מה בספרייה > בלוג הספרייה > חידה נפתרת בדרך לקִטלוג ספר חדש
9
5.2013
חידה נפתרת בדרך לקִטלוג ספר חדש
נערך על ידי: Ioram Melcer
09.05.2013 09:23
​עם כל המהפכות המתרחשות על הספריות בעולם בראשית המאה ה-21, עדיין יש לזכור וגם נכון לומר שהספריות הן בראש ובראשונה בתי ספרים במובן הקלאסי של המלה. כלומר, ספרייה היא מקום ששומר ספרים המגיעים אליו כדי שיוכלו לשמש את כל המעוניין בהם. אחת הדרכים להבין מה היא ספרייה, במבט פנימי, היא לדמיין מפעל עם פס יצור שאינו נח לרגע.

חומר הגלם במפעל הזה הוא ספרים שנכנסים לספרייה. והמוצר שהמפעל מייצר הוא רשומות קטלוג. כל ספר שמתקבל בספרייה מקוטלג בצורה מסודרת. ספרן מקטלג מפיק את המידע מן הספר שבידו, ומזין את שדות הרשומה הממוחשבת לפי פורמט נתון. המידע זמין מתוך הספר עצמו: שם המחבר, שנת הפרסום, שם ההוצאה, מספר עמודים ופרטים רבים נוספים. לעתים נאלץ המקטלג לחפש מידע על אודות הספר שבידו, כדי להשלים את השדות ולדייק במה שהוא מותיר ברשומה לשנים רבות.

במקרים נדירים ומיוחדים, ניצב המקטלג מול הספר, והספר אינו מספק לו מידע חיוני. ולעתים הספר הוא חידה, הרמזים מעטים, ועל הספרן המקטלג לפתוח בחקירה בלשית. כזה היה המקרה המסתורי של קלרה שכתבה שירים והוסיפה להם ציורים והדפיסה חוברת שהגיעה בסופו של דבר לספרייה הלאומית.

גם חוברת אישית צנומה, המכילה שלושה עמודים על המחברת ועוד 22 עמודים של שירה וציורים פרי עטה, הם פיסה של תרבות, נתח של זיכרון, חלק מהתרבות העברית והישראלית שהספרייה הלאומית אמונה על שימורה לדורות. אוסף ישראל בספרייה הלאומית נועד להיות אוסף מקיף ושלם, לא אוסף סלקטיבי. לכן חיים  לוי, הספרן שהוטל עליו לקטלג את הספר, ניגש במרץ לפתור את התעלומה.

הדבר הבסיסי היה הצורך לגלות מי היא קלרה שעל שמה נקרא הספר. המידע עליה היה מועט: ילידת שנת 1927 בעיירה סאטמר שבטרנסיבלניה, בתם של יעקב ורבקה וייס. בחוברת מופיעים דברי הספד על קלרה, פרי עטו של דני, שהוא כנראה בנה. בדבריו מספר דני שקלרה עלתה ארצה עם הוריה בשנת 1941 ושהיא התגוררה בתל אביב. בשנות ה-50 היא התחתנה עם אברהם (ששם משפחתו אינו מוזכר). אברהם היה דיפלומט, נציג ישראל בארצות שונות באמריקה הדרומית. בדברי ההספד לקלרה נאמר שאברהם בעלה נפטר 20 שנה לפניה. ספרן אחר בספרייה הבחין שבאחד הציורים בחוברת מופיעה שנה: "2004". כעת היה בידי אנשי הספרייה עוגן מינימלי על ציר הזמן.

מכאן, פנה חיים לוי לעיין בשירים עצמם. כך מתגלה דמות נוספת בסיפור, דמותו של קרלוס, המשרת הנאמן שליווה את הדיפלומט הישראלי ואת אשתו בארצות שונות באמריקה הלטינית. אותו קרלוס, כך מסופר בשירים, היה כה מסור לאברהם, עד שכאשר קלרה כתבה לו שבעלה נפטר, לאחר שבני הזוג שבו ארצה משליחויותיהם, קרלוס ערך מיסה לכבוד מעסיקו היהודי. בנקודה זאת מזכירה קלרה את האירוניה שבעריכת מיסה לעילוי נשמתו של אברהם, שהיה "בנו של הרב הראשי של אמסטרדם".

הנה כי-כן, הרמז השני נחשף. 

בינתיים, עניין התאריכים המשיך להיחשף גם מתוך השירים. באחד מהם כותבת קלרה:

"אבל הלכתי איתך.
והשנה, הכ"ה בתמוז, וה-14 ביולי
מתאחדים
כמו אז."

חיים נעזר בתכנת "קלוח" וגילה ששני התאריכים, כ"ה בתמוז ו-14 ביולי, מתלכדים בשנת 1985 וכן בשנת 2004. כעת אפשר היה להסיק שאברהם נפטר בשנת 1985, ככל הנראה, שכן כאמור, אחד הציורים, הציור האחרון בספר, נושא את התאריך 2004.

ובכן, מי הוא אותו בן של רב ראשי באמסטרדם, דיפלומט ישראל, ששמו הפרטי אברהם ושנפטר בשנת 1985?

חיים ניגש לוויקיפדיה באנגלית, לערך Chief Rabbi שכולל סעיף על רבנים ראשיים באמסטרדם:


חיים התמקד ברב יוסטס טל, אך הבין שאין זה הכיוון הנכון כשהתברר לו שלרב יוסטס טל היה בן אחד, שנספה בבירקנאו. היות שכך, פנה לעיין בדמותו של הרב L.H. Sarlouis, בהנחה שאברהם היה בנו. חיפוש פשוט בגוגל העלה שאברהם סרלואיס גר ברחוב הפלמ"ח בירושלים, עובדה המוזכרת בתחילת הספר: קלרה ואברהם התגוררו ברחוב זה. החיפוש באינטרנט העלה גם בקשה למתן צו לקיום צוואה. הבקשה הוגשה ב-8 ביוני 2005, ובה צוין תאריך פטירתה של קלרה וכמובן – כל הפרטים עליה, מחברת השירים ומי שציירה את הציורים הכלולים בספר קלרה, שכעת הייתה לחיים לוי מלוא האפשרות לקטלג אותו ולתעד את הפרטים הרבים על הספר, שהתגלו מן המבצע הבלשי שהוא ערך.

ואולי זאת הזדמנות טובה להזכיר שמאחורי כל ספר, ניצבים בני אדם. ולכן כל ספר הוא יותר ממה שכתוב בו. הקטלוג הוא פעולה טכנית בעיקרה, אבל תוצאותיה הן מידע חי ורב משמעות שנשמר לשנים רבות.
​​​
תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה