הספרייה הדיגיטלית > תערוכות > מעגל השנה > יום העצמאות > 1948: בין מלחמה ושגרת חיים

1948: בין מלחמה ושגרת חיים

​כל מלחמה היא הפרה של שגרת החיים. מלחמת העצמאות פרצה בהדרגה חודשים לפני ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל, וסימניה ניכרו במציאות הארץ-ישראלית עוד בשבועות האחרונים של שנת 1947. ככל שהמלחמה הסתמנה כמציאות וככל שהיא התרחבה באזורים השונים של הארץ, גברה ההתארגנות האזרחית בתגובה לאירועים. מצד אחד, היה רצון טבעי להמשיך בחיים הנורמליים ולאפשר לאוכלוסייה האזרחית לנהל את ענייניה כרגיל. מצד אחר, המציאות הביטחונית והמשקית כפתה שינויים. כרזות המצויות באוספי הספרייה הלאומית מאפשרות לנו ללמוד כיצד הגיבו רשויות בתל-אביב ובירושלים לסערת המציאות ששיבשה את החיים התקינים.

 

גלו עוד על מלחמת העצמאות: הסיפורים, התמונות, עיתוני התקופה ועוד

בתל-אביב סוגרים את הים, בינתיים

​תל-אביב, שידעה הפצצות גם בשנות מלחמת העולם השנייה, העיר העברית ההומה והשוקקת, מצאה את עצמה מתמודדת עם סכנה ישירה מצד הריכוזים הערביים סביבה. גם אפשרות של הפצצה אווירית או תקיפה מן הים נלקחה בחשבון באביב של שנת 1948, כשהודעה מטעם העירייה אוסרת על רחצה בים בשטח העירוני של העיר. הסיבה הייתה הרצון להימנע מהתקהלויות. וכך העירייה מודיעה לציבור שהיא לא תפתח את תחנות ההצלה. יתרה מכך, התושבים נדרשים לא לטייל על שפת הים או בטיילת, וההודעה נחתמת ב"ונשמרתם לנפשותיכם מאוד".
 
כרזה ליום העצמאות



 

 

 

גביית חובות מתושבים

המצב הלאומי הקשה התבטא גם במצוקה כלכלית של הרשויות. עיריית תל-אביב פונה לתושבים ומבקשת מהם למהר להסדיר את חובותיהם הכספיים לעירייה. כרזה של העירייה מסבירה לציבור שעקב נזקים שנגרמו לבתיהם של תושבים רבים, נאלצת העירייה לטפל בהם ולכן זקוקה בדחיפות לכספים. הציבור מתבקש להקדים ולשלם בחודש ינואר 1948 את הארנונה האמורה להתקבל עד סוף מרץ. הנוסח גובל בדברי תחינה: "עיריית תל-אביב בטוחה כי תושבי העיר יבינו את רצינות השעה, לישוב כולו וגם לחייו ולביטחונו של כל פרט ופרט, וימלאו את חובתם... [ו] יאפשרו לעירייה לעמוד במערכה..." למקרא הדברים אנו לומדים גם כי תושבי תל-אביב ככל הנראה המשיכו לנהל את חייהם כרגיל, ונזקקו לתזכורת באשר למצוקת העתים.

כרזה ליום העצמאות


 

העירייה דואגת לביטחון התושבים

מלחמת העצמאות מתפשטת, ועיריית תל-אביב מתריעה מפני הסכנות. כרזה של העירייה אוסרת על תושבי תל-אביב להיכנס ליפו לאחר כניסת כוחות צה"ל לעיר הערבית. באותה כרזה, מזהיר ראש העיר מפני פגיעה ברכוש בעיר יפו. בפורים של שנת 1948 מבקשת העירייה מתושביה להימנע משימוש בחומרי נפץ, אקדחי שעשועים וזיקוקים, "בכדי למנוע בימים טרופים וקשים אלה ממתיחות-עצבים מיותרת". גם הסוחרים מוזהרים לא למכור דבר מכל זאת. בשולי המודעה נדרשים התושבים "לבלי התחפש בלבושי-ערבים ובמסכות". העירייה מפרסמת גם הוראות להתגוננות מפני "ההרעשות", כלומר ההפצצות ומסבירה לתושבים כיצד לנהוג כשנשמע צופר האזעקה.



