מה בספרייה > בלוג הספרייה > לבוא לספרייה הלאומית, לפגוש קרובים
1
8.2013
לבוא לספרייה הלאומית, לפגוש קרובים
נערך על ידי: Ioram Melcer
01.08.2013 05:44

 
 
אנו מרבים להזכיר כי הספרייה הלאומית אמונה על שימור הזיכרון הלאומי. מטבע הדברים, כשאנו פוגשים את צמד המלים "זיכרון לאומי", אנו רואים לפנינו את הזיכרון של האומה כולה, כל המכלול העצום של נושאים, פרקי עבר בתולדות העם, פרשיות ועניינים גדולים המתועדים במיליוני הפריטים המרכיבים את אוספי הספרייה הלאומית, הצומחים ללא הרף.​

אלא שהזיכרון הלאומי מורכב גם מאינספור זיכרונות אישיים, מפרטים ומפרטי פרטים הנוגעים לחייהם של אנשים ספציפיים, של משפחות וקהילות. אינספור פרטי מידע הנוגעים לכל אלו שמורים בספרייה הלאומית, ממתינים לא רק לחוקרי ההיסטוריה, התרבות והחברה, אלא גם לאדם הפרטי, לאנשים מהשורה בארץ ובעולם אשר מעוניינים לגלות פרטים על עצמם, על משפחתם, על מקום מוצאה של משפחתם, לשחזר את אילן היוחסין שלהם, רחוק ככל האפשר, בהקשר רחב ככל שניתן.

הספרייה מתמסרת ברצון לקהל הגדול והולך שרואה בה זיכרון חי וזמין האוצר מידע יקר מפז על יחידות, משפחות וקהילות. לאחרונה, החלה הספרייה הלאומית להפעיל שירות גנאלוגי, פרי יוזמה של המכון הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית ומרכז פאול יעקבי בירושלים. השירות מתקיים בשיתוף העמותה למחקר גנאלוגי בישראל והעמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה. לא מזמן התקיים בספרייה יום עיון שהוקדש לגנאלוגיה יהודית.

כאשר מתוודעים למקורות המצויים בספרייה הלאומית ואשר יכולים לסייע למי שמבצע מחקר גנאלוגי, קשה להבין כיצד אפשר לעשות מחקר כזה בלי הספרייה הלאומית. השפע עולה על כל דמיון: ספרי ביוגרפיות כלליים, ספרים לפי מקצועות (רבנים, רופאים וכו'), ספרים על מקומות, פנקסי קהילות, פנקסי מוהלים, ספרי טלפונים, תיעוד של שינוי שמות, ספרים המתעדים מצבות, אוסף הכתוּבּוֹת, רשימות גנאולוגיות השמורות בספרייה ועוד. ולכל אלו יש להוסיף את החומרים המצויים בארכיונים השמורים בספרייה הלאומית: כ-600 ארכיונים של אישים, כ-100 ארכיונים של מוסדות וארגונים, אוסף האוטוגרפים והפורטרטים של אברהם שבדרון, אוספי תצלומים, אוסף הכרוזים והכרזות. כל אלו כוללים  מידע רב-ערך שיכול לתרום לכל מחקר גנאלוגי. בנוסף לכך, לא פעם מתגלים פרטי מידע לא צפויים, כגון כיתוב בגב תצלום או פרטים בשולי מסמך או כרזה. 

מחלקת כתבי היד של הספרייה אחראית על פריטים בעלי חשיבות מיוחדת למחקר גנאלוגי. במיוחד אמורים הדברים בפנקסי מוהלים שבהם מוהלים תיעדו את עבודתם, כלומר את בנו של מי הם מלו, מתי והיכן; ספרים המכונים "ממורבוך", הכוללים רשימות של נפטרים שהוזכרו בבית הכנסת; פנקסי קהילה המתעדים את התנהלותן של קהילות (תשלום מסים, החלטות מוסדיות ועוד); רשימות של לידות; פנקסי בית דין; פנקסי שד"רים (שליחים לקהילות שתיעדו את מסעותיהם ואת איסוף הכספים שהם עסקו בו); פנקסי חברא קדישא המתעדים קבורה ועוד.
 
בנוסף לכל אלו מצויים בספרייה אוספים של עיתונים מרחבי העולם היהודי, בשלל שפות (לדינו, יידיש, צרפתית, אנגלית ועוד), שגם הם מקור לא אכזב למי שרוצה להתחקות אחר קהילה או משפחה. עוד יש לציין את פרויקט JPRESS לסריקה ולשימור של עיתונות יהודית היסטורית, שהספרייה הלאומית שותפה לו והכולל כיום כמיליון דפים סרוקים של עשרות עיתונים מהמאה ה-19 ועד המאה ה-20, עם אפשרויות רבות לחיפוש.

כל אלו אינם אלא עיקרי המקורות המצויים בספרייה הלאומית. לרשימה הגדולה הזאת יש להוסיף ספרים רבים שעניינם גנאלוגיה ושיכולים להיות מורי-דרך ומקורות להפניות עבור מי שעושה מחקר על אדם, משפחה או קהילה. מדובר בעולם ומלואו, שרק הצגנו כאן טעימה ממה שיש לו להציע. ומעבר לכל החומרים הפיזיים, ישנם מקורות אלקטרוניים חשובים כגון תקליטורים הכוללים רשימות של מהגרים מרוסים לארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-19 או אוסף של אילנות יוחסין יהודיים ובהם כ-1.8 מיליון רשומות. כן אפשר למצוא מספר רב של מאגרים פתוחים ברשת האינטרנט, כגון מאגר JewishGen המאפשר חיפוש לפי שם משפחה או עיירה; מאגר רא"י (רשומות ארץ ישראל) ​ובו יותר מ-100 אלף רשומות ובהן כ-20 אלף שמות משפחה, ואלו רק דוגמאות אחדות.

מרוב חומרים, אכן נשאלת השאלה היכן כדאי להתחיל בחיפוש? הספרייה הלאומית היא אכן הצומת המרכזי ונקודת המוצא הפורייה ביותר לכל חיפוש גנאלוגי, ובוודאי כעת, עם הפעלת שירות היעץ הגנאלוגי. השירות אמנם אינו כולל ביצוע המחקר עצמו, עניין שיכול לקחת זמן ניכר ודורש עבודת בילוש וחקר רב-ממדית, אולם בזכות השותפות בין הספרייה הלאומית וגורמים מומחים בתחום הגנאלוגיה, אפשר לחבור לאנשי מקצוע וחובבים ותיקים ומסורים, שזה תחום עיסוקם. ומי יודע, אולי גם תימשכו לפתח "קריירה שנייה" כחוקרים גנאלוגים. 
 
 
 
כאלו אכן השתתפו ביום העיון בספרייה. למשתתף התמים, שנכח בהרצאות המרתקות, נדמה שתחום הגנאלוגיה מפתח באנשים העוסקים בו מיומנויות שהן לא רק נדירות אלא שיש בהן צדדים משעשעים ומרתקים במיוחד. איפה עוד תמצאו אנשים שיודעים לספר לכם כמעט הכול על תהליכי התאזרחות בארצות הברית, על רשימ​ות נוסעים באניות בתחילת המאה העשרים, בקיצורים הנהוגים ברישום בפנקסי קהילות, במידע שאפשר לדלות ממודעות בעיתונים בלדינו או בשיטת מתן המספרים לבתים וזיהוי המגרשים ברחובות של עיירות קטנות בעריה של פולין בשנים של תהפוכות פוליטיות?

בלשות היסטורית, חקר מודיעין במבט לאחור, תחום מרתק ורב תועלת, כזה הוא חקר הגנאלוגיה. אך מעל כל אלו, ספוג התחום כולו ברגש. חיפוש קרובים, חקר המשפחה, התחקות אחר תולדות הקהילה שהוריך או סביך גדלו בה אינם רק עניין של סקרנות. מדובר תמיד בהשלמה של פרטי זהות, בעיבוי הקלסתרון הפרטי, בגילוי ובהגדרה של חבלים וחוטים דקים הקושרים אותנו לבני אדם אחרים, בהווה ובעבר. הספרייה הלאומית, מוסד לאומי של כולנו, אוצר של מקורות שהוא אוצר של זיכרון של כל אחד ואחד מאיתנו, היא המקום להתחיל בו את המסע אל העבר הקרוב והרחוק, המסע שמוביל אותנו אל עצמנו.​​
​​​​
תגובות למאמר (2)
תודה
כילידת ירושלים וכספרנית בדימוס מאוניברסיטת תל -אביב אני גאה להשויץ בכם. את הספריה ליויתי עוד משנות החמישים כשהייתי סטודנטית ובהזדמנות הראשונה אגיע לצלם ולתעד עבור חברותי, חברי ומשפחתי ברחבי העולם . נ.ב - לא בדקתי אם דף הבית שלכם מופיע בכמה שפות לועזיות... שרה בדרשי-לבקוביץ
1
שרה לבקוביץ
04.08.2013 12:09
ספרי מוהלים
אני מחפס ספר מוהלים בעיר בריסק בליטה של שנת 1940
2
יצחק
10.02.2016 02:19
הוספת תגובה