מה בספרייה > בלוג הספרייה > אטלס או הגדה של פסח?
28
9.2017
אטלס או הגדה של פסח?
נערך על ידי: Ioram Melcer
28.09.2017 10:31

​חג הפסח בפתח ונושאי החג בוודאי "מככבים" בשיעורי רבים כמו שיעורי תנ"ך, תרבות ישראל, ספרות ועוד.

 

אין ספק שחשוב לשלב תכנים אקטואליים בהוראה, אבל מה מורה לגיאוגרפיה יכול להציג לקראת חג הפסח? הרי הדעת נותנת שאין תכנים רלוונטיים לחג הפסח שמתאימים לתכניות הלימודים בגיאוגרפיה...

 

לא מדויק! באוספים של הספרייה הלאומית דווקא יש!

 

בין אוספי ההגדות שבספרייה הלאומית מצויה הגדה שהודפסה באמסטרדם בשנת 1695. זוהי ההגדה הראשונה הכוללת פיתוחי נחושת וגם מפה. האיורים והמפה הם פרי עבודתו של גר הולנדי בשם אברהם בן יעקב. המפה היפהפייה והמיוחדת מסתירה בתוכה פרטים מיוחדים ומעניינים.
 
 
 
  
 
השאלה הנשאלת היא: מה מופיע במפה ומדוע היא נכללת בהגדה של פסח?
 

 

 

 

 

 

אנחנו מזמינים אתכם לחקור את המפה בארבעה שלבים, ואולי בעקבות זאת אף יימצאו התשובות...

 

שלב 1 – מתרשמים
בתחילה נתרשם בהתרשמות ראשונית מהמפה:
איך נראית המפה? איזה אזור גיאוגרפי היא מייצגת?
 
בתחילה, האזור הגיאוגרפי לא ברור. בחלק התחתון של המפה מופיע ים ובחלק העליון והימני מופיעה יבשה. במבט נוסף ולאחר קריאת שמות האתרים מתברר כי מדובר במפה של ארץ ישראל. ואולם מיקום האתרים מוזר...
נמשיך ונחקור...
 
שלב 2 – שמים לב לפרטים
עכשיו נחקור את הפריטים שבמפה:
 
מה ידוע על הפקת המפה? אילו פרטים מצוינים בה? אילו פרטים מופיעים במפה מלבד מידע גיאוגרפי?
 
המפה הופקה, כאמור, באמסטרדם שבהולנד על ידי אברהם בן יעקב שחתום על המפה. נסו למצוא את חתימתו.
כותרת המפה מעניינת ולא לגמרי מובנת בשלב זה: " זאת לדעת לכל בר דעת דרך המסעות ארבעים שנה במדבר והרוחב והאורך של ארץ הקדושה מנהר מצרים עד עיר דמשק ומנחל ארנן עד הים הגדול ובתוכו כל שבט ושבט חלק נחלתו... " אך עיון מעמיק יותר נותן רמזים להבנת הכותרת.
ראשית נעיין במילים הכתובות על המפה: ירושלים, מערת המכפלה, חברון, דתן, ירדן, הר גריזים, הר עיבל ועוד שמות רבים. עוד במפה אפשר להבחין בשמות השבטים של בני ישראל: נפתלי, זבולון, יהודה, יישכר, מנשה ואחרים.
 
אם נמשיך לעיין במפה נבחין בציורים קטנים, למשל – ערים עולות באש בלב ים המלח... במה מדובר?
כפי שראינו בשלב הניתוח הקודם – כיווני המפה אינם כפי שמקובל היום. בדרום המפה (בצד ימין) מופיע הדלתה של הנילוס והפירמידות שנמצאות דרומית לארץ ישראל מבחינה גיאוגרפית.
 
פרט מעניין נוסף הוא שביל מקווקוו שמוביל מאזור מצרים לארץ ישראל ועליו מופיעות אותיות עבריות בנקודות שונות לאורך השביל. מה מסמלות האותיות?
 
בחלקה התחתון של המפה, במערב, מסומן "הים הגדול". בתוך הים אפשר להבחין באנייה גדולה ולידה יצור ימי. מה זה מסמל?  מצד שמאל נראות אניות שמושכות רפסודות בים. למה הכוונה?
 
