מבוא

באביב תרפ"ה (1925) כתב הסופר ש"י עגנון, שישב כבר באותה עת בירושלים, מכתב לאשתו אסתר ששהתה עדיין בקניגסברג שבגרמניה. במכתבו סיפר לה: "ה' ביאליק ואשתו הזמינו אותי לסדר. הם דורשים ממני בחוזקה כי אבוא ליסב עימהם. כל התרוצים לא יצלחו אני מוכרח לבוא. ולי מה קשה הדבר לרדת לתל אביב דווקא לפסח. ביחוד שבשנה הזו יש קידוש החמה. ומי יודע אם אזכה עוד לקידוש החמה בחיי".

 

תחושה זו של אירוע ייחודי המתרחש אחת לשנות דור שרתה אצל אישים רבים שעסקו בדיונים שונים בקשר לברכת החמה.
 
לפי המסורת, מידי עשרים ושמונה שנים נמצאים השמש וכדור הארץ באותו יחס אסטרונומי שבו היו בזמן הבריאה, ביום הרביעי בשבוע שבו נתלו המאורות ברקיע. התאריך הקובע הוא היום שבו מתחילה תקופת האביב בלוח השמשי (8 באפריל).
 
בבוקר יום זה מתכנסים במקום שבו רואים את הזריחה ומברכים: "ברוך ... עושה [מעשה] בראשית".
 
ברכה קצרה זו נזכרת פעם אחת בתלמוד במסכת ברכות (נט עמוד ב). הפוסקים: הרמב"ם, בעל הטורים והשולחן ערוך כללו אותה בספריהם, ובלוחות שנה רבים היא הוזכרה לציבור הרחב.
 
במהלך הדורות התגבשו מנהגים שונים סביב ברכה זו. אבי המנהג האשכנזי, ר' יעקב ב"ר משה מולין, המהרי"ל, תיקן ששמש הקהילה יכריז על הברכה, להזכיר אותה לציבור. פוסקים אחרים הוסיפו קטעי תפילה לאמרם לפני ואחרי הברכה.
 
במהלך הדורות דנו הפוסקים בשאלות שונות הנוגעות לברכה זו, כמו: מה הוא נוסח הברכה ומה הן ההוספות עליה, מהו זמנה של הברכה, האם ניתן לברך ביום מעונן, האם סומא יכול לברך ברכת החמה, האם נשים חייבות בברכה זו, והאם יש לצרף לברכה ברכת שהחיינו.
 
תלמידי חכמים אספו את התשובות וערכו אותן בחוברות וקונטרסים מיוחדים. מדפיסים שונים, בכל תפוצות ישראל, הדפיסו דפים מיוחדים עם נוסח הברכה ונספחיה.
 
לרגל קידוש החמה, שיתקיים בשנה זו בערב פסח, אנו מתכבדים להציג בפניכם מבחר של ספרים וכתבי יד, לוחות, עלונים, מאמרים מתוך מאגר עיתונות עברית היסטורית וקונטרסים על ברכת החמה, מאוספי הספרייה הלאומית.
 
הוכן ע"י יוסף לייכטר
איסוף קטעים מהעתונות ההיסטורית: אביעד רוזנברג