עיד אל אדחא

לחץ להגדלה

​​עונת החג' מתחילה בראשית החודש האחרון בלוח המוסלמי, חודש ד'ו אל-חִג'ה. העלייה לרגל עצמה מתרחשת בין היום השמיני ליום ה-12 בחודש.

שיאו של החג' הוא בהקרבתו של בעל-חיים לזכר נכונותו של אברהם אבינו להקריב את בנו, כלומר את ישמעאל, לפי המסורת המוסלמית, שמספרת שבמקומו הוקרב כבש (קוראן, פרק 37, פסוקים 111-100).​

ברחבי העולם חוגגים מוסלמים את חג הקרבן (עיד אל אדחא) בין העשירי לשניים-עשר בחודש ד'ו אל-חִג'ה.

מצוות העלייה לרגל, החג', היא אחד מחמשת עמודי היסוד המגדירים את המצוות הבסיסיות של דת האסלאם. החג' נחשב אם-כן לחוויית שיא דתית בחייו של כל מוסלמי. לפי ההלכה והמסורת האסלאמית, מוסלמי נדרש לעלות לרגל למכה לפחות פעם אחת במהלך חייו, אם יש בידיו האמצעים לעשות כן. במהלך ההיסטוריה הייתה העלייה לרגל הזדמנות גדולה למפגש עבור מוסלמים מרחבי כל העולם, וכן מקום שבו יכלו מלומדים להיפגש וללמוד ביחד. כך הפכה מכּה לאתר שבו הוחלפו כתבים וטקסטים ומרכז ללימוד. יתרה מכך, הכּעבה, מקום התפילה המרכזי שהמוסלמים בעולם כולו מפנים אליו את תפילותיהם, שימש כמקום של השראה לעולי רגל ולמלומדים.

לכבוד תקופת החג' ולרגל חג הקרבן (עיד אל אדחא), מציגה הספרייה הלאומית מבחר איורים של הכּעבה במכּה ושל "מסגד הנביא" בעיר מדינה, כפי שהם מופיעים בכתבי יד של הספר "סימני הטובות וזריחת האורות: על הזכרת התפילה למען הנביא הנבחר" ("דַלָאיל אלחַ'יְראת ושַׁוארִק אלאַנְואר פִי ד'כּר אלצַלאת עלא אלנַבִּי אלמֻח'תּאר"), חיבורו של מֻחמד בן סֻלמאן אלג'זולי (נפטר בשנת 1465).

הספר הוא החיבור המפורסם ביותר מימי הביניים של ברכות לשבח הנביא מֻחמד ומשמש כסידור תפילות וברכות. באוסף יהודה של הספרייה הלאומית מצויים כתבי-יד של " דַלָאיל אלחַ'יְראת" מרחבי העולם המוסלמי, ובכל כתבי-יד נמצאים שני איורים – אחד של הכּעבה במסגד הקדוש במכּה והשני של מסגד הנביא במדינה. אנו מציגים כאן מבחר כתבי-יד מתורכיה, הודו, וצפון אפריקה.

עיון באיורים מראה שיש בהם גיוון רב מבחינת דרך ההצגה של שני האתרים המקודשים. יש שהאתרים מוצגים באורח סכמטי, כמעט כסימנים מושגיים על מפה. יש שהם מובאים עם פירוט ריאליסטי מסוים, שמצטרף לתיאור ממשי של האתרים בהקשרם הגיאוגרפי הרחב יותר עם הנוף והמראות סביב. ויש שהאתרים מובאים בפרספקטיבה, במבט מלמעלה וממרחק מסוים כך שנוצרת כמעט תלת-ממדיות לציור כולו. במקרים אלו ניכר ראשיתו של דמיון לציור אירופי, כולל איור מפורט למדי של הנוף, גבעות, עמקים, אופק ושמיים. בציורים היותר סמליים, הדומים  למפה, יש וייכלל כיתוב המפרט את האתרים המיוצגים באיור. ברבים מהציורים אנו יכולים לראות משהו מן המצוי בתוך החלונות, מנורות תאורה סביב רחבות ופרטים נוספים.

 

לפניכם מספר דוגמאות של כתבי יד המציגים את מסגדי מכה ומדינה
(לחצו על התמונה להגדלה)

 

 

  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד מצפון 
  אפריקה מהמאה
  ה-17, מִדף הפתיחה.
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.862​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד מצפון 
  אפריקה מהמאה
  ה-17, איור של 
  מסגד הנביא במדינה.​
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.862​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד עות'מאני
  משנת 1734,
  דף פתיחה.
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.864​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד עות'מאני
  משנת 1734,
  איורים של המסגד
  הקדוש במכה (ימין)
  ומסגד הנביא
  במדינה (שמאל).
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.864​​​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד עות'מאני
  משנת 1795,
  דף פתיחה.​
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.47​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד עות'מאני
  משנת 1795,
  איורים של המסגד
  הקדוש במכה (ימין)
  ומסגד הנביא במדינה
  (שמאל).
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.47​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד עות'מאני
  משנת 1862,
  התחלת החיבור.​
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.38​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד עות'מאני
  משנת 1862, 
  איורים של המסגד
  הקדוש במכה (ימין)
  ומסגד הנביא במדינה
  (שמאל).
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.38​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד הודי מסוף
  המאה ה-18,
  דף פתיחה.​
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.863​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד הודי מסוף
  המאה ה-18,
  איור של המסגד
  הקדוש במכה.​
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.863​
  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד קשמירי 
  מהתחלת המאה
  ה-19, דף פתיחה.​
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.852

  דלאאִל אל-ח'יראת,
  כתב יד קשמירי
  מהתחלת המאה
  ה-19, איורים של
  המסגד הקדוש במכה
  (ימין) ומסגד הנביא
  במדינה (שמאל).
  לפריט בקטלוג:
  Yahuda Ms.Ar.852