מעבר לפרטים המופיעים על המפה עצמה אפשר למצוא אלמנטים נוספים. מצד ימין למטה מופיע לוח ועליו הכותרת "לוח המסעות במדבר..." בצדי הלוח ישנם איורים של דמויות ימיות, המאפיינות את הציורים האירופאים של העת החדשה. מצד ימין ישנם שלושה ציורים – פרות שלצדן כתוב המילה "חלב", בית שלצדו כוורות והכיתוב "דבש" ונשר שמעליו הפסוק "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי".
 
שלב 3 – מבינים את המשמעות
על פי הפרטים שאיתרתם בממפה – מה הנושא המרכזי שהמפה מציגה? מה אפשר ללמוד מהמפה על התקופה והמקום שבו הופקה?
כפי שהבנתם, המפה מופיעה בהגדה של פסח והמפה אכן מייצגת, בין השאר, את אחד מהמוטיבים המרכזיים של החג –  יציאת מצרים. המסלול המקווקו שנמשך ממצרים לארץ ישראל אינו אלא ייצוג של מסלול ההליכה של בני ישראל במדבר. האותיות שעל המסלול מציינות את התחנות שבהן חנה העם.
 
המפה לא מייצגת את המציאות כפי שהייתה בשנת 1695, כאשר היא הופקה. שמות המקומות שעל המפה אינם מקומות שהיו בארץ ישראל בסוף המאה ה-17 אלא שמות אתרים מתקופת התנ"ך. הערים שבים המלח הלא הן סדום ועמורה וערי הכיכר. האניות שגוררות רפסודות בים הן האניות שמובילות את ארזי הלבנון לבניית בית המקדש בתקופתו של שלמה המלך. הספינה והיצור הימי הם תיאור של סיפור יונה הנביא. שמות השבטים מציינים את נחלות שבטי עם ישראל בתקופת התנ"ך. האם אתם יכולים למצוא איורים ורמזים לסיפורים תנ"כיים נוספים?
 
ואכן, מפה זו מייצגת באופן סכמתי תמונה של ארץ ישראל בתקופה המקראית. לפנינו למעשה מפה היסטורית שמתארת בתוכה אירועים בתקופות היסטוריות שונות ולא מפה שמציגה תמונת מצב של תקופה מסוימת.
 
עוד פרט מידע הוא כיוון המפה. כפי שבוודאי הבחנתם, ארץ ישראל אינה מופיעה בכיוון המקובל בימינו כשצפון הארץ מכוון כלפי מעלה. מפה זו מכוונת למזרח כפי שהדבר נעשה גם במפות עתיקות נוספות.
 
מדוע המפה מכוונת באופן כזה? ראשית, בתקופה זו עדיין לא נקבע סטנדרט קבוע לכיווניות המפה, ואכן רואים שמפות שונות מאותה תקופה מכוונות לכיוונים שונים. יש הטוענים שהפקת המפה לכיוון מזרח נעשה בכוונה תחילה בשל חשיבותו הדתית והסמלית של כיוון המזרח.
 
בנוסף לכך, כפי שאמרנו, המפה הזאת לא מציגה את המציאות שהייתה באזור ארץ ישראל בסוף המאה ה-17 והרבה מהפרטים שבה היו נתונים לדמיונו של מפיק המפה. יוצר המפה, אברהם בן יעקב, היה הולנדי שהכיר את הנוף, המבנים, הסמלים ובעלי החיים שהיו נפוצים ומוכרים באירופה. מהסיבה הזאת, המבנה שבתחתית התמונה אינו מייצג מבנים בארץ ישראל, כך גם האניות שבים ובעלי החיים שמופיעים באיור, שגם הם אינם תיעוד של המציאות באזורנו בתקופה ההיא.
 
שלב 4 – חושבים ומעריכים
מה עוד איננו יודעים? מה עוד אנחנו צריכים לחקור? איך נשלים את התמונה הרחבה?
בשלב הקודם התייחסנו לכיוון המפה, לפרטים שבה ולמקור ההשראה של האיורים.
האם המפה שלפנינו ייחודית בכך? האם מפות עתיקות מדגימות את אותם המאפיינים?
 
אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לאוסף מפות ארץ ישראל של הספרייה הלאומית ולבדוק בעצמכם!
 
הצגנו בפניכם ניתוח של פריט מקור אחד מתוך אוספים המכילים מאות אלפי פריטים ויותר.
אתם מוזמנים להיעזר בדפי הניתוח שבאתר חינוך כדי לנתח פריטים רבים נוספים.
 
 
בהנאה! 
תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה