מה בספרייה > בלוג הספרייה > גם לשוחח אפשר ללמוד
18
7.2012
גם לשוחח אפשר ללמוד
נערך על ידי: Ioram Melcer
18.07.2012 10:31

הדיבור האנושי, שבוודאי ראוי לתואר "מותר האדם", הוא מיומנות נרכשת. אנו מוקפים בדיבור עוד ברחם אמנו, קולטים בו את השיחות המתנהלות סביב, סופגים לא מעט ידע לשוני. רובנו מתחילים לדבר בסביבות גיל שנה: להצביע על דברים בעזרת הברות ומלים, להביע בקשות ראשונות ועד מהרה לומר משפטים מלאי תוכן, כוונה והבעה.


אלא שדיבור אינו שיחה. אמנות השיחה גם היא מיומנות נרכשת, אך היא דורשת תשומת-לב משל עצמה, והיא אינה נלמדת כפי שאנו לומדים לדבר. מיומנות השיחה כרוכה בהפעלה של מכלול פעולות: דיבור, הקשבה, טיעון, משיכת תשומת-הלב, שימוש בדברי הזולת כדי לעשות את הצעד הבא, שכנוע, שימוש באמצעים לא מילוליים ועוד ועוד.

 

בעידן של ראשית המאה ה-21, כשחלק גדול מהתקשורת שאנו מפיקים ומנהלים אינה נעשית פנים אל פנים אלא בתיווך אמצעים אלקטרוניים המאפשרים לנו לא רק להעביר קול ותמונה אלא גם להסתפק במסרים טקסטואליים (מייל, מסרוני SMS, צ'אט, קבוצות דיון, טוקבקים וכו'). בקצב ההתנהלות המהיר, בזמן השבור לרסיסים, בתשומת הלב המפוצלת של החיים העכשוויים אנו נוטים לוותר על קול ותמונה ולהסתפק במסרים מילוליים קצרים יותר או פחות. וכך הולכת ונעלמת אמנות השיחה, גם בין שני אנשים וגם בקבוצה.


ובכל זאת, משחר ההיסטוריה וללא ספק הרבה קודם לכן, עם התגבשות התודעה האנושית וחברת בני-האדם, השיחה היא ה"דבק" המחזיק אנשים ביחד, היא השמן המאפשר את פעולתה התקינה והמיטיבה של כל קבוצת בני-אדם ושל החברה בכלל. אנשים המנהלים שיחה רציפה עם יקיריהם ועם סביבתם הקרובה והרחוקה מפתחים את הקשרים שלהם עם הזולת ומחזקים את היכולת לתמוך ולהיתמך, משפרים את היצירתיות ואת התפוקה של החברה וגורמים עונג וסיפוק לעצמם ולבני השיח שלהם.


היות שכך, אם השיחה ויכולת השיחה חיוניות לנו כל-כך כבני-אדם וכחברה, יש טעם שנעיין בספרים העוסקים בכך וננסה להפיק מהם תובנות, טכניקות, עצות וכלים כדי לקיים ולשפר את אמנות השיחה, שבו היא נמצאת בירידה.


אם אנו מעוניינים ראשית ללמוד על סוגי הדיבור והשיחה ברמותיהם השונות, נוכל לפנות לספרו של גבריאל רעם, "אמנות השיחה" המציע לנו מיון סדור של סוגי השיחה השונים, אפיוניהם והדרך הטובה ליזום שיחה וליטול בה חלק באורח מועיל. על חשיבות השיח ודרכים לשפרו נוכל ללמוד מספר קטן של תאודור זלדין, "לגעת במלים", המבקש להדריך אותנו בצורך לרענן את דרכי השיחה בימינו, לאור השינויים בעולם ובמגע בין בני-האדם. אם דעתם של מפורסמים בתחום המלל חשובה לנו, נוכל לפנות לספר של לארי קינג, העיתונאי ואיש הטלוויזיה האמריקני המפורסם הניגש לנושא מהצד המעשי והקליל בפרקים העוסקים בשבירת הקרח כדי ליצור אפשרות לשיחה; שיחה חברתית; מאפייניו של דובר טוב שיתקבל יפה בחברה;

שיחה עסקית לעומת שיחה חברתית; תיקון נזקים כתוצאה מפליטות פה, וכמובן כמה וכמה תובנות בעניין שיחה בכלי התקשורת. קינג עצמו נשוי בפעם השביעית, כך שצד הזכות אפשר לשער שהוא הרבה לנהל שיחות, אם כי מצד החובה הדעת נותנת שלא כולן עלו יפה...


יתכן שלארי קינג עצמו נעזר למשל בספר "איך לומר לא בלי להרגיש אשם", מאת מנואל ג' סמית, המציג את ספרו כ"מורה דרך מעשי ועיוני בהתנהגות החלטנית ותקיפה". חידוש הלשון "החלטני" קצת מבהיל, ואכן המדריך בעיקר נועד לחזק את הביטחון העצמי ואת היכולת לסרב באורח ברור וחד. גם אלו שיחות שעלינו לדעת לנהל, אם ברצוננו לשלוט מעט בחיינו.


מבט כללי יותר על יכולתנו להשפיע, לקדם את השיחה, להגיע למטרה, לחשוף את כוונות בן-השיח ולהקרין את מה שאנו מעוניינים שהוא יקלוט, ייתן לנו הספר המעשי "שפת השיחה" מאל אלן פיס ואלן גארנר, שכותרת המשנה שלו היא "כיצד יש לשוחח על מנת להפיק רווח ולזכות בהנאה". אכן, גישה אמריקנית: תועלתנות ומטרות. אבל גם השגת ידידים ורקימת יחסים טובים הן מטרות ראויות שנזקקות ליכולת שיחה, כפי שמראה לנו ספרו של דן גאבור: "השיחה: אמצעי לרכישת ידידים". מעבר למדריכים השיטתיים, יש ערך רב גם בספרים קצרים ומחויכים. ואכן, מרענן ומשמח להיתקל בזוג ספרים קטנים ביותר מאת מאמורו איטו, "אני רוצה לספר לך על ההרגשות שלי" ו"אני רוצה להקשיב להרגשות שלך".


כך או אחרת, לאחר שמנינו רק מעט מהספרים העוסקים באמנות השיחה המצויים באוסף הספרייה הלאומית, ברור שמדובר בתחום שיפרנס עוד כותבים רבים שיפיקו אינספור ספרים. הזמנים ידרשו זאת, וגם הקהל הצמא לקשר אנושי, למגע של ממש, בעיקר בעידן של תקשורת מנוכרת, אלקטרונית ומתווכת.

תגובות למאמר (0)
הוספת תגובה