"בלי מחוייבות ליישר את ההדורים, לא יהיה עוד ביכולתו של המשאב האדיר הזה לשרת את צרכיה של קהילת מלומדים, ומדינת ישראל תמצא את עצמה עם ספרייה לאומית שהיא בבחינת כלי ריק מתוכן". (מתוך המלצות הוועדה)
המלצות הוועדה התבססו על מספר הסכמות בתפיסתה ובתפקידיה של הספרייה, שמהם הוגדרו גם תחומי אחריותה. המלצות הוועדה נגעו לפונקציות הניהוליות שעל הספרייה לקיים ולהרכיב, כולל התייחסות לפרופיל המנהל ולניהול שונה של משאבי האנוש, לתקציבים שנתיים ראויים, למדיניות הרכש, לשימור ולשחזור, לתשתית ולשירותים לקורא, לשימוש בטכנולוגיות מידע ואמצעים אלקטרוניים, לדיגיטציה, להסבת כרטסות הקִטלוג לפורמט אלקטרוני, לגיבוש מעמדה כמובילה בתחום הקטלוג, להקמת מוזיאון הספר היהודי ופתיחת תערוכות כלליות, ולקידום והתרחבות באמצעות פיתוח מערכת יחסי ציבור.
