לאה גולדברג > יצירתה > פרוזה > ידידי מרחוב ארנון > "ידידַי מרחוב ארנון"

"ידידַי מרחוב ארנון"

 על "ידידַי מרחוב ארנון"

ידידַי מרחוב ארנון""ידידַי מרחוב ארנון" הוא ספר הילדים הראשון של לאה גולדברג בפרוזה. קדמו לו ספרים אחדים שכתבה בחרוזים, רובם על פי הזמנה, בין השאר מטעם עיריית תל-אביב.
 
בספר, שאיירוֹ רָנְצוֹ לוּאִזַדַא, ארבעה סיפורים, הנקשרים כולם בהווי רחוב ארנון בתל אביב - רחוב מגוריה של גולדברג משנת עלייתה ב-1935, ועד שעקרה לירושלים ב-1954.
 
הספר ראה אור לראשונה בספטמבר 1943 והיה הראשון בספרי "אנקורים" – סדרת ספרים בספרית פועלים בעריכתה של המשוררת. לימים ראו אור בסדרה זו הספרים "אני וטלי או ספר מארץ הלמה" ו"עלילות מיקי-מהו" מאת אברהם שלונסקי, "מה עושות האיילות" של גולדברג עצמה, ועוד.
 
 

 

 ידידי מרחוב ארנון - כתב היד

 

האוטוגרף שברשות מחלקת כתבי היד בספריה הלאומית נתרם בידי חוקר הספרות והעיתונאי אברהם ב' יפה (2008-1924), שערך שנים ארוכות את "הדף לספרות" של עיתון "על המשמר" והיה מקורב אל אברהם שלונסקי, לאה גולדברג ויוצרים רבים אחרים: בין השאר כתב ספר מקיף על יצירת שלונסקי ושני ספרים מונוגרפיים על לאה גולדברג ויצירתה. 


בכתב היד 114 עמודים עם תיקונים, ככל הנראה של אחד מעורכי ספרית פועלים, והוא מקיף כמחצית מן הספר בגרסתו הסופית. אין בכתב היד חילופי נוסח משמעותיים ביחס לספר המוכר לנו, שהוא למעשה מהדורה שנייה. זו ראתה אור בשנת 1966 ובפתחה הקדמה מאת המחַברת, "מכתב לקוראי 'ידידי מרחוב ארנון'".


גולדברג כתבה בה בין השאר: "הסיפורים שבספר זה נכתבו בצורה קצת אחרת מאשר סיפורַי האחרים: בספר זה יש הרבה מאוד דברים שבאמת היו באמת. [...] והיה כל זה לפני הרבה-הרבה שנים. [...] וכך זה בחיים – הדברים שהיו באמת משתנים והסיפורים אינם משתנים. אולי האמת היחידה שאיננה משתנה היא תמיד סיפור או שיר. אומַר לכם עוד דבר אחר: גם אני השתניתי מאוד מאז, אבל סיפורַי מהימים ההם יישארו, באורח פלא, ממש כָּאלה כמו שהיו".