כתבי יד > פילוסופיה > הגיון הנפש העצובה > הגיון הנפש העצובה

הגיון הנפש העצובה

ספר "הגיון הנפש העצובה" מאת ר' אברהם בן חייא הנשיא. עוסק בענייני מוסר ופילוסופיה ברוח הגישה הניאופלטוניסטית.

כתב היד נכתב בסביבות שנת 1400. כתב היד כתוב בכתיבה אשכנזית בינונית וכולל 32 דפים בגודל 190x130 מ"מ. כתב היד שלפנינו כולל תוספות שהוכנסו לתוכו בין סוף "העמוד השלישי" ל"העמוד הרביעי". התוספות הללו הן שלוש התשובות של הרמב"ם אל ר' עובדיה הגר; תשובה רביעית כביכול לעובדיה הגר, שהיא למעשה ציטוט מספר "הלכות גדולות" וכן ליקוט של מאמרי חז"ל; שער י"ג מ"ספר תחכמוני" של יהודה אלחריזי וכן הטקסט על מעשה בשמונים מכשפות באשקלון, "שאירע בימי ר' שמעון בן שטח". כתב היד שכן בעבר בספריית תלמוד תורה בליוורנו ותועד ברשימת כתבי היד שבה בשנת 1915.

ר' אברהם בן חייא הנשיא היה מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף בן המאה ה-12. נראה שנולד בספרד. ידוע שהוא חי בברצלונה ולאחר מכן בפרובנס, ומת ככל הנראה לפני שנת 1136. סבורים שהוא היה בעיר מרסיי בסביבות שנת 1130. בין ספריו הרבים מצויים ספרי מדע וספרי אסטרולוגיה, לוחות שנה וספרי פרשנות, ספרי גיאוגרפיה ומתמטיקה. ספר ההגות הידוע של ר' אברהם בן חייא הוא "הגיון הנפש העצובה", העוסק במהות העולם ובדרך שעל אדם לאמץ לו בחיים בעולם הזה, תוך שילוב של פילוסופיה עם דברי מוסר. ר' אברהם בן חייא, שכונה בכתביהם של לא יהודים Abraham Judaeus ובפי המוסלמים "צאחב אל-שורטה" (כלומר "האחראי על המשטרה"), מצא שביל זהב בין נטייתו להגות הניאואפלטונית ובין נאמנותו לעיקרי היהדות. הוא האמין בקדמות החומר והצורה, כלומר בקדמות הבריאה, אך סבר שהכול נוצר בידי האל, המושל בכל הדברים.

 

הגיון הנפש העצובה