רש"י

---

רבי שלמה בן יצחק (1105-1040), המוכר בכינויו רש"י, נחשב הן לגדול פרשני המקרא והן לגדול פרשני התלמוד הבבלי. חותמו ניכר במרבית חלקי הספרות התורנית הקלאסית, ואפילו מי שחלקו עליו לא יכלו להתעלם מעמדותיו. עד ימינו כמעט כל לימוד של מקרא ותלמוד מתחיל עם פירושיו. בשל תרומתו החשובה הוא נודע כאחד ממעצבי היהדות כולה, ויהדות אשכנז בפרט.

רש"י נולד בעיר טרויש, כיום טרואה שבצפון צרפת. בגיל עשרים נסע ללמוד בישיבות החשובות במגנצא ובווירמייזא שבגרמניה. במגנצא למד אצל רבי יעקב בן יקר ורבי יצחק בן יהודה שהיו מגדולי תלמידיו של רבנו גרשום, מראשוני חכמי אשכנז שכונה מאור הגולה. כך הפך רש"י לחוליה מרכזית במסורת אשכנז וחיבר בין רבנו גרשום ותלמידיו לבעלי התוספות, שראשוניהם היו נכדיו של רש"י ותלמידיו. רש"י שהה בישיבות גרמניה כעשור, ובמהלכו התמסר ללימוד התורה וחי עם משפחתו בעוני.

רש"י חזר לטרויש ושימש דיין ופוסק בבית הדין המקומי במשך כחמש שנים. מלבד שהות נוספת בוורמייזא, הוא חי בטרויש עד פטירתו והתפרנס ככל הנראה ממסחר. רש"י ייסד בעירו ישיבה, ואליה נמשכו תלמידי חכמים בולטים. הוא התפרסם במהרה בעולם התורה כראש ישיבה ופוסק תשובות הלכתיות לשאלות שנשלחו אליו. רש"י כתב את פירושו לתלמוד הבבלי במחברות (קונטרסים), והן הועתקו והופצו לתלמידי חכמים נוספים, ולכן כונה גם בעל הקונטרס. לאורך השנים התכתב רש"י עם גדולי הרבנים בעולם היהודי.

בגזרות תתנ"ו שהתרחשו ב-1096 בזמן מסע הצלב הראשון ניצלה יהדות צרפת. אולם יהדות אשכנז, שבה צמח רש"י כתלמיד חכם, נפגעה קשות, ורש"י קונן על כך בפיוטים המיוחסים לו.

ב-1105 נפטר רש"י ונקבר בעירו. במקום שבו עמד בעבר בית הקברות היהודי הוצב לזכר רש"י פסל של האומן ריימונד מורטי (2005-1931).

פירוש רש"י

השפעתו של רש"י נודעת בעיקר הודות לפירושיו לתנ"ך ולתלמוד הבבלי, ומלבדם הוא חיבר גם פיוטים וקינות. בפירושו לתורה ולרבים מספרי התנ"ך התבסס רש"י בעיקר על מדרשי חז"ל, ושילבם עם הפשט בדרכו הייחודית שעליה כתב: "אני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא". פירושו התקבל בכל תפוצות ישראל ונהוג ללמדו אף ילדים צעירים. רבים ממדרשי חז"ל שנכללו בפירוש רש"י הפכו בזכותו לנכסי צאן ברזל בתרבות היהודית המסורתית. פירושו מוצמד לטקסט המקראי בכל מהדורה יהודית מסורתית מודפסת המכילה פירושים. פירוש רש"י לתורה נחשב לספר הראשון שהודפס בעברית עם ציון תאריך הוצאתו לאור. לאורך הדורות פורסמו פירושים רבים לפירושו של רש"י וכן מהדורות ביקורתיות על פי כתבי יד.

פירוש רש"י לתלמוד הבבלי (פירוש הקונטרס) נחשב הפירוש הבסיסי לתלמוד. פירושו כתוב בתמציתיות, ומסביר בפשטות יחסית את הקריאה הבסיסית של התלמוד באמצעות הסבר מקומי למהלך הסוגיה, ללא ניסיון ליישב סתירות מול מקומות אחרים בתלמוד. פירושו נחשב ל"פשט" הכי קרוב להבנת הטקסט התלמודי. כך מאפשר פירוש רש"י לימוד עצמאי של התלמוד, גם ללא הדרכה וללא ידע מוקדם רב, וזהו היבט חשוב בהשפעתו העצומה על עולם לימוד התלמוד. במהדורות הרגילות של התלמוד פירוש רש"י מודפס במקום של כבוד, סמוך לטקסט התלמודי בטור הפנימי שבעמוד. פעמים רבות תיקן רש"י את נוסח הטקסט, ורבים מתיקוניו נכנסו בהמשך לטקסט התלמודי.

בפירושיו לתנ"ך ולתלמוד נהג רש"י להשתמש בתרגומים לצרפתית עתיקה (לעז) להגדרת מילים קשות. בדפוסים מוקדמים הודפס פירושו לתורה באותיות של כתב ספרדי רהוט כדי להבדילו מהטקסט המקראי. במשך הדורות נודע הכתב כ"כתב רש"י" למרות שאינו קשור כלל לרש"י באופן אישי. התפילין הנפוצות כיום הן "תפילין של רש"י", המכונות כך מכיוון שהפרשיות מסודרות בהן לפי שיטת רש"י, שיטה שנפסקה להלכה בשולחן ערוך.

בספרייה הלאומית שמורים חומרים היסטוריים רבים ומגוונים הנוגעים לרש"י, פועלו, אישיותו וחשיבותו המרכזית בעולם התורני: כתבי יד של רש"י, מפות שצייר, ספרים שכתב ושנכתבו עליו, מאמרים אקדמיים שדנו במפעלו הרחב, כרזות וכן הקלטות של מזמורים ופיוטים.