מסע בזמן > מן המיטב > לבשי בגדי תפארתך

לבשי בגדי תפארתך

הנשים העבריות נלחמו על זכותן להתנדב לצבא הבריטי. הכרזות והתמונות מאותה תקופה נותנות מבט מיוחד על הפרק הזה בהיסטוריה הציונית, ולא פחות חשוב מכך – על פמיניזם ארץ ישראלי.

 

 


"חדרי-אוכל: אם אוהבת את סדר ונקיון ומוכנה לכל תפקיד – ובחרת בשרות זה, הקובע את מצב רוחם של החיילים במחנות האימונים ובשירות"

 

זהו ציטוט מטופס משנות ה-40 (שסגנונו די מצחיק בראייה עכשווית),  שדרכו מתבקשות נערות עבריות להתגייס לצבא הבריטי. לא מדובר רק בתפקידי "סדר ונקיון" – אלפי נשים השתלבו בתפקידים תומכי לחימה במסגרת הצבא: חלקן הוצבו בארץ, וחלקן בבסיסים שונים במזרח התיכון ואפילו באירופה, ועסקו ברפואה, בחימוש ובמגוון תחומים נוספים.

 

ללא ספק, שירות נשים עבריות בצבא הבריטי לא נתפס כדבר מובן מאליו. הבריטים עצמם לא ממש התלהבו מהרעיון, וגם בתוך היישוב היהודי לא חסרו מתנגדים.

 

כרזות ותמונות נדירות (שרבות מהן נמצאות במאגרי הספרייה הלאומית) נותנות זווית מיוחדת מאוד לפרק החשוב כל כך בהיסטוריה שלנו – ויש שיגידו גם בהיסטוריה של הפמיניזם בארץ ישראל.

 

באמצע שנת 1941 פנו ארגוני נשים ובהם נציגות ויצ"ו, מועצת הפועלות (היום נעמ"ת) ו"הדסה" אל הבריטים, בבקשה לפתוח את חיל העזר לנשים, ה-ATS, Auxiliary Territorial Service (תורגם לא.ט.ס), בפני מתנדבות יהודיות מארץ ישראל.

 

היישוב ראה עצמו חלק מן המאבק של בעלות הברית נגד הנאצים, והקריאה לנשים להתגייס ולשרת, כשם שרבים מן הגברים התגייסו, נשמעה החל מתחילת המלחמה, על אף התנגדותם של גורמים דתיים. 

 

לפנייה זו הצטרפה הסוכנות היהודית. באוקטובר 1941 התקבלה התשובה כי ניתן לגייס 5,000 נשים, מהן 2,000 באופן מיידי.

 

בדצמבר 1941 התפרסמה הקריאה הרשמית לנשים להתגייס. בעיתונים ובלוחות המודעות פורסמו קריאות רבות לנשים לעשות את הצעד הזה, לעזוב הכל ולהתנדב לצבא. הסוכנות היהודית עצמה הפעילה חלק גדול ממרכזי הגיוס והייתה בראש הקוראים לנשים העבריות למלא את זכותן וחובתן ולצאת לחזית:

 

"מאז פרוץ המלחמה תבעה האישה העבריה את זכותה לעמוד במערכה נגד הצר. תביעה זו נתמלאה. על האשה למלא עכשו את חובתה. מראשית מפעל תקומתנו בארץ עמדה האשה בחזית הבנין שכם אחד עם הגבר. בכל מאמץ. קרבן והישג היה חלקה כחלקו. כעת ניתן לה לתרום את תרומתה, במדי צבא, למאמץ הישוב במלחמה. זכות הכבוד של התנדבות לצבא היא עכשו גם נחלתה." 

 

בינואר 1942 התגייס מחזור ראשון של 60 נשים, שיועדו להיות קצינות ומש"קיות ואומנו במחנה סרפנד.

 

למתגייסות חובר המנון עברי. ביוני 1942 הכריזו המוסדות הלאומיים על חובת גיוס לכל הנשים בין הגילאים 20 ל-30, שאין להן ילדים. עקב ההתנגדות בחוגים דתיים לגיוס הבנות, לא גרם  צו זה לגיוס מלא לשורות ה-ATS.


בסך הכול שירתו במהלך המלחמה ב-ATS כ-3,500 נשים מארץ ישראל, בנוסף ל-700 ששירתו ב-WAAF, עזר נשים לחיל האוויר. החיילות שירתו כנהגות ואחיות, ובתפקידי פקידוּת וחימוש.

 

בתקופת קרב אל-עלמיין השני הובילו הנהגות היהודיות מן ה-ATS חיילים וחימוש עד לעמדות הצבא הקדמיות. 

חיילת עברייה בצבא הבריטי, טכנאית מקלעי מטוסים (ארכיון עמנואל הרוסי)

 

חיילת עברייה בצבא הבריטי (ארכיון עמנואל הרוסי)כמובן שגם היישוב העברי הרוויח מזה הרבה. רבות מהמתנדבות גם לקחו חלק במחתרות העבריות, ולמעשה דרך התנדבותן התמקצעו במקצועות הצבא השונים וסיפקו תרומה אדירה למאבק היומיומי עם האויב הערבי, ובסופו של דבר גם למאבק במנדט הבריטי עצמו.

 

בראייה היסטורית גם אפשר לראות בצעד זה צעד שגם נתן דחיפה אמיתית למעמד האישה ביישוב, שהוכיחה שהיא יכולה לתרום לא פחות מהגבר המקביל לה.

 

במחתרות, דרך אגב, נשים רבות לקחו חלק פעיל של ממש בלחימה, ולא הסתפקו במקצועות תומכי לחימה, מדיניות שהשתנה כידוע לקראת הקמת המדינה. עם הקמת צה"ל בימי מלחמת העצמאות השתלבו בשורותיו רבות מבוגרות ה-ATS בתפקידי פיקוד.

 

זו הייתה רק טעימה קטנה מהאוצרות. גלו בעצמכם עוד עשרות כרזות ופריטים מדהימים על גיוס הנשים לצבא הבריטי.