כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
עיתונות הילדים העברית במזרח אירופה
ד"ר עדינה בר-אל
החל בראשית המאה ה-20 לא פסקה כמעט רציפות הופעת עיתוני הילדים העבריים במזרח אירופה. על אף שחלק מן העיתונים ראו אור תקופות קצרות ביותר ומקומות הפרסום התחלפו (לעיתים עם נדידת עורכיהם), תמיד הופיע במקום כלשהו עיתון עברי לילדים. רוב העיתונים עמדו בפני עצמם, באחריות עורכיהם שהתפרנסו מעבודתם כמורים או סופרים עבריים. מערכות העיתונים סבלו מתקציבים מוגבלים וממיעוט מנויים, מאחר שהשפה העברית לא היתה שפת הדיבור המקובלת בגולה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הפריחה הכלכלית והתרבותית ביהדות מזרח אירופה ובמיוחד בפולין, ניכרת גם תנופה גדולה בעיתונות הילדים העברית, אשר התבטאה בפרסום כותרים חדשים, בהגדלת נפח העיתונים, בפורמט פרסום איכותי, בסדירות הופעת העיתונים ועוד. תנופה זו נקטעה באחת יחד עם השגשוג התרבותי היהודי כולו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וחיסול יהדות אירופה בשואה.
השבועון העברי הראשון במזרח אירופה ראה אור בתרנ"ט (1899) בעיר ליק, על גבול רוסיה-פרוסיה. זה היה גן-השעשועים בעריכת א"מ פיורקו, אשר חמישים ושמונה מהדורות שלו יצאו לאור. העיתון עולם קטֶן יצא לאור בוורשה בתרס"א (1901) בהוצאת "תושיה", בעריכת א.ל. בן-אביגדור וש.ל. גורדון. עיתון זה החל את דרכו כשבועון ואחר כך הפך לדו-שבועון, ובסך הכל הופיעו מאה ושישים מהדורות שלו בארבע שנות קיומו עד לשנת תרס"ה (1905). חודשיים לאחר סגירתו ראה אור בווילנה השבועון החיים והטבע, שנערך על ידי י"ב לבנר. החידוש בעיתון זה היה קיומן של שלוש חטיבות נפרדות, עבור קבוצות גיל שונות של הקוראים הצעירים. העיתון הופיע במשך שמונה-עשר חדשים. לבנר עזב את וילנה ועבר ללוגאנסק (אוקראינה), כדי לכהן שם כרב ממשלתי. בתרס"ח הוא יסד שם את השבועון הפרחים, שהתמיד תוך קשיים רבים שש שנים, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
תופעה מיוחדת במינה היא עיתון יומי לילדים. זהו החבר, שהופיע בווילנה באחד בינואר 1908 ונערך ע"י י"ח טביוב בעזרתו של אליהו הלוי הלוין (אהל"ל). הוא כלל חדשות מארץ-ישראל, רשימות מידע, סיפורים קצרים, שירים ופיליטונים. לאחר ארבעה וחצי חודשים הוא פסק מלהופיע כיומון, והופעתו התחדשה בריגה כשבועון. במתכונתו זו הופיע פחות משנה. שלוש שנים לאחר מכן, בתרע"ג, החל אהל"ל להוציא לאור בווילנה את השבועון הנוער, שראה אור בשש מהדורות בלבד.
בוורשה הוציאו לאור בתרע"א ש. שטיין וש"צ זצר את השבועון הירדן, שראה אור בארבע מהדורות בלבד. באותה שנה יצא לאור גם האח, עיתון עברי-יידי לילדי חסידי חב"ד שנוסד בליובאוויץ' ברוסיה הלבנה על ידי הרב י"י שניאורסון ונערך על ידי ר"מ רוזנבלום. העיתון ראה אור במשך יותר משלוש שנים, עד ניסן תרע"ד (1914). עוד בתרע"א ראו אור בוורשה במשך שבעה חודשים השבועון השחר והתוספת שלו למנויים הצעירים בן-שחר. העורך משה בן-אליעזר עבר לאודסה, ואחר-כך הוזמן למוסקבה שם החל לערוך בשנת תרע"ז (1917) את העיתון שתִלים ביוזמת משפחת זלאטופולסקי ובהוצאת "אמנות". העיתון ראה אור כשנה וחצי, ושיקף גם את אירועי המלחמה באירופה.
המוסף הראשון לילדים שצורף ליומון למבוגרים היה הירחון הצפירה לילדים, שראה אור לראשונה בוורשה בשנת תרע"ד. העורך בפועל של המוסף לילדים היה יוסף הפטמן (אף שעל גבי העיתון צוין שמו של עורך הצפירה נחום סוקולוב). שש מהדורות בלבד ראו אור, עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה באותה שנה.
בתקופה בין שתי מלחמות העולם יצאו לאור בפולין עיתונים אלו:
בתר"פ (1920) יצאו לאור בלבוב ארבע מהדורות של דו-שבועון בשם כרמנו בעריכת המורה מאיר חרטינר. באותה שנה יצא לאור בלודז' דו-שבועון בשם צפרירים. עורכו הראשון היה יצחק שויגר (דמיאל), ואחריו י"א הנדלזלץ. שבע-עשרה מהדורותיו כללו דברי ספרות, וכל אחת מהן חולקה לשניים: מחציתה האחת נדפסה ללא ניקוד עבור נוער קוראים מנוסים יותר, ומחציתה האחרת נדפסה באותיות גדולות ומנוקדות עבור קוראים מתחילים.
מראשית שנת תרפ"א ועד סופה יצא לאור בקרקוב הירחון הקורא הקטן בעריכת המורה והסופר נחמן מיפלב. בתרפ"ב-תרפ"ג יצאו לאור בוורשה עשרים גיליונות של שִבֹּלים בעריכת א"ל יעקובוביץ ואהרון צייטלין. בתרפ"ג (1923) החל אהרן לובושיצקי, מו"ל ומשורר, להוציא לאור בוורשה את הירחון הספרותי הכוכב ולאחריו גם את הירחון בן-כוכב, המיועד לצעירים יותר.
עיתונים אלו הופיעו במשך חמש שנים, אולם תוך הפסקות, אי-סדירות בהופעה ושינויים שונים. בשלב מסוים הם הפכו מירחונים לדו-שבועונים. בשנים תרפ"ח-תרפ"ט (1928-1929), לאחר שחדלו עיתוניו של לובושיצקי מלהתפרסם, יצא לאור בוורשה שבועון לילדים בשם עיתון קטן בסיוע רשת החינוך "תרבות". העורך היה המורה והסופר ירחמיאל ויינגרטן, עוזרו של יאנוש קורצ'אק אשר הוציא לאור בעצמו את עיתון הילדים הפולני Mały Przegląd (=סקירה קטנה). כמו עיתונו של קורצ'אק, גם עיתונו של ויינגרטן כלל מחציתו האחת טקסטים מפרי עטם של הילדים ומחציתו השנייה יצירות ספרות. כעבור שלוש שנים, בתרצ"ב (1932), החל ויינגרטן לערוך את בשביל הילדים, שהיה מוסף ספרותי מנוקד של העיתון הוורשאי בדרך, וראה אור למעלה משלוש שנים, עד תרצ"ד (1934). בשנת תרצ"ה יצא לאור בוורשה השבועון אוירון בעריכת המחנך י"י ברקוביץ', אשר התקיים כשנה. בתרצ"ו החל להופיע העיתון עולמי, ומאז ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה הופיעו עיתוני עולמי מטעם רשת "תרבות", בעריכת שמואל רוזנהק ואלחנן אינדלמן: עולמי, עולמי הקטן ועולמי הקטנטן אשר הותאמו כל אחד לשכבת גיל אחרת.
מחוץ לפולין נדפסו באירופה עיתונים נוספים בעברית: בתרפ"ז יצא לאור בקישינב (בסרביה) הירחון אשכולות. העיתון יצא על ידי רשת "תרבות" בשיתוף עם היומון ביידיש אונדזער צייט [הזמן שלנו]. עורך אשכולות היה זלמן רוזנטל, שכתב ספרי ילדים בעברית וביידיש. כמו כן הופיעו מוספים לילדים בצורה בלתי סדירה: בתרצ"ב (1931) יצא לאור ביוון עולמנו, שהיה מוסף מנוקד לילדים של ביטאון ההסתדרות הציונית בלדינו, רינאסינסייה ג'ודיאה; בתרצ"ה (1935) יצא לאור בבוקרשט עמודים לילדים, המוסף לירחון עמודים. המוסף נערך ע"י א"ל יגולדינר, ונושאיו היו מסורת ופולקלור. באותה שנה הופיעו בקובנה (ליטא) חמש מהדורות של עולם הילד, מוסף של היומון ביידיש די אידישע שטימע (=הקול היהודי). שנתיים אחר-כך יצא לאור בווילנה ילדותנו – מוסף מנוקד של השבועון החרדי ביידיש דאָס וואָרט (=המילה). המוסף, בעריכת י. שוב ומ. קרליץ, נועד לתלמידי רשת החינוך לבנים "חורב" של אגודת ישראל. רק שני גיליונות ראו אור בשנים תרצ"ז-תרצ"ח. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בשעה שהחלה לשגשג גם בארצות הברית התרבות העברית החדשה, התפרסם בניו-יורק עיתון הילדים העברי עדן. ירחון זה התפרסם בניו-יורק באמצע שנות העשרים בעריכת הסופר דניאל פרסקי, והתפרסמו בו יצירות מאת הבולטים שבסופרים העבריים.