מה בספרייה > בלוג הספרייה > ללמד ערבית מדוברת ביידיש
30
1.2014
ללמד ערבית מדוברת ביידיש
נערך על ידי: Ioram Melcer
30.01.2014 03:38
אחד ההיבטים היפים והמעניינים בעבודה בספרייה הלאומית הוא המפגש האנושי המזדמן בה. אין כוונתי כאן לדבר הפעם על אודות צוות העובדים או על הקוראים והמבקרים בספרייה, אלא על שלל הדמויות שמתגלות במדפי הספרייה ובמחסניה. הנה לפני זמן-מה קטלג אחד הספרנים ספר בייידיש, רומן הרפתקאות פופולרי שמתרחש במערב הפרוע הקלסי שמוכר לנו מהקולנוע ומאינספור ספרי הרפתקאות שקראנו בילדותנו. מחבר הרומן הופיע בשם בדוי, והספרן, חיים לוי, ידען גדול בתחום סופרי היידיש, הראה לי אותו בשמחה ואמר: "זה גצל זליקוביץ'!"

ובכן, כמקובל בימינו, לא חלף זמן רב ובמסך המחשב שלי בספרייה עלה ערך בוויקיפדיה המוקדש לגצל זליקוביץ'. יליד ליטא בשנת 1855, זליקוביץ' היה בראש ובראשונה טיפוס צבעוני ויוצא דופן בתכלית. לא רק שהוא היה סופר של מה שמכונה באנגלית Pulp Fiction, וגם עיתונאי בעיתונות ביידיש בארצות הברית, אלא שהוא היה משכיל רב תחומי ובעיקר הרפתקן בלתי נלאה. גצל הצעיר רכש השכלה תורנית, כמקובל בזמנו. מאמו למד יידיש, גרמנית ורוסית, וכך נסללה לו הדרך אל העולם הגדול. בהיותו בן 20 הוא עבד בתפקידים מנהליים בחברת מכרות באלג'יריה. כשלוש שנים הוא שהה בצפון אפריקה, ולמד לדבר ערבית.

מאלג'יריה הייתה הדרך קצרה לפריז, שם מימש את חלומם של משכילים יהודים רבים: ללמוד באוניברסיטה. גצל זליקוביץ' למד לימודי יהדות ופנה ללימוד שפות שמיות עתיקות. והוא למד גם אגיפטולוגיה. לא ברור עד כמה הגיע לשליטה בשפה המצרית העתיקה ובכתב החרטומים. קריאה על כך מעבר לערך בוויקיפדיה מותירה את השאלה במקומה. החוקר זאב גולדברג, שלמאמריו אפשר להגיע מהערך באנציקלופדיה המקוונת, מעמיד דברים על דיוקם ככל האפשר, אלא שכאן מזומנת למתעניין היכרות עם אישיותו המורכבת של גצל זליקוביץ': נדמה שהוא היה גם פנטזיונר, אדם שאהב להמציא את עצמו, להפריז בכישוריו ולהציג את עצמו כבעל ידיעות מעבר למה שבאמת היה באמתחתו האקדמית.

כך או אחרת, זליקוביץ' סיים את לימודיו בפריז ועבד במחלקה האוריינטלית של הספרייה הלאומית הצרפתית. הוא פרסם מאמרים קצרים, פילולוגיים באופיים בעיתון "המגיד" ובכתבי עת למדניים בצרפתית. באותם ימים, מבלי דעת, הוא קנה לעצמו מקום בהיסטוריה: בשנת 1879 הוא פגש את אליעזר בן-יהודה​, שהתפעל למשמע העברית בפיו של הצעיר המרתק: זליג רבינוביץ' דיבר עברית בהגייה ספרדית, ובכך תרם לתחושתו של מחיה השפה העברית, שעברית כזאת אכן יכולה להיות שפת דיבור טבעית: "ומאז סחנו תדיר בעברית ושאלת תחיית הלשון בדיבור-פה נפתרה אצלי בבת-אחת. האדון ג. זליקוביץ אולי איננו חולה ואינו מרגיש, כי  יש לו חלק ברעיון תחיית הדיבור בעברית".

מכאן מתחיל השלב ההרפתקני ביותר בחייו של גצל זליקוביץ'. בשנת 1884 הוא מצליח להצטרף לצבא הבריטי היוצא לדכא את המרידה המוסלמית בסודאן. הוא פונה לקבל תפקיד של מתורגמן, ומצליח להיבחר לתפקיד (אם כי בדרג נמוך יותר ממה שהוא ביקש לעצמו). בסודאן זליקוביץ' הסתבך בפרשה בינלאומית שהיו לה הדים אנטישמיים: הוא טען שהבריטים רצחו עיתונאי צרפתי מטעמי יוקרה. נפתחה חקירה והתחוללה מהומה. לימים, יתגלה שזליקוביץ' פרסם דברים שקריים והדבר יעורר נגדו את האנטישמים בצרפת. במהלך הסערה, בשנת 1885, העדיף זליקוביץ' לעזוב את צרפת ויצא למסע למזרח, עד תורכיה. לאחר מכן הוא נסע לארה"ב והתיישב בפילדלפיה, לא הצליח להשתלב באוניברסיטה ועסק בכתיבה ובעריכה בעיתונים ביידיש ובכתיבת ספרות זולה עד מותו בשנת 1926.

 
אלא שהמידע הזה, שיכול להיות בסיס לסרט הוליוודי ובוודאי גם לרומן הרפתקאות זול, אינו מוקד המפגש שלי עם גצל זליקוביץ' פה בספרייה הלאומית. עיון בפריטים הרשומים על שמו, והם רבים, מעלה מחשבה כללית וגם מפגש אישי מאוד. המחשבה הכללית נוגעת למה שנותר לאחר מותם של סופרים ומחברים של כתבים למיניהם. בסופו של דבר, דיוקנו של מחבר שהלך לעולמו הוא במידה רבה אוסף הספרים שהוא מותיר אחריו. מן הבחינה הזאת, ספריו של גצל זליקוביץ' בספרייה הלאומית הם חותמו, ומהם אפשר ללמוד עליו.

כמי שקורא יידיש במידה מוגבלת בלבד, שני ספרים משכו את עיני. האחד הוא "ציורי מסע" שראה אור בשנת תש"ע (1909/1910) בהוצאת "תושיה" בוורשה. כותרת המשנה וזיהוי המחבר אומרים הכול: 

"רשימות-מסע במדבר ארץ-כוש מאת ג. זליקוביץ, מי שהיה פרופסור לכתב-החרטומים ולשם מצרים העתיקה בהאוניברסיטה אשר בפילדלפיה. עם תולדות המחבר כתובות בידי עצמו ותמונתו." מדובר ברשמי המסע שלו בימיו בסודאן, והוא כולל תיאורים כגון "הלילה פרש את צעיפו על פני הישימון ויכסהו במשאון ותרדמת אלוהים נפלה על הכפר דֶּבֶּה אשר על היאור בארץ כוש. הכוכבים זרעו אור כהה על יריעות אהלינו הלבנות, וכל אנשי החיל אשר במחננו נמו שנתם עייפים מתלאות הדרך ומחום היום".

 

 

 

אלא שיותר מכל נמשכתי לחוברת דקה שעותק נדיר שלה מצוי אצלנו בספרייה: "אראביש-אידישער לעהרער" ("ספר לימוד ערבי-יידי") שכותרת המשנה שלו היא "מדריך ללגיונרים היהודים בציון". החוברת, שזליקוביץ' פרסם בניו יורק בשנת 1918, נועדה להיות מדריך בסיסי ושיחון לחייל דובר היידיש היוצא לחזיתות המזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה. מיד לאחר הצגת הא"ב העברי פותח זליקוביץ ב"צהלי בת ציון" – שהוא "מזמור לתודה על חסדי  ממלכת בריטניא המבשרת לכל העמים רֵעֶיהָ כי ישראל עוד ישכון לבטח בארץ הצבי ונר בית יעקב לא ידעך". החוברת בנויה משיעורים שנועדו להקנות את עיקרי השפה הערבית המדוברת שחייל יהודי דובר יידיש עשוי להזדקק לה: כיצד להזדהות, כיצד לשאול לזהותו של הזולת, כיצד לברך לשלום, כיצד לשאול שאלות בסיסיות ועוד – וכיצד להבין את הנאמר לו. כך, למשל, המשפט השני בחוברת הוא "אנתא מוסקובי" והוא מתורגם ליידיש "דו ביזט א רוס", כלומר "אתה רוסי". כך אנו עוקבים אחר מה שזליקוביץ' מדמיין שהוא המציאות של חיילים דוברי יידיש במזרח התיכון. 




​​
 
זליקוביץ' שם בפיהם משפטים מתאימים לנסיבות בתוספת תעמולה מאוד לא מרומזת, כגון "האנגלים הכו את התורכים מכה קשה", "ליהודים יש אמונה וסבלנות", "אתה לא רוצה לשבור את הצום בביתנו?", "אני רוצה לקנות לי אתון ולחברי – חמור", "לורד רידינג הוא שליח אנגלי בוושינגטון, הוא נואם מוצלח ויהודי טוב" ואפילו "אומרים שטרוצקי הצליח להימלט ושהוא נמצא בחוץ-לארץ"...

כל המידע הלשוני הערבי נמסר ברמה המעשית ביותר. ללא התחשבות בדיאלקטים, בתערובת של ערבית מצרית, סודנית וארץ-ישראלית, פחות או יותר. זליקוביץ' אינו מקנה לדוברי היידיש את סוד ההגייה הגרונית, והערבית שלו מתועתקת לפי היידיש ולא לפי שום גישה מדעית. כך נותר בידינו מסמך המעיד על כותבו ועל ידיעותיו, לטוב ולרע, ועל ההרפתקנות שפעמה בו גם בשנת 1918, כשהוא בן 63, יושב באמריקה ורואה חיילים יהודיים מתגייסים לצבא האמריקני המתערב אז במלחמת העולם הראשונה. החוברת הדקה ראויה למחקר מדוקדק והיא ללא ספק מסמך מרתק על איש מיוחד, בעייתי ללא ספק, צבעוני בעליל, שחותמו נותר באוסף הספרים בספרייה הלאומית בירושלים, שאליה לא הגיע מעולם.
​​​
תגובות למאמר (3)
ספר הרפתקאות במערב הפרוע
אשמח לדעת על איזה ספר מדובר?
1
זאב גולדברג
11.03.2014 11:24
I really conl'udt as
I really conl'udt ask for more from this article.
2
Niraja
30.09.2014 09:43
על גצל זליקוביץ
ראי גצל זליקוביץ בוויקיפדיה ובמיוחד בקישורים בתחתית הערך
3
זאב גולדברג
01.10.2014 09:14
הוספת תגובה