מה בספרייה > בלוג הספרייה > ישראל איראן: דאגה וגם תקווה לשנה החדשה
13
9.2012
ישראל איראן: דאגה וגם תקווה לשנה החדשה
נערך על ידי: Ioram Melcer
13.09.2012 09:35

בעוד תופי המלחמה נשמעים ברמה וחלל האוויר מלא בקולות של עימות בין ישראל ואיראן, התמונה כפי שהיא משתקפת בספרים הרואים אור בישראל והמגיעים לספרייה הלאומית, מורכבת ומרתקת יותר ממה שמשתקף במרחב הציבורי היומיומי.

העימות הלא פתור, אי-הוודאות הגדולה השוררת, ההיבטים הפוליטיים, הצבאיים, המודיעיניים, הן במעגל המיידי של ישראל ואיראן והן במעגלים הרחבים יותר של המזרח התיכון, של העימות בין מזרח ומערב ושל היציבות העולמית כולה, מתבטאים בספרים הרואים אור בארץ, ספרי מקור וספרים מתורגמים. המדפים מלאים ספרים העוסקים בצדדים הגיאו-פוליטיים והאסטרטגיים המטרידים את קובעי המדיניות, את המומחים, את התקשורת ואת הציבור הרחב. כל אלו מובנים וטבעיים במציאות שבה שתי מדינות, שני עמים, שתי מערכות של מדיניות וביטחון, מתהלכות זו מול זו ועננת מלחמה אופפת אותן. יתרה מכך, היות שגם אם הדימויים והאיומים הנזרקים לחלל האוויר שבין טהרן מזכירים לעתים קולות של מלחמה קדמונית, הרי שהמצב השורר במציאות נטוע כולו במאה ה-21 על כליה, שכלוליה ואפשרויות הפעולה והפגיעה החדשניות ביותר. ברוח התקופה שאנו חיים בה, אפילו השאלה האם, עד כמה והיכן מתקיימת בפועל בעצם הימים האלו, מלחמה בין ישראל ואיראן, היא עניין לענות בו. לכל המעוניין במלחמת הצללים המתקיימת בין ישראל ואיראן והעשויה להתעצם או לעבור למציאות הגלויה לציבור, מזומן למשל הספר "ישראל נגד איראן: מלחמת הצללים" מאת יועז הנדל ויעקב כץ, המתאר את המלחמה החשאית, המסקרנת, מסעירת הדמיון והמתוחכמת מאוד המתנהלת בין המדינות. עד כדי כך, שלפעמים המחברים יכולים רק להעלות קווים אפשריים לפעולה זאת או אחרת, שכן רב הנסתר על הידוע ורבות החידות על הפתרונות.

לא תהיה זאת הפרזה לומר שהרגש העיקרי המאפיין את העיסוק בשאלת העימות בין ישראל ואיראן הוא רגש החשש מפני הבאות. ישראלים רבים מדברים על "הפצצה האיראנית" או על "הטיל האיראני" כעל גורם ממשי ומוחשי בחייהם. במסגרת חוק עותקי החובה המחייב למסור לספרייה שני עותקים מכל ספר הרואה אור בישראל, התקבלו בספרייה אפילו מספר ספרי ילדים המכוונים לציבור החרדי, והעוסקים באיום הגרעיני האיראני על ישראל. הספרים הללו נותנים דרור גם לפחדים וגם לכוח הסגולי הפלאי של גיבור, נער חרדי בן-חיל. בספר "ישראל בסכנה" הלה, למשל, עוצר את הטיל הגרעיני האיראני העושה דרכו מהירח לעבר תל-אביב, ואילו ב"נתנאל הנער הגאון והגרעין האיראני" נער חרדי  "נקרא אל הדגל" להציל את עם ישראל בטרם יוכל הנער הגאון לשוב לעיסוק שהוא נועד לו, ללמוד תורה. הספרים הללו משקפים באורח חשוף וישיר, שישראל של 2012, ערב ראש השנה תשע"ג טרודה כולה, גברים, נשים וטף, חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים, בשאלת האיום הקיומי הנשקף מאיראן.

על אף כל זאת, עימות אפשרי, איום גרעיני וחזיונות אימים אינם חזות פני הכול. בספרייה הלאומית התקבלו גם עותקים של שני רומנים איראניים מודרניים שתורגמו לעברית וראו אור לאחרונה. "דודי נפוליאון", מאת איראג' פֶּזֶשְכְּזָאד הוא רומן עשיר ורחב-יריעה, מצחיק ומחכים כאחד, המתרחש ב-1941, בעת פלישת בעלות הברית לאיראן. הספר ממפה ומתאר את צמיחתה של איראן המודרנית, את התמורות שחלו בחברה האיראנית במחצית הראשונה של המאה ה-20 ובתוך כך את המתחים הגלויים והסמויים בחברה האיראנית בין העולם של אתמול לעולם החדש, שהסתמן בעקבות מלחמת העולם השנייה. דת ומדינה, מסורת ומודרנה, תמונות עולם ימי-ביניימיות לעומת שאיפות מודרניות מטלטלות את חיי הגיבורים ואת המציאות במדינה האיראנית. הספר נקרא בנשימה אחת, ומותיר את הקורא בתחושה שהוא זכה להיכרות עם יסודות חשובים בתפיסות העולם, במצבים האנושיים ובבעיות המרכיבות את הנפש האיראנית. הקריאה בספר מקרבת אותנו, הקוראים, להבנה מורכבת יותר של העם העתיק החי בארצו האדירה, ההיסטורית, כמטחווי קשת מאיתנו, ובעצם כה רחוק.


הרומן השני שראה אור לאחרונה ושהגיעה לספרייה הלאומית הוא "שקיעת הקולונל" מאת מחמוד דולת-אבאדי. כעת אנו מצויים בראשית המהפכה האיראנית, בסוף שנות ה-70 של המאה העשרים. החברה האיראנית רוחשת ומבעבעת כולה. שלטונו של השאה העריץ מוחמד רזה פהלווי מכביד ידו על האיראנים. רוחות של ספק ומהפכה עולות מעומק הזהות הדתית באיראן, ורוחות לא פחות סוערות חודרות מן העולם הגדול: קומוניזם, אנטי-מלוכנות, ליברליזם דמוקרטי, תפיסות של זכויות אדם וזכויות אזרח ועוד. גם רגשות לאומיים עזים משחקים תפקיד. מאבק המפוצל הזה, שהיה במידה רבה מאבק עממי לצדק ולזכויות, הזין בסופו של דבר את המהפכה האסלאמית. ח'ומייני ו אנשיו ידעו להשתמש בתסיסה הכללית ולהפעיל את הכוחות שסביבם, גם החילוניים ביותר בהם, כדי לקדם את השתלטותם על איראן ואת הפיכתה לתיאוקרטיה רודנית. "שקיעת הקולונל" עוקב אחר הטרגדיה מתוך חייו של קולונל זקן. גם הרומן הזה מלמד אותנו רבות על החברה האיראנית, על תולדותיה של איראן, על הכוחות השונים הקיימים בה, ועל עומק האסון שקרה לה. רוחות של מהפכה הביאו איתן תקווה, שהפכה עד מהרה לאכזבה מרה. רודנות החליפה רודנות. מחמוד דולת-אבאדי מפליא לתאר את תהליכי הנפש הפרטיים הכרוכים כל-כולם בהתרחשויות הלאומיות הגדולות. התוצאה היא רומן מרשים, המנון לאנושיות ולחירות המחשבה.


במבט מקיף על הספרים שראו אור לאחרונה והעוסקים באיראן, מתקבלת אם-כן מציאות מורכבת. לצד העיסוק הברור בשאלות של מלחמה אפשרית בין ישראל ואיראן, מעניין לראות שיש מי שפותחים צוהר רב-משמעות אל איראן המודרנית ואל תרבותה, דרך תרגום יצירות ספרות מפרסית לעברית. משמעותי לציין ששני הרומנים תורגמו על-ידי אורלי נוי, שנולדה באיראן ועלתה ארצה בילדותה, עם המהפכה, בסוף שנות השבעים. העיסוק בתרבות דורש אורך-נשימה והתעמקות, סבלנות ונכונות להיפתח, לתהות, להטיל ספק. היכרות בין עמים דורשת גם התוודעות לתרבות, לספרות הנכתבת והנקראת בשני הצדדים. היכרות לצורך התמודדות אינה דומה להיכרות לצורך התקרבות משמעותית. הספרייה הלאומית אוספת את הספרים, מקורות חיוניים לכל סוג של לימוד וידיעה של הצד השני, בתקווה שהשנה החדשה תהיה שנה של שלום, של פירוק מתרסים והתפוגגות של איומים.

תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה