הִתְהַלְלוּ הַנְּעָרִים בְּדֻבְּנָה הָעִיר
בְּמַקְהֲלוֹת חוּמוֹת-הָעָיִן:
"הוֹי, יָפוֹת, לְמַעֲטָפוֹת נְחַלְּקָה הַבַּד!"
"שִׁכּוֹרִים מִמְּשׁוּבַת חַיָּלִים עַל עַד,
שִׁכּוֹרִים מִדָּם וּמִיָּיִן,
"בֹּאֶינָה וּזְכֶינָה בַּשָּׁלָל בַּבַּז.
הוֹי, הוֹי חַיֵּי קוֹזַק וְהַפְקֵר!"
הֵרִיעוּ קוֹזַקִּים בְּחַלְּקָם הַבַּז:
בַּד, אַטְלַס, וּקְטִיפָה הֻלָּלָה,
וּמְנוֹרוֹת-הַשַּׁבָּת בַּכֶּסֶף הַטּוֹב,
וּפְנִינִים מִתְנוֹצְצוֹת רַכּוֹת לָרֹב
וְכוֹסוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה.
לֹא הָיָה בְּסוֹדָם הַבַּטְקו* אַךְ-הוּא,
הוֹי הוֹי, זֶה הַבַּטְקוֹ הַצָּעִיר!
לוֹ לָמָּה הַבִּזָּה, הַשָּׁלָל הָרָב?
שְׁדֵי-אַטְלַס לָהּ, אַטְלַס כְּתֵפֶיהָ,
לָהּ גַּבּוֹת-הַקְּטִיפָה מִקְּטִיפַת-הַשְּׁחוֹר,
וּפְנִינִים שִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזוֹת שֶׁל אוֹר.
אִם יִשְׂחַק אוֹר-נֵר כְּעֵינֶיהָ?
הֲיֵשׁ עוֹד בָּעוֹלָם מַשְׁכִּירָה הַכּוֹס
כְּשִׂפְתֵי הָעַלְמָה עִבְרִיָּה!?
אֵינֶנּוּ, כִּי פָרַשׁ לַחֲדַר בַּת-הָרַב.
"אֲבָל כִּי אֲהַבְתִּיךְ, הַיָּפָה!
עוֹד עֶבֶד הָיִיתִי לַפָּרִיץ הַגֵּא,
בִּגְלָלֵךְ נָתַתִּי אֶת יָדִי לִפְנֵי
הַמֶּרֶד, לָךְ נַפְשִׁי עָיָפָה.
בִּגְלָלֵךְ עָלִיתִי עִם נְעָרַי הֲלֹם,
הוֹי הוֹי, בַּת-הָרָב הַיְפֵהפִיָּה.
"אִלּוּ לֹא אֲהַבְתִּיךְ, לְקַחְתִּיךְ זֶה-כְּבָר
כְּכָל אַחְיוֹתַיִךְ בְּמַחֲנֵנוּ...
הִתְנַצְּרִי, הִכָּנְסִי לְאַבָּא וַסִּיל;
הַיּוֹם, עוֹד הָעֶרֶב בִּשְׂמָחוֹת וָגִיל
נָחֹגָּה אֶת חַג-כְּלוּלוֹתֵינוּ.
אֲצַו לָךְ מְעִיל-קְטִיפָה, הִינוּמָה שֶׁל פָּז,
מָאתַיִם נְעָרַי שׁוֹשְׁבִינִים!"
* אבא ראש לפלוגת היידמקים.
** כנוי של גנאי להמון העם
סוינמדה 1924 |
חִוֶּרֶת הַנַּעֲרָה, אַךְ מִלִּים לָהּ עוֹד:
"הַלְוַאי מַר-הַמָּוֶת טָעָמְתִּי!
הַנַּעַר, אֵיכָכָה זֶה אֶשְׂמַח אֶל גִּיל,
אֶתְכַּסֶּה בְּהִינוּמָה וְאֶעֱטוֹף מְעִיל,
אֲנִי אַךְ-זֶה תְמוֹל הִתְיַתָּמְתִּי...
הֲלֹא יְקַדְּמוּנוּ עַל אֵם-כָּל-רְחוֹב
שׁוֹשְׁבִינִים – כָּל אַחַי הַטְּבוּחִים."
אָז הָלַם הָעֶלֶם עַל שֻׁלְחַן-הָעֵץ:"וַיְהִי כִּדְבָרַיִךְ, הַנַּעֲרָה!
שְׁבוּעַיִם אֲחַכֶּה... לְאוּמַן הָעִיר
בָּא הֶטְמַן-הַמְּדִינָה וְעִמּוֹ הַ"בְּעִיר"**,
אוּלַנִּים הַקּוֹלְעִים אֶל שַׂעֲרָה.
שָׁם אֵרֵד עִם נְעָרָי; אִם לֹא יִפְגְּעוּ בִי
כַּדּוּרֵי פּוֹלָנִים – אָשׁוּבָה."
"חַכֵּה... אַךְ חַכֵּה-נָא... וְהַסְכֵּת וּשְׁמָע...
מִכַּדּוּר פּוֹלָנִי אַל תִּירָא!
אַךְ הַסְכֵּת... הַשְׁבָּעָה... סוֹד כָּמוּס הוּא לִי...
הֵן לַחַשׁ יָדַעְתִּי עַל כַּדּוּר כָּל כְּלִי,
מַה-תִּשְׂחַק? לֹא תַּאֲמִין? נַס-נָא מִיָּד!
יְרֵה בִי – הִנֵּנִי! כְּרֶגַע!"
וַיּוֹצֵא הַנַּעַר אֶקְדֹחַ יָקָר
עִם נְקֻדּוֹת-הַכָּסֶף. "הַיְמָאֵן?"
הִטְבִּיעַ בּוֹ כַּדּוּר וַיִּשְׁפֹּךְ אֲבַק-
הַשְּׂרֵפָה עַל רָבְדּוֹ, זָע הֶדְקוֹ הַדַּק.
"אֲנִי אֶל הַמְּזוּזָה אֶשָׁעֵן!"
הִרְעִים הָאֶקְדֹּחַ! וּבְאַנְחַת-הַתּוֹר
הַנַּעֲרָה צָנְחָה תַּחְתֶּנָּה.
מִנְּשִׁיקוֹת-פִּיו יִשַּׁק הָעֶלֶם הָרָם
אֶת עֵינֵי הַנַּעֲרָה, צַמָּתָהּ...
הֶעָצַם הַכַּדּוּר מִלַּחַשׁ שֶׁל מֵת?
אוֹ אָמְרָה הַנַּעֲרָה אִמְרָתָהּ בְּלֹא-עֵת
אוֹ שָׁכְחָה פִּתְגָּמָהּ, טָעָתָה?
וְאוּלַי...? פִּתְרוֹנִים אַךְ לֵאלֹהִים...
מִי יֵדַע לֵב אִשָּׁה עִבְרִיָּה! |
