב היד כמה פרטים שהיו חשובים לנו: מאיפה הגיע כתב היד לידיו? כמה זמן הוא נמצא ברשותו? מדוע הוא מעוניין למכור? חשוב היה לנו, כמובן,  לוודא שאנחנו לא עוסקים בשום צורה במשא ומתן על רכוש שעלול להיות גנוב. בנוסף העברנו את המסר כי המחיר המבוקש גבוה מדי עבורנו. לאחר כמה סבבים של משא ומתן, קיבלנו תשובות, וגם הסכמנו על סכום שהיה קרוב הרבה יותר למה שהתכוונו לשלם. החוזה נחתם.


היום, כתב היד שוכן בבטחה בספרייה, וצפוי לעבור חיטוי יסודי. לאחר מכן, מחלקת השיקום תנסה, ככל האפשר, לטפל בכריכה ובעמודים הקרועים והמוכתמים, ותיבנה קופסה ייחודית כדי לשמר את כתב היד. בהמשך הוא יצולם באיכות גבוהה, כך שיהיה נגיש לחוקרים בלי החשש להזיק לו.


מכירים חוקר קבלה דובר ספרדית שמחפש פרויקט מחקרי מאתגר ורוצה להיכנס לעובי הקורה? דלתות הספרייה פתוחות תמיד!


 


כתבות נוספות שאולי יעניינו אתכם:

מאחורי כתבי היד: כך נתפס הזייפן מתימן

מאחורי כתבי היד: מה חיפש השוחט ממרוקו באמזונס של תחילת המאה ה-20?

תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה