הלכות הרי"ף

​הלכות של הרי"ף, רבי יצחק אלפסי (1103-1013) על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, נדרים, עבודה זרה, ברכות, מגילה, ראש השנה ויומא.

 

רבי יצחק אלפסי נולד באלג'יריה של ימינו, למד בישיבת קירואן בתוניסיה והיה תלמידו המובהק של רבנו חננאל בן חושיאל. הרי"ף נחשב למי שחותם את תקופת הגאונים ומבשר על ראשית תקופת הראשונים. לפי שמו מוצא משפחתו מן העיר פס שבמרוקו. הרי"ף התיישב בפס ופעל בה עד שנת 1088, עת בה נאלץ לברוח לספרד בעקבות הלשנה לשלטונות. בספרד שימש ראש ישיבת לוסנה בעיר אלסינה, עד מותו.

 

עיקר פרסומו של הרי"ף הוא בזכות חיבורו הענק על התלמוד, שבו ריכז את אותם דברים בתלמוד שיש להם השלכה על ההלכה. החיבור, "הלכות רבתי", שכונה גם "תלמוד קטן" או "ש"ס קטן", עונה על שני צרכים. האחד הוא היותו מעין תלמוד מקוצר, המקל על הלימוד, והשני הוא שהרי"ף יצר כלי ראשון במעלה לפסיקת הלכה. סביב חיבורו של הרי"ף נכתבו פרושים רבים, על פי רוב פירושים לתלמוד עצמו, שכן עד מהרה פשט המנהג ללמוד הלכה מהרי"ף ולא מן התלמוד בשלמותו. עם מותו של הרי"ף כתבו עליו קינות המשוררים משה אבן עזרא ויהודה הלוי, שהיה ככל הנראה תלמידו של הרי"ף.

 

כתב היד המצוי באוסף הספרייה הלאומית הוא מלפני שנת 1400. הטקסט כתוב בכתיבה אשכנזית וכולל 327 דפים בגודל 25x35 ס"מ. הטקסט כולל הלכות על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבת בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, נדרים, עבודה זרה, ברכות, תענית, מגלה, ראש השנה ויומא.

 

המחבר אינו מוזכר בשמו, על אף שהוא הוסיף הערות לטקסט. בנוסף לכך, כולל הטקסט פירוש רש"י ותוספות ושורה של הערות בעלות המעידות על תולדות כתב היד שלפנינו, שנקנה ונמכר פעמים אחדות במשך הדורות. בסופו של דבר, הגיע כתב היד לספריית תלמוד תורה בליוורנו באיטליה. יש לציין שמה שמכונה "פירוש רש"י" ל"הלכות רבתי" של הרי"ף ככל הנראה לא נכתב על ידי רש"י והחוקרים טרם הגיעו להסכמה בדבר זהות מחברו של הפירוש.

הלכות הרי"ף