מה בספרייה > בלוג הספרייה > ספריות ומוזיאונים מתקרבים והולכים
29
11.2012
ספריות ומוזיאונים מתקרבים והולכים
נערך על ידי: Ioram Melcer
29.11.2012 07:47

לאחרונה התקיים במכון ון ליר בירושלים כנס EVA/Minerva השנתי. הכנס התמקד בהעשרת עולם המחקר והחשיפה של מדעי הרוח באמצעות כלים טכנולוגיים חדשים.

 
בשנים האחרונות אנו עדים לחדירתה של הטכנולוגיה לתחומי המרכזיים והוותיקים של מדעי הרוח. כלים מסוגים שונים ומגוונים מסייעים לחוקרים ולאנשי תוכן העוסקים במדעי הרוח, שהם לב-לבה של התרבות והמורשת האנושית.

 

חלק מהכלים נוגעים להעשרתו ולשיפורו של תהליך העבודה המחקרי, וחלק אחר מבקש לסייע בהצגת אוצרות התרבות ובהנגשתם לקהל הרחב, יחד עם הצגתם של גילויים חדשים ותובנות שעולות מן המחקר.
 
חלק חשוב בכנס עסק ביוזמה אירופית בשם Europeana. מדובר בספרייה דיגיטלית המכילה 22 מיליון פריטים שהועלו על-ידי כ-2000 מוסדות וארגונים ב-34 מדינות. כל הפריטים קשורים לתרבותם ולמורשתם של עמי אירופה. גם הספרייה הלאומית של ישראל תורמת לפרויקט Europeana, על-ידי העלאתם של פריטים מאוספי הספרייה.
 
בכנס דובר רבות על כלים שנועדו להוסיף מידע והקשר חי לפריטים המצויים באוספים של ספריות ומוזיאונים. בעבר, אם כתב-יד, תמונה, הקלטה או חפץ אמנות נמצא בידי מוסד תרבות, הרי שכל המחקר שנעשה עליו ובהקשרים הנוגעים לו היה מתפרסם בכתבי-עת ובספרים, ולא הייתה דרך טבעית ואורגנית לקשר בין שני העולמות. הפריט היה נותר שמור או מוצג לציבור, מצד אחד, וכל הידע שנצבר ופותח סביבו היה נותר כתוב במקומות המיועדים בעיקר לקומץ חוקרים, סטודנטים ומתעניינים. כיום, תודות לטכנולוגיות החדשות, יש בידינו שפע של כלים שנועדו לצמצם את הפער בין עולם התצוגה ועולם המחקר. במובן הזה, הנגשה אינה רק להראות את הפריט, אלא להראות אותו בהקשרו, יחד עם המידע הנוגע לו, באופן שהפריט יהיה מקפצה לעולם עצום של ידע. ההקשרים שיכולים לעלות ביחס לפריט בודד הם רבים ועצומים. אם ניקח לדוגמא כתב יד סרוק, הרי שבמידע הנלווה לו עשוי להופיע שם המחבר ועיר הולדתו. ואולי יש (לנו או בכלל) צילום ישן של אותה עיר? ואולי אף מידע על הצלם? ואולי הצלם צילם תמונה בעיר אחרת, עיר שהיה בה בית דפוס גדול שהדפיס עותק של ספר נדיר מסוים, שגם אותו אנו יכולים להראות? האפשרויות כמעט אינסופיות. והכלים החדשים מבקשים לקשר בין כל פיסות המידע הללו כדי לספק לנו תובנות חדשות ולא ידועות ולעורר אותנו למחקר חדש, לתהליך תמידי של העמקה, המשך התחקות אחר פריטים ופיסות של מידע.
 
בכנס הוצגו כלים שונים, הן לקישור עשיר בין מידע ופריטים פיזיים, והן לתיעוד של תהליך מחקר אישי או קבוצתי, כבר משלבי העבודה הראשונים.
 
במבט רחב, נראה כי עיסוקיהם של החוקר, הספרן והאוצר נמצאים בתהליך של מיזוג גובר והולך. האפשרות לתעד את המחקר תוך כדי התרחשותו, לקשור את המידע המצטבר לפריט פיזי, להציג את הדברים באורח דינמי, לתעד את הפריט הנחקר מרחיבים מאוד את אופקי הפעילות של העוסקים בשלושת המקצועות.
 
כך, חוקר העוסק בעבודה אקדמית על פסל עתיק יכול להעלות את תוצרי המחקר שלו לרשת האינטרנט, יחד עם הצגת תלת-ממדית של הפסל וקישור בין מחקרים קיימים או חדשים ובין אזורים רלוונטיים, לקשור את כל המידע גם לפריטים פיזיים אחרים, למחקרים אחרים. לאחר מכן, כל התשתית הזאת, כל המידע האלקטרוני המגוון הזה, יכול לשמש את אוצר התערוכה כדי לבנות סביבה חיה ודינאמית למבקרים בתערוכה. והספרן, שבספרייתו מקוטלגים המחקרים (בכתבי-עת, בספרים, בחומרים דיגיטליים) יכול להציג את המידע למשתמשים בספרייה וליצור קשר חי ומשמעותי בין המידע ובין הפריט, בין הספרייה ובין המוזיאון.

גם הכיוון ההפוך אפשרי: תערוכה מודרנית יכולה לכלול תיוג אלקטרוני של הפריטים כך שהמבקר החולף בחללי התצוגה יקבל מיד מצגות, סרטונים, קטעי טקסט והקשרים אחרים הנוגעים למה שהוא רואה בחלל: והכול יתקבל מיד, לטלפון החכם או למחשב הלוח, להעשרה של החוויה ולהרחבת הדעת.
 
בכנס הוצגו אכן מצלמות מהירות לצילום תלת-ממדי, לשימושם של חוקרים ואוצרים, שורה של כלים לקישור בין פריטי מידע, מערכות לתיוג אלקטרוני של פריטים, תוכנות להוספת הקשר לפריטים מצולמים ועוד. אין כל ספק: הספרייה והמוזיאון מתקרבים בתהליך הדדי מהיר ומרתק.
 
הספרייה הלאומית המתחדשת, השוקדת על הנגשת תכניה, באמצעות דיגיטציה של עשרות ומאות אלפי פריטים, מאמצת לא מעט מן הטכנולוגיות החדשות, ועוד היד נטויה. בכנס הוצגה דוגמה מתוך הספרייה הלאומית: פרויקט הדיגיטציה של ארכיון המוזיקה שהושלם בהצלחה רבה באמצעות כלים חדישים ובסטנדרטים הגבוהים ביותר. כיום, חווית המשתמש והשירות העשיר והמגוון חשובים לא פחות מאשר איסוף הפריטים והשמירה עליהם.
תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה