כתבי יד > הגדות > הגדת רוטשילד > הגדת רוטשילד

הגדת רוטשילד

הגדה של פסח לפי מנהג אשכנז.

 

כתב יד על קלף. צפון איטליה. בערך 1450. 47 דפים. 23x33.5 ס"מ. כתיבה אשכנזית מרובעת. נכתב כנראה על-ידי סופר בשם יהודה. אויר על-ידי המאייר יואל בן שמעון או אחד מתלמידיו.

 

ל"הגדת רוטשילד" או "הגדת מרפי" יש היסטוריה מרתקת. עד לשנת 1939 הייתה ההגדה שייכת למשפחת רוטשילד. במהלך מלחמת העולם השנייה נשדדה על ידי הנאצים ונעלמה. לאחר המלחמה נרכשה ההגדה על ידי ד"ר פרד מרפי, שהוריש אותה לספרייה של אוניברסיטת ייל בשנת 1948. בשנת 1980 זוהתה ההגדה והוחזרה למשפחת רוטשילד, שתרמה אותה לספרייה הלאומית.

  

בהגדה היו חסרים שלושה דפים, שכנראה נתלשו ממנה עוד לפני רכישתה על-ידי משפחת רוטשילד. לאחר שנים, שניים מהדפים החסרים הוצעו למכירה ונרכשו עבור הספרייה בנדיבותם של שני תורמים אנונימיים.

  

כמו בהגדות אחרות מתקופה זו, לא כלולים כאן השירים "אחד מי יודע" ו"חד גדיא".


לאחר הברכה על כוס רביעית, נאמר בלשון אשכנז "נו טרינק אוש" (ע' 97): "עכשיו שתה".


ההגדה מסתיימת במילים: "סליק מה נשתנה" (ע' 97). בקהילות אשכנז נהגו לכנות את ההגדה כולה בשם "מה נשתנה".


בשולי הגיליון שתי הערות לגבי הנוסח, בכתיבה אשכנזית מאוחרת יותר:


- עמוד 65: "נ"ל אני שמשון" ההערה לא נשלמה. כלומר, הבעלים המעיר הוא שמשון.


- עמוד 71: "סמ"ג [ספר מצוות גדול למשה מקוצי] רבי חיים כהן כת'[ב] שאי'[ן] לחתו'[ם] כאן וכן כת'[ב] האשירי [אשר בן יחיאל] וכן המנהג" המכוון למנהג האשכנזים לחתום ב"ברוך אתה... מלך אל חי העולמים" רק בסוף "ההלל הגדול" (תהלים ק"ז)

 

בעמוד 50 מובלט השם "יהודה", ככל הנראה מעתיק כתב-היד.