שאול טשרניחובסקי היה בן-בית בתרבויות רבות. הוא שלט בשפות עתיקות ומודרניות וחייו הוליכוהו למחוזות רבים. המרחבים של טשרניחובסקי היו מרחבים של מקום ומרחבים של זמן. הוא היה בן התרבות הרוסית, וגם יהודי בכל הווייתו, הכיר מקרוב עמים שחיו במרחב הרוסי וגם התוודע עיונית ומעשית לתרבויות רבות מחוץ למרחב הסלבי. בנוסף לכך, נמשך טשרניחובסקי למיתוסים באשר הם. הוא הרבה להביט לאחור, לעומקיה של ראשית ההיסטוריה האנושית במיתוסים ובאפוסים של יוון, של בבל, של איסלנד ושל העמים הגרמאניים. ולא פחות מכך הוא היה ספוג כולו במקרא ובפרקים החשובים והטרגיים של הקיום היהודי באירופה מימי הביניים ועד לעת החדשה. כל המעגלים, המרחבים וזוויות הראייה הללו זוכים כאן להקדמות קצרות שמשובצות בהן מובאות מכתביו של המשורר הגדול.