שינויים בשגרת החיים

עיריית תל-אביב מתמודדת עם הקשיים המעשיים. רבים מעובדיה מגויסים והיא נאלצת לצמצם את שרותי פינוי האשפה. התושבים מתבקשים להכניס בעצמם את הפחים הריקים, לאחר איסוף האשפה, כדי להקל על הצוותים המצומצמים. גם התחבורה הציבורית העירונית מצומצמת בשל הקיצוב בדלק ברמה הלאומית, ובשלב מסוים מתפרסמת הודעה על הפסקת פעולתם של קווי האוטובוסים החל בשעה 9 בערב.


 




 

שאלת המזון בשעת מלחמה

כבר בחודש אפריל 1948 מפרסמת עיריית תל-אביב הודעה לפיה חובה על כל סיטונאי המזון והיבואנים, וכן על תעשיינים בתחום המזון (כולל מאפיות קונדיטוריות) להגיש דין וחשבון שיפרט את המלאי שברשותם וגם לדווח כמה מזון יצא ממחסניהם.

בעיות האספקה יאפיינו את חודשי המלחמה, ובמודעה אחרת, של הסתדרות הפועל המזרחי במועצת העיר תל-אביב מושמעת ביקורת חריפה נגד ספסרי המזון "שליחי הגיס החמישי המחבלים בישוב מבפנים". העירייה נקראת "להסדיר את ענייני האספקה ביד חזקה", ואילו הרבנות הראשית מתבקשת, באותה כרזה, להבטיח שכל יבוא הבשר הקפוא יהיה כשר, "על ידי כך יאופשר שגם יהודים דתיים יוכלו להשתמש בבשר זה, ולמנוע מרבים מלהתפלג בבשר טריפה".



 


ובירושלים, מלחמה בתוך העיר

שתי כרזות מעניינות באוסף מאירות לנו את המצב בירושלים. בחודש פברואר, מיד לאר הפיגוע הקטלני בבניין ה"פלסטיין פוסט", קורא מגן דוד אדום לציבור למהר ולתרום כסף לרכישת אמבולנסים חדשים. בפיגוע ניזוקו כל ארבעת האמבולנסים, ויש צורך בתרומות מהתושבים לטובת "קרן אמבולנסים".

ימים קשים עברו על ירושלים מפברואר 1948 ועד יוני באותה שנה. ב-11 ביוני מפרסם מפקד ההגנה במחוז ירושלים כרוז שמודה לתושבים על עמידתם האיתנה: "נשאתם בראש מורם את מכות הגורל שההרעשה הברברית של האויב קצרה את קצירה האיום בין הנפשות היקרות לכם מכן, סבלתם בשקט את הלילות ללא שינה, את המחסור במים ואת מנות האוכל הקצובות". הכרוז נכתב בהפוגה בקרבות, והוא קורא לתושבים לא לחזור לשגרה אלא להמשיך לחזק את העיר, בעבודה, בגיוס, בהתבצרות, בייצור: "עשו את המלאכה כפי שעשיתם אותה עד עתה מתוך משמעת, ללא פריקת עול, ללא אשליות".

 

לסיכום, העיון בכרזות מאפשר לנו לחוש משהו מן האווירה של מלחמת העצמאות, דווקא מצד שפחות נוטה להיות מובלט, והוא הצד האזרחי. מלחמת העצמאות שנמשכה חודשים רבים והייתה עזה ורבת תהפוכות, העמידה בסכנה את האוכלוסייה האזרחית בארץ-ישראל, גם בערים הראשיות. לאחר שנים רבות של בנייה, התפתחות ושגשוג כלכלי, תרבותי ודמוגרפי, מצאה את עצמה תל-אביב במצב של מלחמה, שנגד את אופייה האזרחי-בורגני הנורמלי של העיר. הכרזות שהעירייה פרסמה עם פרוץ מלחמת העצמאות מראות לא רק את אופיו של מצב החירום אלא גם את מאפייניה של הנורמליות שהופרה בעיקר בחודשי המלחמה הראשונים.

 קישורים נוספים